חנוכת התורה/פרשת ויגש
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא >
|
מג[עריכה]
בפסוק כי פי המדבר אליכם והגדתם לאבי את כל כבודי וגו'. ויש לדקדק לכאורה הפסוק הזה אין לו שום שייכות ומשמעות לכאן רק לעיל מיניה בשעה שהיה אומר להם שתהא אומרים לאבי שמני אלהים לאדון וגו' שם הוה ליה למימר והגדתם לאבי את כל כבודי. ויש לפרש דהנה רש"י ז"ל פירש בשיר השירים על הפסוק ישקני מנשיקות פיהו וגו' שבפיהם אמרו כן וכו' עיין שם. וקשה פשיטא הא ודאי שבפיהם אמרו ולא באבר אחר. וצריך לומר דהנה רש"י ז"ל פירש שם דהנשיקה היה פה אל פה. ועל זה קשה מנלן דילמא היה על שאר אברים על יד או על כתף. לכך הקדים רש"י ז"ל ומפרש דבפיהם אמרו כן רצונו לומר הפה אמר ישקני דייקא דהיינו להפה אם כן שפיר היה נשיקת פה אל פה. אם כן יש לומר דכאן נמי הפירוש כן הוא. דהנה איתא במדרש דפה שלא נשק בעבירה נאמר עליו ועל פיך ישק כל עמי וכו'. אם כן לפי זה כך אמר יוסף כי פי המדבר אליכם והגדתם לאבי את כל כבודי. רצה לומר שהפה מדבר שתגידו לאבי את כבודי דייקא דהיינו כבוד הפה דעדיין עומד אני בצדקי כנזכר לעיל. לכך והורדתם את אבי הנה:
מד[עריכה]
ברש"י והוא מדברי הגמרא אל תרגזו בדרך אל תתעסקו בדבר הלכה ומתוך כך טועה אתכם את הדרך רק מהרו ועלו אל אבי. ומקשים העולם מדוע לא הזהיר יעקב גם כן אותם כשהלכו למצרים שלא יתעסקו בדבר הלכה הא יעקב גם כן היה רוצה שיבואו מהר. ויש לתרץ על פי מה דאיתא גדול תלמוד תורה יותר מכיבוד אב ואם שהרי יעקב נענש על הכ"ב שנים שהיה בבית לבן וכו' ועל הי"ד שנים שהיה בבית עבר שלמד תורה לא נענש. והנה עונשו של יעקב היה שנעלם ממנו יוסף כ"ב שנים ולא נתכבד מיוסף. מדה כנגד מדה. לפי זה מתורץ הדיוק הנזכר לעיל דיעקב לא הוצרך להזהירם שלא יתעכבו על הדרך ויעסקו בדברי תורה דהא מעצמם גם כן ידעו שאסור לעסוק בדברי תורה ולהתבטל מכיבוד אב ואם. דהא עדיין לא היו יודעים שיוסף חי והיו סבורים דעל הי"ד שנים שהיה בבית עבר גם כן נענש אם כן כיבוד אב ואם גדול מתלמוד תורה. דהא כבר עבר כ"ב שנים ועדיין לא נודע מיוסף. משום הכי לא היה צריך להזהירם על זה. אכן יוסף שפיר הוצרך להזהיר אותם דהא השתא. ראו שיוסף חי אם כן לא נענש יעקב רק על הכ"ב שנים שהיה בבית לבן. אבל על הי"ד שנים שלמד לא נענש. אם כן חזינן דגדול תלמוד תורה יותר מכיבוד אב ואם. משום הכי אמר להם אל תתעסקו בדבר הלכה רק תמהרו להחיות רוח יעקב אבינו:
מה[עריכה]
במתנות כהונה מביא בשם מדרש על הפסוק וירא את העגלות ראה עגלות צב שיביאו הנשיאים למשכן כמה דאת אמר שש עגלות צב מיד ותחי רוח יעקב אביהם וראה שיוסף עדיין עומד בצדקו. ותמוה. ויש לפרש דהנה איתא במסכת שבת דף מ"ט דהל"ט מלאכות דגבי שבת הם כנגד מלאכה ומלאכתו שבתורה. ומספקא לן שם אי המלאכה היתה דים הוא מן המנין דקאי על רידוד הטסים לא עב ולא דק. והא דכתיב ויבא הביתה לעשות מלאכתו אינו מן המנין דאתיא כמאן דאמר לעשות צרכיו נכנס. או דזה הוא מן המנין דהפירוש הוא מלאכתו ממש. והמלאכה היתה דים אינו מן המנין דהפי' הוא שלימות עבידתא עיין שם. והנה איתא במדרש דהנשיאים אמרו יתנדבו ישראל ומה שיחסר אנו ממלאים וכשראו שהמלאכה היתה דים דשלים עבידתא שמלאכת ההבאה של נדבות להמשכן היה די התנדבו הם עגלות וכו' ע"ש. והשתא יובן דברי המדרש הנזכר לעיל כאשר ראה יעקב שהנשיאים יביאו עגלות ע"כ צריך לומר דהמלאכה היתה דים פירוש דשלים עבידתא כנזכר לעיל וא"כ אינו ממניינא. ואז ע"כ ויבא יוסף הביתה לעשות מלאכתו הוא ממניינא והפירוש הוא מלאכתו ממש. משום הכי אמר רב עוד יוסף בני חי ועומד בצדקו דהשתא מוכח שלא חטא:
מו[עריכה]
בפסוק ויאמר יעקב וגו' ראות פניך לא פללתי והנה הראה אותי אלהים גם את זרעך. יש לפרש על פי מה דאיתא בגמ' כל הבא על אשת איש פניו מוריקות. ולזה אמר יעקב ראות פניך לא פללתי דחששתי שמא נכשלת ח"ו בעון האשת איש. אך דילמא שתה כוס של עקרין לכך אמר והנה הראה אותי אלהים גם את זרעך: