חנוכת התורה/פרשת וישב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חנוכת התורה פרשת וישב

חנוכת התורה - פרשת וישב

לז

ברש"י ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף וכו'. יש לפרש דהנה יעקב ועשו חלקו השני עולמות יעקב נטל עולם הבא ועשו בחר בעולם הזה. ואם כן יעקב ראוי לו להחזיק לעצמו שיהיה לו עולם הבא דהא זה חלקו. ולעשו היה ראוי להחזיק לעצמו שאין לו חלק בעולם הבא כי אין זה חלקו. ואנחנו רואים שהיפוך הוא שעשו מחזיק לעצמו שיש לו עולם הבא. ויעקב אף שהוא צדיק מחזיק לעצמו שאין לו עולם הבא. וכגון דא טעמא בעי. ויש לומר דהנה עשו שנטל לחלקו העולם הזה אלו היה עולה על דעתו תמיד שימות ושנותיו של אדם שבעים שנים לא היה לו כלל עולם הזה לכך מחזיק עשו לעצמו שיהיה לו עולם הבא כדי שיהיה לו עולם הזה בנחת. וכן אלו היה יעקב מחזיק לעצמו שיש לו עולם הבא אם כן היה לו ליעקב עולם הזה כי אף אם צר לו בעולם הזה מכל מקום כשיעלה על לבו שיש לו עולם הבא יהיה לו עולם הזה והרי אין זה חלקו של יעקב לכן מחזיק יעקב לעצמו שאין לו עולם הבא כדי שלא יהיה לו עולם הזה. וזה הוא הפירוש ביקש יעקב לישב בשלוה וכו':

לח

במדרש רבה. והנה אנחנו מאלמים אלומים אר"א עתידים אתם להעלות דברים לפני אבא לומר חיה רעה אכלתהו ומאן קאים לי משתיקתא דאמי קאים לי עד כאן לשון המדרש. וקשה האיך קאים ליה שתיקת אמו על אותו שקר שאמרו השבטים לאביהם חיה רעה אכלתהו. ויש לומר על פי מה דאיתא במדרש חיה רעה אכלתהו נצנצה בהם רוח הקודש זו אשת פוטיפרע. ומצינו עוד במדרש ילקוט הן אדוני וכו' מתיירא אני מאבא שבארץ כנען על ידי שכתב וילך ראובן וגו' נטלה בכורתו וניתנה לי איך אשמע לך וארד מבכורתי עד כאן. משמע דיוסף נטל קל וחומר מראובן. ואם כן אם לא שתקה רחל לאחותה לאה לא בא ראובן בעולם ולא היה לו ליוסף ממי ללמוד הקל וחומר. אם כן יש לומר דזו כוונת המדרש הנזכר לעיל עתידים אתם להעלות דברים לפני אבא לומר חיה רעה זו אשת פוטיפרע אכלתהו ומאן קאים לי שלא שמעתי לה ולא נכשלתי משתיקתא דאמי ששתקה לפני יעקב עבור אחותה ומכח זה נולד ראובן ויהיה לי ממי ללמוד. דמחמת הבכורה שלא ילקחו ממני זאת גרמה לי וקאים לי שלא אחטא:

לט

במדרש רבה על הפסוק נסעו מזה כי שמעתי אומרים נלכה דותינה וגו' נסעו מזה ממדותיו של הקב"ה. וצריך להבין מה זה ועל מה זה. ויש לפרש על פי מה דאיתא בגמרא ובמדרש על הפסוק ויתנכלו אותו להמיתו שראו שיצא ממנו ירבעם שעתיד להחטיא את ישראל וכו' עיין שם. אם כן חזינן שהאחים דנו את יוסף על שם סופו. והנה ידוע דמדת הקב"ה אינו כן דאינו דן אלא באשר הוא שם כמו שמצינו גבי ישמעאל כידוע. וזה הוא שאמר המדרש נסעו מזה ממדותיו של הקב"ה שאינו דן אלא באשר הוא עכשיו והם רוצים לדון אותך על שם סופך:

מ

במדרש רבה. וחטאתי לה' אין כתיב כאן אלא לאלהים. לאלהים איני עושה את הדבר הרע הזה עיין שם. והנה לכאורה דברי המדרש הללו תמוהים הא אם היה כתוב לה' בשם הויה גם כן יכולים לדרוש הדרשה הזאת. עיין במפורשים. ויש לומר דכך היה כתוב במדרש וחטאתי לאדוני אין כתיב כאן אלא לאלהים וכו'. פירוש דהיה קשה לבעל המדרש הואיל וברישא דקרא כתיב הן אדוני לא ידע וגו' אם כן גם בסיפא דקרא הוה ליה למימר וחטאתי לאדוני זה פוטיפר. והנה המדפיסים טעו שסברו שתיבת אדוני קאי על השם הקודש וכתבו ראשי תיבות לה' כדרך כל המקומות:

מא

איתא במסכת סוטה דף ל"ו: באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ואמר לו יוסף עתידים אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות דכתיב רועה זונות יאבד הון וכו' עיין שם. ותמוה איך נשמע דהון קאי על אבני אפוד. ויש לפרש דהנה איתא עוד שם בגמרא יוסף שקידש שם שמים בסתר ניתוסף לו אות ה"א ונקרא יהוסף עיין שם. והנה איתא במסכת יומא דף ע"ג דעל האפוד היה נכתב גם אברהם יצחק יעקב וגם שבטי ישורון עיין שם. וכתב החזקוני בפ' תצוה דבכל אבן היה נכתב שש אותיות כמנין בנימין למשל באבן ראשון היה נכתב ראובן א' ובאבן שני שמעון ב' ובאבן שלישי לוי רהם וכו' ובאבן יוסף היה נכתב ו"ן מן ישורון עיין שם. לפי זה שפיר מבואר הגמרא הנזכר לעיל וכך אמר לו אם תעבור חס ושלום אז תאבד הו"ן דהיינו הה"א הניתוסף לך וגם ו"ן של ישורון הרי הון:

· מעבר לתחילת הדף