חכמת אדם/צ
|
< הקודם · הבא > |
א כתיב לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה מדשני התורה בלישנ' ולא כתב ולא' ילבש כו' ואשה לא תלבש כו' ש"מ דאי כתיב הכי הוי אמינא דאינו אסור אלא מה שהוא מלבוש ומדכתיב לא יהיה כלי משמע אפילו דבר שאינו מלבוש ולכן האיש הלובש בגדי צבעונין ותכשיטי זהב במקום שאין לובשין אותן הכלים ואין משימין אותן התכשיטין אלא נשים בין שהמלבוש הוא שוה לבגד נשים מחמת עשייתו ותפרו בין מחמת צבעו וכן האשה המשימה בראשה מצנפת וכובע ממלבושי האיש לפי מנהג המקום ההוא או שמגלחת ראשה כאיש אפי' באחד מן הבגדים אעפ"י שניכרים בשאר בגדיהם שהוא איש או אשה חייב מלקות מה"ת:
ב וכן אסור לאיש ללקט אפי' שיער א' לבן מתוך השחורות או לצבוע הלבנות שיהיו שחורות שכ"ז הוא נוי אשה וכן אסור לאיש להסתכל במראה אם לא משום רפואה או להסתפר עצמו ואסור להעביר שער בית השחי או בית הערוה אפי' במספרים כעין תער אם לא מחמת איזה שחין שיש לו שם דאז מותר אבל שער של שאר הגוף מותר במספרים אפי' כעין תער אבל לא בתער ואסור לחוק בידו בשער בית השחי או בית הערוה כדי להשירו אבל מותר לחוק בבגדו להשירו ובבית הערוה דוקא בבגד עבה (עש"ך):
ג אשה ההולכת במקל בידה לנוי חייבת מלקות ואם בשביל שלא תפול מותר עד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |