חכמת אדם/סד
|
< הקודם · הבא > |
א כבר כתבנו דקיי"ל ספק דרבנן לקולא ודוקא אם מסופק אם יש כאן איסור כלל כגון שהוא מסופק אם ביצה זו הוא ביצת נבילה או כשרה וכן כיוצא בו לבד מספק דשיל"מ כגון שהוא מסופק אם זו היא הביצה שנולדה ביום טוב או לא או שאר דשיל"מ דאסור כדלעיל כלל נ"ג:
ב אבל אם יש כאן ודאי איסור דרבנן אלא שנתערב חד בחד וא"כ על כל א' יש ספק שמא היא הכשרה כגון שיש כאן ב' ביצים א' ודאי ביצת נבלה וא' מכשרה ונתערבה אע"ג דדעת מקצת פוסקים דגם זו מקרי ספק דרבנן ומותר לב' בני אדם (הגהות א"ז הביאו הש"ך סימן ק"ט) מ"מ לא קיי"ל הכי אלא דזה לא הוי ספק דרבנן לכ"ע (עיין בב"א שער קבוע סימן נ"א) דחד בחד לא מקרי תערובת:
ג ואם נפל אחת מהם ונאבד מן העולם דעת הש"ך (בכללי ס"ס סימן כ"א) כיון שהיה לו' פעם א' חזקת איסור דתערובת חד בחד נחשב כגופו של איסור ואם כן לא נחשב עוד לספק דרבנן והמנ"י בכללי ס"ס ס"ק ל"ז כתב דלענין אם נאבד לא מקרי אתחזק איסורא כלל דכמו שהיה לזה חזקה איסור ג"כ יש לזה חזקת היתר אבל הפ"ח כתב דגם זה מקרי סד"ר דלכ"ע באיסור דרבנן עכ"פ אמרינן שאני אומר כדלקמן בסי' הסמוך וא"כ ה"נ אמרי' האיסור נאבד ואפי' אם נאבד בענין שישנו בעולם ואפשר להמצא אם אין אנו צריכין לדון כלל ע"ז שנפל רק אנו מסופקין ע"ז הנשאר לפנינו דעת הפ"ח דאף בזה מותר דאמרינן האיסור נפל ואמנם אם אנו צריכין לשון גם זה שנפל כגון שנפל א' מב' חתיכות אלו לתוך הקדירה דאנו מתירין הקדירה מטעם שאני אומר ההיתר נפל כדלקמן סימן ד' וא"כ עכ"פ הנשאר הוא האיסור (כדמוכח ממתניתין פ"ז דתרומות משנה ה' דהשניה נוהג בה כתרומה):
ד ולכן אם היה כאן קדרה אחת של היתר. ולפניו ב' חתיכות אחת של היתר ואחת של איסור דרבנן אפילו דבר שיש לו עיקר מן התורה ונפל בה אחת מאלו ב' חתיכות ואין ידוע איזו היא אנו תולין דשל היתר נפל ואפי' נתערבו החתיכות בענין שא"י איזו היתר או איסור אע"ג דהוי תערובת חד בחד מ"מ כיון שההיתר כאן הוא מחמת שאני אומר ולכן אע"ג דלעניין לאכול החתיכו' שניהם אסורות מ"מ הקדרה מותר ומוקמינן הקדרה על חזקה (כדמוכח ממתניתין דתרומות שם נפל א' מהן לחולין אינו מדמעת (סימן קי"א סעיף א' פרי חדש וכרתי ופלתי):
ה ולא זה דלא איתרע חזקת הקדרה כ"כ שהרי אפשר לומר שלא היה כאן נפילת איסור כלל ולכן אפילו אם האיסור רבה על ההיתר מותר (ש"ך סק"ו) אלא אפילו ב' קדרות א' של היתר וא' של איסור ולפניהם חתיכה א' מאיסור דרבנן ונפל לתוך א' מהם וא"י לאיזו נפל אע"ג דכאן איתרע קצת חזקת הקדרה שהרי היה כאן נפילת איסור ודאי אפ"ה אנו תולין לומר שנפל לתוך הקדרה של איסור. ומ"מ בזה צריך שיהיה עכ"פ בקדרות היתר כ"כ כמו האיסור אבל אם האיסור רבה על ההיתר ל"א בזה סד"ר לקולא (שם):
ו ולא זה דעכ"פ לא איתרע הקדרה שהרי אפשר לומר שלא נפל לתוכו כלום אלא אפילו ב' קדירות א' של איסור וא' של היתר ולפניהם ב' חתי' א' של איסור דרבנן וא' של היתר ונפל חתיכה אחת לקדרה זו וא' לזו וא"כ איתרע חזקת הקדירה שהרי ודאי נפל לתוכו וגם שידוע שעכ"פ האיסור נפל ג"כ אפ"ה תולין לומר היתר לתוך היתר נפל ואיסור לתוך איסור וגם בזה צריך שעכ"פ יהיה הקדירה של היתר שוה לאיסור (ולדעת הש"ך שכתבתי סימן ג' היינו דוקא כשלא נתערבו החתי' דאם נתערבו קודם הנפילה וא"כ נחשבים שניהם כודאי איסור ול"א סד"ר לקולא ודברי הש"ך ס"ק ד' תמוהים ועיין פ"ח):
ז ואם קדירה א' של היתר ולפניו איסור דרבנן ונאבד ואינו ידוע אם נפל לקדירה נ"ל אם לא נתעסק בחתיכה כלל א"כ למה נחזיק ריעותא אבל אם נתעסק סמוך לקדירה נ"ל דאסור (עיין בשער רוב וחזקה סימן כ'):
ח היה האיסור איסור תורה אם האיסור מין אחד והקדירה מין אחר ל"א שאני אומר לתלות בהיתר דבשל תורה לא תלינן לקולא (ססעי' ד') אבל אם היה האיסור עם הקדירה הכל מין אחד דהיינו מין במינו ומ"הת בטל ברוב אלא דמדרבנן צריכין ס' ולכן אם ידוע שיש רוב בקדירה נגד האיסור וא"כ ה"ל איסור תורה ושיעור דרבנן דינו כדין איסור דרבנן ותלינן להקל (סעיף ג' ד'):
ט היו כאן שתי קדירות של היתר ולפניהם שתי חתיכות א' של היתר וא' של איסור ונפלה אחת לתוך זו ואחת לתוך זו שתיהן אסורות אפילו באיסור דרבנן שכיון שעכ"פ צריכין אנו לומר שקדירה אחת אסורה וא"כ מאי חזית דאסר' להאי דילמא איפכ'. בד"א ששתיהן אסורות שאין בכל א' מהקדירות כדי לבטל האיסור אבל אם באחת מהקדירות כדי לבטל האיסור (בששים אפי' מב"מ ואיסור דרבנן בעינן ס' דאם אין ס' א"כ נשאר באיסור אכילה וא"כ מאי חזית (פרישה ס"ק ט') אם היה האיסור דרבנן אנו תולין לומר שהאיסור נפל לתוך זו שיש בה כדי לבטל וה"ה באיסור תורה אם יש באחד כדי לבטל בששים ובשני יש בה עכ"פ רוב נגד האיסור אם האיסור הוא מב"מ עם הקדירה הקטנה אמרינן ג"כ שאני אומר אבל אם אין באחת מן הקדירות כדי לבטל האיסור אעפ"י שאחת גדולה וא' קטנה לא תלינן שהאיסור נפל לתוך הקטנה דמאי חזית כו' (ש"ך ס"ק י"א):
י ובמקום הפ"מ אפילו אם אין באחת מהן ס' נגד האיסור אלא שיש בשני הקדירות ע"י צירוף ס' נגד האיסור ושני הקדירות ראוין להתערב ביחד ששניהם של חלב או של בשר ושניהם מתוקים או חמוצים וכיוצא בו בענין שראוים להתערב ביחד והם של אדם אחד אזי מותר לערב אותם לכתחלה ולא הוי כמבטל איסור דכיון דעומד להתערב כמעורבין דמי (ש"ך ס"ק י"ג י"ח) ודוקא במב"מ או באיסור דרבנן (ס"ק י"ז) אבל מין בשאינו מינו כיון דיכול לעמוד על טעמו אין מצטרפין (ש"ך סימן ק"ה ס"ק ל"ב וסימן ק"ז ס"ק א' ופרי חדש ססי' קי"א):
יא ואם הם של ב' ב"א אם באו לשאול בבת אחת או שאחד שואל בשבילו ובשביל חבירו כיון שע"כ צריכין אנו לאסור את א' מהן ואם כן מאי חזית כו' אבל אם באו לשאול בזה אחר זה וכל אחד שואל רק בשבילו מותר דכל אחד תולה שהאיסור בשל חבירו (ס"ק י"ט):
יב וכ"ש אם היו שתי קדירות של היתר ונפל איסור לתוך אחת מהן ואינו ידוע לאיזה מהן נפל במקום הפ"מ יש להקל באיסור דרבנן אם יש בב' הקדירות ס' כדי לבטל את האיסור והם של אדם אחד וראוין להתערב כדלעיל או בב' ב"א ובאו לשאול בזה אחר זה הכל כמבואר בסימן הקודם (סעיף ז'):
יג היו כאן ב' קדירות של היתר ונפל איסור לתוך א' וידוע לאיזה מהן נפל וחזר ונפל איסור לתוך אחת מהן ואינו ידוע לאיזה מהן נפל אני אומר למקום איסור הראשון נפל גם השני אבל אם נפל איסור לתוך אחת מהן ואינו ידוע לאיזה מהן נפל ואח"כ נפל איסור לתוך אחת מהן וידוע לאיזה מהן נפל שתיהן אסורות ולא אמרינן למפרע לתלות שגם הראשונה נפל לזה (סעיף ו'):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |