חנוכת התורה/פרשת ויחי
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא >
|
מז[עריכה]
בפסוק ושכבתי עם אבותי וקברתני בקבורתם וגו'. מקשים למה לי כפל לשון ושכבתי וקברתני. ויש לפרש על פי מה דאיתא בגמרא כשם שאין קוברין רשע אצל צדיק כך אין קוברין צדיק גמור אצל צדיק שאינו גמור כמו שמצינו כמה פעמים בגמרא במערות של צדיקים וחסידים. אם כן לפי"ז לכאורה קשה היאך אמר יעקב ושכבתי עם אבותי הא איתא במדרש דיעקב היה מובחר שבאבות ואין קוברין וכו'. וצריך לומר דהנה איתא במדרש ושכבתי עם אבותי אמר הקב"ה חייך שאתה שוכב ואין אתה מת. אם כן כיון דיעקב לא מת ושאר האבות מתו. ואיתא דגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם. נמצא דעכשיו יהיה יעקב שוה להאבות. כי הם מתים ונתגדלו והוא חי ועומד במעמד אחד. וזה הוא הפירוש הקרא ושכבתי עם אבותי רצה לומר שכיבה לבד ולא מיתה כנזכר לעיל ממילא יכול להיות וקברתני בקבורתם:
מח[עריכה]
במסכת תענית דף ה' ע"ב. יעקב אבינו לא מת וכו' מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים וכו'. והדקדוקים ידועים לכל מבין. ויש לפרש על פי דברי הגמרא במסכת בבא בתרא דף קט"ו ע"ב דנחלה ממשמשת והולכת עד ראובן ופריך הגמרא ולימא עד יעקב ומשני גמירי דלא כלה שיבטא וכו' עיין שם היטב ובפירוש הרשב"ם שם. והנה איתא במדרש דסימן היה לו ליעקב דאם ימות אחד מבניו בחייו אז יירש הוא גיהנם חס ושלום. ויש לומר דעל כרחך הוא הדין באם שימות אחד מבניו בלא זרע גם כן יירש גיהנם מה שאין כן אם מניח זרע אם כן לא כלה שיבטא ובאם דלא כלה שבט אז הוא בטוח דאינו יורש גיהנם. וזה הוא הפירוש בדברי הגמרא הנזכר לעיל מקיש הוא לזרעו מה זרעו על כרחך הם בחיים רצה לומר אחד מהשבט דהא גמירי דלא כלה שיבטא. ואם כן כל זמן שהבטחון זה קיים אז יעקב לא מת דמקיש הוא לזרעו דכך הבטיחו הקדוש ב"ה דבחייו לא ימות אחד מן השבטים ולא יכלה שבט אחד מן הי"ב שבטים ואם כן מזה מוכח דיעקב לא מת:
מט[עריכה]
בגמרא הנזכר לעיל יעקב אבינו לא מת ופריך הגמרא וכי בחנם חנטו אותו וכו' א"ל מקרא אני דורש שנאמר ואתה אל תירא עבדי יעקב וגו' מקיש הוא לזרעו וכו'. ויש לדקדק אף דדרש זאת מקרא מכל מקום הקושיא עדיין במקומה עומדת וכי בכדי חנטו אותו ואיך קברו אדם חי. ועוד קשה בדברי התוס' שם שכתבו וזה לשונם מה זרעו בחיים וכו' וכן משמע מדכתיב ויגוע ולא כתיב וימת עכ"ל. וקשה מה בעי התוס' בזה. וכדי ליישב הכל על נכון נקדים מה דאיתא במסכת בבא בתרא על הפסוק וישמע הדד מלך מצרים כי שכב דוד עם אבותיו וכי מת יואב וגו' מפני מה נאמר שכיבה בדוד ומיתה ביואב אלא משום דדוד היה לו בנים כמותו נאמרה בו שכיבה וכו' עיין שם. אם כן יש לומר דזה כוונת הגמרא כאן יעקב אבינו לא מת וקשה איך אפשר לומר שלא מת הא חזינן דחנטו אותו ומשני מקיש הוא לזרעו רצה לומר שהוא וזרעו הוקשו אהדדי דהיה לו זרע כמותו ולא נקרא מת. אבל באמת מת יעקב אך מפני שיש לו זרע כמותו משום הכי אמרי' דיעקב נקרא לא מת. לפי זה שפיר יובן כוונת התוס' המכר לעיל דהתוס' ראו בדברי הגמרא דאמר סתם יעקב לא מת משום דמקיש הוא לזרעו. שפירושו הוא דהוקשו להדדי כנזכר לעיל שהיו כמותו. אך היה קשה להו מנא ליה זאת לזה באו התוס' ואמרו וכן משמע מדכתיב גבי יעקב ויגוע ולא כתיב וימת שמשם הוא נלמד דבר זה גבי דוד. והגמרא היה סומך על זה הלימוד:
נ[עריכה]
איתא בחזקוני למה מת יוסף קודם לאחיו משום שחנט את אביו עד כאן עיין שם. והוא תמוה למה נענש על זה הלא כבוד הוא שעושים כן למלכים. ויש לומר דהנה איתא שני טעמים למה היו ימי דוד רק שבעים שנה. טעם אחד דאדם הראשון נתן לו במתנה שבעים שנה משנותיו. טעם שני הואיל ונחסרו שנות יעקב ויוסף שמתו קודם שנות אבותם ושנים אלו הם שבעים ונתנו לדוד. אך זה תליא אם אמרינן דיעקב לא מת אם כן קשה למה מת יוסף קודם זמנו דאין לומר בשביל שנתן משנותיו לדוד לתשלום שבעים שנה הלא יעקב לא מת. והנה בגמרא מקשה אי אמרינן דיעקב לא מת וכי בחנם חנטו אותו. והשתא יבוארו שפיר דברי החזקוני הנזכר לעיל. דהואיל ויוסף חנט את אביו מזה מוכח דיעקב מת כקושית הגמרא הנזכר לעיל. ועל כרחך צריך לומר דסבר יוסף דיעקב מת. אם כן גם הוא הוצרך למות קודם שיגיע לימי אבותיו כדי להשלים השבעים שנים לדוד: