חלקת מחוקק/אבן העזר/כה
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ומדברי עגבים. הם דברי חשק מלשון הכתוב מאסו בך עוגבים (ירמי' ד') ותעגב על מאהביה (יחזקאל כ"ג) ועיין מ"ש הרד"ק ביחזקאל כ"ג והרמב"ם סיים בלשונו שאלו גורמים גדולים והם מעלות של עריות:
(ב) אפי' אם מוציא זרע. עיין בב"י שכתב ודבר קשה הוא להתיר להכשל בהוצאת זרע לבטלה אפילו באקראי ושומר נפשו ירחק מזה ומכיוצא בו:
(ג) בפני שום מין אדם. כלומר אפילו בפני עבדים אף על פי שהם עם דומין לחמור כדאית' בגמ':
(ד) והיה הנר דלוק לא ישמש כלל. אם אין לו כלי לכפות על הנר:
(ה) אלא לחשוכי בנים. בא"ח סימן ר"מ נתבאר ה"ה שאר צרות שהם כרעבון ושם ובסי' תקע"ד נתבאר דבליל טבילה מותר לכל אדם:
(ו) עד שיבא לביתו. בסי' ר"מ הנ"ל נתבאר שאם יחדו לו ולאשתו בית מותר ובלבד שלא ישן בטליתו של ב"ה:
(ז) והיא שנואה לו. בטור חשיב כאן בני ט' מדות באריכו' וכן חשב אותם בא"ח סימן רמ"א בש"ע וכאן לא מנה רק קצתן ואם תדקדק תראה שכולם נתבארו מקצתן בסי' זה ומקצתן במקומן כגון בני נדה הוא איסור דאוריי' וכן בני נידוי נתבאר במקומו וכן אם א' מהם אבל וכן בני אנוסה כבר נתבאר שצריך לרצותה וכן בני שאר מדות:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |