חנוכת התורה/פרשת בחוקותי
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא >
|
קכב[עריכה]
בפסוק ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו ונפלו אויביכם לפניכם לחרב. פירש"י שיהיו נופלים שלא כדרך הארץ. והנה לכאורה הוא תמוה מה בעי רש"י בזה אי ללמד שיהיו נופלים מרובים לפני מעוטים הלא כבר נאמר ורדפו מכם חמשה מאה וגו'. ועוד אמאי לא כתב רש"י זאת תיכף על מה דכתיב ומאה מכם רבבה ירדופו. ויש לפרש על פי מה דאיתא במדרש ובילקוט גבי גלית הפלשתי דכתיב ויפול על פניו לא היה צריך ליפול אלא לאחריו כדרך הנופלים אלא כדי שלא יצטער דוד לילך לחתוך את ראשו ונשתכר י"ב אמות מלא קומתו לפניו ומלא קומתו לאחריו וכו' עיין שם. נמצא דדרך הנופלים הוא שנופלים לאחוריהם. אם כן הכתוב מבשרם. אם יהיו עושים רצונו של מקום ונפלו אויביכם לפניכם לחרב. דייקא לפניכם לחרב שלא כדרך הנופלים שנופלים לאחוריהם אבל הם יפלו לפניכם כדי להשתכר מקום ההליכה כמו שהיה בדוד. וזה שכתב רש"י שלא כדרך כל הארץ. ויש לומר גם כן דזה היה כוונת יעקב אבינו עליו השלום שאמר יהי דן נחש עלי דרך וגו' הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור דכיון שנושך עקבי סוס ויפול הרוכב אחור הוא שלא כדרך הנופלים דהא השתא הדרך לינפול על פניו אלא כדי שיהיה קרוב אליו:
קכג[עריכה]
בפסוק ורדו בכם שונאיכם ונסתם ואין רודף אתכם. ויש לדקדק מה זה האיום דמכל מקום יותר טוב לברוח כשאין רודף מלברוח מחמת אויב. ויש לומר דאיתא במדרש רבה פרשת אמור ואלקים יבקש את הנרדף אתה מוצא צדיק רודף צדיק ואלקים יבקש את הנרדף וכו' אלא אפילו צדיק רודף לרשע מכל מקום אלקים יבקש את הנרדף וכו' עד כאן דברי המדרש עיין שם. נמצא אם היה לנו רודפים היינו נקראים נרדפים והוכרח הקדוש ברוך הוא לבחור אותנו להציל מיד הרודפים. אבל כשאין לנו רודפים אין אנו נקראים נרדפים. וזה הוא התוכחה ורדו בכם שונאיכם ונסתם ואין רודף. וכיון שלא יהיה לכם רודף אין אתם נקראים נרדפים ואינו בהכרת להציל אתכם: