חכמת אדם/קמג

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

חכמת אדםTriangleArrow-Left.png קמג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

קיצור מקונטרס מבעל סמ"ע על הל' ריבית
נדפס בק"ק שקלאוו תקמ"ג
ובתוספת שלי
ונוסח שטרות

א שלא יעשו שום הלואה או נתינה על סחורה או התעסקות בענין שיהיה לו ריוח בוודאי אבל צריך שיהיה קרוב לשכר ולהפסד בשוה ואם נותן לו מעות בעסקא צריך ליתן להמקבל שכר טרחו ואם התנה עמו בתחלת הלואה ליתן לו אפי' דינר א' ונתרצה הלוה שפיר דמי אבל לא מהני שיאמר לו שאם יהיה הפסד יהיה החצי עלי ואם יהיה הריוח אפילו שתרויח הרבה אין אתה צריך ליתן לי אלא כך וכך והמותר יהיה שלך בשכר טרחך דזה לא מהני דשמא לא ירויח יותר ונמצא שטרח בחנם:

ב אע"ג דתקן מהר"מ (הוא הגאון מהו' מענדיל אב"ד דק"ק לאדמיר) שלא יהיה נאמן על הפסד בקרן כ"א ע"פי עדים אבל על הריוח לא מהני מה שמתנה שלא יהיה נאמן כ"א ע"פי עדים דשמא באמת לא הרויח ונמצא נוטל ריבית (עיין בלבוש ריש סי' קס"ז ובקו' הנ"ל סי' ח' ט') אלא צריך שיהיה נאמן על הריוח בשבועה כדין שבועת השותפין בנ"קח יא:

ג וגם צריכין שיהיו הענינים הללו מבוארין בשטר וידעו ויבינו זה הלוה והמקבל (נ"ל דס"ל כמ"שכ הב"ח הביאו הש"ך בסי' קס"ב ס"ק ז' וס"ק ט' וגם הש"ך כ' דלכתחלה צריכין שידעו):

ד ויוכל המלוה לומר ללוה אני מתנה עמך שלא תתעסק אלא בעסק פלוני כגון אבנים טובות ואם המקבל הוא מלוה בריבית יתנה עמו שלא ילוה אלא על כסף וזהב ויטמנם בקרקע כדלעיל בכלל קמ"ב:

ה הסוחרים שכבר קנו סחורה ואח"כ לוקחין מעות לא יפה הן עושין אלא צריך להקנות להמלוה הסחורה בקג"אס או בדרך התגרים לפי הזמן ואח"כ יחזור המלו' ויאמר ללוה הסחור' הזו יהי' בידך בעסק' והזהר בהן שלא תסחור אלא עם המלו' ובמקום פלוני ועל מטבע פ' ואיזה תנאי שירצה אעפ"י שיודע בודאי שלא יקיים וא"צ לעשות הקנין בפני עדים דלא איברי סהדי אלא לשקרא אלא המלוה יתן סודר שלו ויאמר ללוה שע"י שמקנה לו מקצת סודר זה יהיה הוא קונה החליפין דהיינו הסחורה כדין כל ק"ס שהוא בכליו של קונה אבל נתינת מעות לא מהני כי מעות אינן קונות (וצ"ע שכיון שאין כאן אלא משום היתר קיי"ל דגם מעות מהני וצ"ל דכאן יש מכירה גמורה):

ו או שהלוה יקנה להמלוה סחורה שיש לו בביתו ואפי' בזול גדול וא"ל העמד הסחורה הלז לביתי תוך חצי שנה או שנה על אחריותי והוצאותי ואם לא תעמידנה אזי תצטרך ליתן לי בעבורה כך וכך אפי' יותר מהכפל רק שיהיה באמת שיש ללוה אותו הסחור':

ז ואם אין ללוה שום סחורה בביתו יכתוב לו שחייב לו סחורה ידוע שכבר יצא השער ושחייב לו להעמידנה לזמן פלוני בעד אותו שער ואם לא יעמידנה לאותו זמן חייב לו בעדה כך וכך רק בזה צריך שיהיה המלוה בטוח שלא יתן לו הסחורה (עיין לבוש סי' קס"ז ועיין בדין ריבית שע"י הלואה סעי' י"ב):

ח אם יש בידו שט"ח על אחר יכול למכור איתו בפחות ובלבד שיהיה באחריות הקונה לבד שאם יטעון פרעתי וכיוצא בו זה מותר להיות באחריות המוכר ואם אין לו שט"ח יכול לפייס לחבירו שיתן לו שט"ח עליו או מה שיש לו על אחר וימכרנה בפחות אבל אסור למכור שט"ח בח"י אפי' ע"י שליח והוי ר"ק (בכלל קל"ט):

ט אסור למכור סחורה בהקפה יותר משווי' בדבר ששומתו ידוע וגם אם אין שומתו ידוע מ"מ אסור ליתנו בהקפה כ"כ ביוקר עד שנראה שנותן בעדה כ"כ בשביל הריבית (שם) ועיין לעיל כלל קמ"ב:

י הנותן מעות על סחורה כגון עורות ושעוה והדומה להם קודם שיצא השער וכ"ש כשיצא השער והוא נותן על הסחורה פחות מדמי השער לאותו סחורה הוא איסור גמור אם לא שיש להמוכר מאותו סחורה כ"כ כמו שפוסק עמו ואם הסחורה שנתן עליה אין שומתו ידוע יכול לקצוץ עמו בקצת בפחות משווי' לרוב עולם וכדין המוכר בהקפה דבר שאין שומתו ידוע כדלעיל בסי' הקודם (שם) ושם כלל הנ"ל:

יא ואם נותן להמתעסקים עם כפרים על דבש או שעוה שהם דברים הנולדים וההוים תמיד כל שנה ושנה ביד הכפרים ויש להם מו"מ הרבה עמהם רשאי ליתן להם מעות בפחות על זמן כשיעור שהם יכולים לקנותם מהכפרים:

יב והדרך הכלל לכל מיני' סחורות יעשו כדרך הזה שאם ירצה ראובן ליתן לשמעון שהוא קצב על עורות או חלב יעשה עמו עסקא בקצבו' ויאמר הריני נותן בידך ק' זהו' לחצי רווח והפס' לחצי שנה וניתן לו שכר טרחתו ונאמנות בשבועה על הריוח כנזכר לעיל והברירה בידך שבאם תרצה לסלקיני מכל ריוח שבעולם שיעלה לי מכל הקצבות תתן לי העורות דהיינו עורות של שוורים כ"א בסך (...) של פרות פ"א בסך (...) ושל עגלים בסך וחלב כל אבן בסך ומותר כל הריוח ישאר בידך ואם תפסיד יהי' לחצאין וה"ה לנותן למי שאינו קצב מותר להתנות עמו כך בעסקא לזמן ויעשה כן וגם בשאר מיני סחורות יעשה עד"ז ודוקא בעסקא והברירה ביד המקבל:

יג ההולך למקום שקונים סחורות בזול מותר ליתן לחבירו' מעות שיקנהו שם בזול ויביאהו למקום שהוא מקום היוקר ולאחר שיבא למקום היוקר יכול למוכרו אפי' להמביא עצמו כפי השער או בדבר שאין שומתו ידוע אפי' במעט יותר אע"פי שלא נותן לו שכר טרחתו וגם אחריות הדרך היה על המביא שהרי אין כאן אגר נטר כלל לפי שקנאו כפי השער או שאין שומתו ידוע וגם בדרך הליכתו לא נהנה המביא מן המעות כמבואר בכלל קל"ט:

יד מי שיש לו סחורה הנמכרת כאן בזול ונותן לחבירו להוליכה למקום היוקר מבואר שם סי' כ"א:

טו מה שנוהגין שלוין זה מזה מעות ע"מ שיחזור ללות לו כפל או לזמן ארוך יותר אסור לכ"ע ואפי' כשמלוה לו כסך הזה וכזמן הזה יש בו פלוגתא כדלעיל כלל קל"ב ומיהו אם מלוה לו בלא תנאי ואין מקפידין זה על זה אם יחזור וילוה לו כסך הזה וזמן הזה או פחות והברירה ללוה הראשון למאן דמתיר שוה בשוה ה"ה אפי' מלוה לו יותר כיון שלא התנו ואין מקפידין:

טז המוכר לחבירו חטים בזמן הקציר שהם בזול ע"מ שיפרע לו בניסן כשער שיהי' אז מותר ובלבד שלא יקצץ עמו בשעת מכירה בדבר פסוק שהרי יכול להיות שלא יהיה בניסן יותר ביוקר ממה שהן עתה וה"ה למוכר לו כל כיוצא בזה:

יז דין ללות על משכנות של אין יהודי וכל הדינים שבאמצעית האין יהודי מבואר הכל לעיל כלל קל"ז קל"ח:

יח כשאחד מן השותפין מלוה מעות לצורך השותפות צריך לעשות בדרך היתר ומבואר לעיל בכלל קל"ב סי' ח':

יט כשאחד נותן לחבירו מעות למחצית שכר והנותן רוצה ליקח חלק ריוח יותר מן המקבל מבואר לעיל כנ"ל קמ"ב סי' כ"ג:

כ בענין חילוף המטבעות מבואר בכלל קמ"א סוף סי' ז':


נוסח שטר עיסקא בקצרה עצהיו"ט

(א) מודה אני ח"מ שקבלתי לידי סך (כך וכך) בתורת עיסקא והתחייבתי א"ע שכל סחורה טובה שיהי' נראה בעיני שהוא היותר קרובה להרויח בה מחויי' אני לקנות בעד סך הנ"ל והם קודמין למעותיו כל הריוח שיזמין ה' לידי מאותו סחורה אזי יהיה מחצית הריוח לי ח"מ והמחצית למוכ"ז רק שאנכה מחלקו בעד טרחתי רבע ר"כ לכל משך השותפות בין שיהי' ריוח או לא וכן ח"ו להפסד הוא חלק כחלק ואין לי נאמנות לומר הפסדתי אלא ע"פי ב' עדים כש"ונ מוחזקים לכשירים ועל הריוח אין אני נאמן רק דוקא בשבועה חמורה ובפירוש הותנה שכאשר ארצה ליתן למוכ"ז מחלקו הריוח א' וחצי למאה לכל חודש אזי אף שארויח הרבה אין לבע"השט עלי שום שבועה כי המותר שייך לי לבד וכד"תנ לבע"השט אף לאחר זמ"פ והזמ"ש בכל חודש וחודש אך כשיהי' ריוח כנ"ל אזי אינו יכול ליקח העיסקא מידי עד כלות משך ששה חדשים (או יותר כרצונם) רק שמחוייב אני להודיע לו בכ"ח אם לא הי' ריוח וכ"ש הפסד ח"ו וכשלא אודיע לו אזי שתיקה כהודאה שהי' ריח כנ"ל וכל זמן שלא אחזיר המעות הנ"ל הם בידי בעיסקא הנ"ל כל הנ"ל נעשה בקג"אס כתיקון חז"ל ורשות להעתיק על נייר שטעמפיל כו':

נוסח שטר עיסקא להיות בטוח על קרן ורווחים

(ב) מודה אני ח"מ שקבלתי לידי ממוכ"ז סך (כך וכך) להתעסק בהם וכל עסק ומו"מ טוב שיזדמן לפני לקנות מחוייב אני לקנות דוקא במעות הנ"ל ותמיד מעות הנ"ל קודמין למעותי וכל מה שארויח בהם יהי' חצי ריוח להנותן וחצי ריוח לי ח"מ ועבור טרחתי נתרציתי לנכות מחלק הנותן רבע ר"כ לכל משך השותפו' כשלא יהי' ריוח וכן אם יהי' ח"ו הפסד הוא לחצאין ובפירוש הותנה שאין אני רשאי למסור המעות הנ"ל לשום אדם שבעולם ואפי' לקרעמר שלי או לאשתי ובני כו' אלא דוקא אני בעצמי מחוייב לעסוק במעות הנ"ל בין בקניית הסחורה ובין למכור וגם אין לי רשות להחזיק בכל חנותי שום סחורה האסורה ע"פי קיסר יר"ה וכ"ש לקנות במעו' הנ"ל מסחורות האסורות וגם אין לי רשות לנסוע עם המעות הנ"ל לקנות סחורה חוץ למדינה. ושלא ליתן מסחורה הנ"ל או מעות הנ"ל בהקפה לשום אדם בעולם ומחוייב אני לשמור המעות הנ"ל כדין כספים בקרקע וכשאקנה מהם סחורה מחוייב אני להחזיקו בלילה דוקא בבית שאני ישן בתוכו או להעמיד שומר ועל כל הנ"ל איני נאמן לומר שקיימתי כל הפונקטין הנ"ל אלא ע"פי עדים כ"ונ המוחזקים לכשירים בעיני כל אדם בלא פקפוק ושלא יהיו מקרובי אפי' קרוב רחוק או קרוב ונתרחק או מממחותני ובפירוש הותנה שאם אשנה א' מכל הפונקטין או אפילו אם אפסיד כל ההפסד חל עלי ח"מ ואם יהי' ריוח החצי שייך לנותן ואפי' כשאקיים כל הפינקטין הנ"ל אין אני נאמן לומר שהי' ההפסד בהסחורה או במעות הנ"ל אלא ע"פי עדים כשירים ונאמנים כנ"ל וגם אין אני נאמן לומר שלא הרוחתי או כמה הרוחתי אלא ע"פ שבועה חמורה אך זאת הותנה בפירוש שאפי' אם ארויח הרבה אם אתן לנותן העיסקא בעד חלקו סך (כך וכך למאה לפי שפסקו) אחר ניכוי שכר טרחתי כנ"ל אזי אין לו עלי שום שבועה וג"ש וק"בח בעולם וזמ"פ של העיסק' הוא בסוף החודש ואמנם כשיהי' ריוח בסוף החודש על חלק הנותן כפי תנאי הנ"ל אזי אינו יכול לכוף אותי לסלק לו הנ"ל אלא ישאר בידי על כל אופנים הנ"ל עוד על חודש וכן עד כלות ששה חדשים מהיום דלמטה ולאחר כלות ששה חדשים (או יותר כפי התנאי) מחוייב אני להחזיר סך הנ"ל עם ריוח המגיע לחלקו כפי התנאי הנ"ל במזומן דוקא ולא בסחורה ואמנם בתוך ששה חדשים הנ"ל מחוייב אני לעשות חשבון בסוף כל חודש וחודש וכשלא יהי' ריוח עכ"פ שיגיע לחלק הנותן סך)(למאה כנ"ל וכ"ש שיהי' הפס' ח"ו ויתברר הכל כנ"ל אזי מחוייב אני להודיע למוכ"ז ע"י הסרסור ושמש ב"ד שהי' הפסד או שלא מגיע על חלקו ריוח כנ"ל ורשות אז למוכ"ז לגבות מעותיו תיכף וכן בכל חודש וחודש ובאם שלא אודיעו ע"י הנ"ל אז השתיקה כהודאה דמיא וכאלו הייתי מודה בב"ד חשוב שלא הי' הפסד והרוחתי על חלקו כנ"ל ואין אני נאמן לומר לא בשבועה ולא בעדים שלא הי' ריוח ופשיטא הפסד ורשות להעתיק על נייר שטעמפיל ולשלם פאסלינע כפי חוק הקיסר יר"ה ויהי' כתב עיסקא הלז כל תוק' שט"ח וועקסיל בד"י ובד"א וכדת"נ לבע"השט נגדי וב"כ וי"ח אף לאחזמ"פ כל הנ"ל נעשה בת"כ ובפ"מ ובקגא"ס ובאופן כו':

נוסח שט"ח על מעות יתומים או של הקדש

(ג) מודה אח"מ שקבלתי לידי זוזי דיתמי (או של הקדש) סך (כך וכך) להתעסק בהם וכל עסק טוב שיזדמן לידי מחויב אני לקנות במעות הנ"ל והם קודמין תמיד למעותי וכל מה שארויח בהם מחויב אני ליתן המחצה למו"כז אפטרופוס היתומים אך בפירוש הותנה שכאשר אתרצ' ליתן ליתומים חלק ריוח (כך וכך) לכל מאה אזי אפילו ארויח הרבה המות' שלי ואין להם עלי ש"ש וקב"ח אך כשאומר שאינו מגיע על חלקם ריוח כפי התנאי הנ"ל אין אני נאמן כ"א בשבועה חמורה ואם יהיה ח"ו הפסד חל הכל עלי ואם לא יהיה ח"ו שום ריוח לאחר שאשבע בשבוע' חמורה ואחזיר להם הקרן סך הנ"ל אין להם עלי שום ט"ומ ורשות להעתיק כו' כל הנ"ל נעשה בקג"אס ובת"כ ובפ"מ ובאופן היותר מועיל כתיקון חז"ל:

נוסח שטר שותפות

(ד) אנחנו ח"מ עשינו שותפת על אלו אופנים דהיינו אני ח"מ ראובן הנחתי בכיס השותפו' י' אדומים ואני ח"מ שמעון הנחתי בכיס השותפו' צ' אדומים וראובן התחייב א"ע לעסוק בכל סך מעות הנ"ל ומה שנרויח או נפסיד ח"ו יהיה לחצאין וזאת הותנ' בפירו' שיש לשמעון מעות קדימה מהריוח בכל חדש א' למאה והשאר נחלק בשוה וכבר קבלתי לידי שכר טרחתי עד כלות השותפת (ויזהר שמעון ליתן לראובן אפילו זהב בעד טרחתו) ויתר תנאים כפי רצונם:

נוסח שט"ע עם החלפנים

(ה) מודה אח"מ שקבלתי לידי סך עשרת אלפים רובל אסי"ג להתעסק בהם למחצית שכר במו"מ של חילוף מטבעות ומה שארויח יהיה לחצאין וכן להפסד ח"ו ובעד טרחתי נתרציתי לנכות מחלק הנותן חצי רו"כ לכל משך העסקא אף כשלא יהיה שום ריוח ובפירוש הותנ' שאין לי רשות למסור המעות הנ"ל לשום אדם ממשולחי ואפילו לאשתי ובני רק יהיו דוקא צרורים בידי בכל ענין החילוף ואין לי רשות להוליך המעות לבית אחר ופשיטא לעיר אחרת להחליף רק דוקא בביתי או בקנטאר שלי ועל ידי עצמי דוקא ומחויב אני לשמרם כראוי דהיינו ביום יהיו צרורים בידי ובלילה יהיו עמי במטה שאני ישן בו ואין אני נאמן לומר שקיימתי כל הפונקטין הנ"ל כ"א עפ"י עכ"ונ המוחזקים לכשרים ושלא יהיו מקרובי אפי' רחוק וממחותני וכ"ש שותפי אפילו במו"מ אחר או משרתי וכשאשנה א' מכל הפונקטין אזי ההפסד ח"ו חל עלי הכל ואם יהיה ריוח יהיה לחצאין ועל הריוח אין אני נאמן כ"א בשבועה חמורה אך הברירה לי ח"מ כשארצה ליתן למו"כז בעד כל מאה רובל אסי"ג סך () אזי אין לו עלי ש"ש וג"ש אפי' ארויח הרבה שייך הכל לי לבד וזמ"פ של העסקא הוא לזמן () ובפירוש הותנה שכאשר יעוכב הפרעון הנ"ל בידי אפילו ברצין בעהש"ט אזי מחויב אני ליתן מהריוח עד שיעלה חלק ריוח של מו"כז למאה לכל חדש או שאשבע כנ"ל שלא הרוחתי ובכל עת שירצה ליקח העסקא מידי לאחר זמ"פ הנ"ל רשות ביד המו"כז וכ"ז שלא יקח מידי הוא תמיד על כל פרטים הנ"ל וכד"תן לבע"השט נגדי ונגד ב"כ. כל הנ"ל נעשה בקג"אס ובאופן כו' ורשות להעתיק כו':

(ו) להיות שראיתי שכמה פעמים מגיע להסוחרים הפסד שאינם כותבים כ"י כד"ת ולכן כתבתי נוסחתה:

מודה אני ח"מ וח"י תעיד עלי כק' עדים כ"ונ שאני חייב למו"כז לשלם במזומנים דוקא ויהיה לכ"י כל תוקף שט"ח או וועקסיל וכד"תן לבע"השט אף לאח"זמפ והז"מפ נאם ראובן בן יעקב בפנינו הח"מ הודה החתום הנ"ל דדא ח"י ממש ואשרנוהו וקיימנוהו כדחזי יום:

נאום פב"פ
ונאום פ"בפ

בכל שטר או כ"י יזהרו שיקיימו עדים חתימתו או שיהיה ח"י ניכר שיכול לקיים חתימתו כשירצה וא"ל ח"ו יהיה מהצועקים ואינם נענים וגם יהיו נזהרים לכתוב בו וכד"תן לבע"השט אף לאח"זמפ:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.