חכמת אדם/לב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חכמת אדםTriangleArrow-Left.png לב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דין או"ה מאיסור דם ע"י מליחה (סי' ס"ט וסימן ע')

א מלח ולא הדיח תחלה כדין הדחה אלא הדחה מועטת אע"ג דלכתחילה צריך הדחה היטיב כדי שיתרכך הבשר אבל בדיעבד סמכינן על הפוסקים דטעם הדחה היא משום הדם בעין שטח על הבשר כז וכיון שהדיחו עכ"פ הדחה מועטת עי"ז הלך לו הדם בעין ולכן אפי' לא נתבשל עדין כיון שנמלח כבר א"צ לחזור ולמלוח (ס"ט סעיף ב' ובש"ך) ונ"ל דאם יש לו פנאי ידיחנו ויחזור וימלחנו לחוש לטעם שיתרכך ומהיות טוב כו' וכן אם ידוע שהדם שהיה על החתיכה היה מועט שבודאי יש ס' בחתיכה נגד הדם שעליו מותר אפי' לא הדיח כלל דעיקר טעם הדחה רק משום דם שעליו והיינו אם כבר נתבשל ובסתם אין בו ס' (ש"ך ס"ק ט"ו):

ב אם לא הדיח כלל קודם המליחה ומלחו אפילו לא מלחו רק מעט כדרך שמולחין לצלי ואפילו לא שהה עדין במלחו שיעור מליחה נוהגין לאסרו דחשבינן לדם זה שטח על הבשר כדם בעין שנפל על הבשר וקיי"ל דאע"ג דטבע המלח להפליט הדם היינו דוקא מה שנבלע בתוכו אבל לא דם הבא ממקום אחר ולכן לא מהני מה שידיחנו ויחזור וימלחנו שהרי גם אם ימלחנו מאה פעמים לא יצא ומ"מ כ"ז שלא שהה עדיין שיעור מליחה אינו אסור רק לקדירה ע"י מליחה אבל לצלי דאש מפליט יותר ממלח וכיון שעדיין לא שהה שיעור מליחה לא נבלע כ"כ ויוצא ע"י צלי אבל בשהה כבר נבלע בו הרבה ואפילו לצלי אסור. ובמקום הפ"מ יש להתיר אפילו מלח כדין וגם שהה שיעור מליחה ע"י שידיחנו ויחזור וימלחנו דסמכינן על הפוסקים דדם זה לא נקרא דם בעין אלא דם פליטה ויוצא ע"י מליחה ולאחר המליחה מותר אפילו לקדירה (שם ובש"ך ס"ק י"ב י"ג):

ג ומטעם זה אם נמלח חתיכה שלא הודח עם שאר חתיכות. השאר חתיכות מותרות דלגבי שאר חתיכות לכ"ע חשבינן לדם זה שטח על הבשר כדם פליטה והיא אסורה (שם):

ד בשר שנמלח ונתבשל בלא הדחה אחרונה א"צ ס' נגד כל החתיכה שהרי פלט כל דמו ואין האיסור אלא מן הדם שנבלע במלח וכיון דלא ידעינן כמה לכן צריך ס' נגד כל המלח ולחלוחית דם שעליו ואמנם אין לך חתיכה אפילו עבה שיהיה ס' נגד המלח שעליו וכן להיפך אין לך חתיכה אפילו דקה (כן משמע מדסתמו הפוסקים) שלא יהיה בו עכ"פ שלשים נגד המלח ולכן אם יש בכל מה שבקדירה כ"כ כמו החתיכה מותר הכל אפילו החתיכה דאינו דומה לנתבשל בלא מליחה בסי' ז' דהכא כבר פירש הדם מתוכה רק שדבק ע"ג החתיכה והוי כדם או שאר איסור שנופל בקדרה וגם לא הוי כאיסור דבוק דתיכף כשבא לקדירה נמס המלח מן הבשר (סעיף ט'):

ה ואם ליכא ס' אפילו לא הושם הבשר רק בכ"ש שהי"סב אם אין הפ"מ אסור דאע"ג דקיי"ל דכ"ש אינו מבליע ומפליט (בסי' ס"ח) מ"מ הכא כיון שיש מלח וציר מבשל אפילו בכ"ש ומ"מ בהפ"מ או לצורך שבת או אורחים מותר דקיי"ל כ"ש אינו מבליע ומפליט (ש"ך ס"ק ל"ז) ואם הודח פעם אחד בדיעבד אם בשלו כבר סגי ונקרא הדחה אחרונה (שם) ואם שמוהו לכלי ראשון אחר שהעבירו מהאש אם הוא בשר שור שנמלח ולא שהה שיעור מליחה והודח או שלא נמלח כלל מותר א"ל התחיל עדיין להתבשל דקי"ל בשר שור לא מתבשל בקל (ט"ז ס"ק כ"ג בשם תש"ל) אבל הכו"פ כ' ח"ו להורות כן אלא שאין גוערין בהמורה והמנ"י כתב ונראה דאין להקל רק בהפ"מ וצורך שבת) אבל אם שמוהו לכלי ראשון שאר בשר או אפילו בשר שור אלא שנמלח ולא הודח וא"כ המלח מועיל להתבלע בתוכו ואסור לכ"ע:

ו אבל בשר יבש שנתיבש אחר המליחה ולא הודח לכתחילה יש ליזהר שלא לבשלו ולא להדיחו במים שהי"סב עד שידיחנו כדין הדחה אחרונה ובדיעבד אפי' נתבשל כך מותר דכבר נתייבש המלח ובודאי יש ס' נגד המלח (שם): דין נכרי משמש בבית ישראל ונתן הבשר בקדרה וא"י אם הדיחו נתבאר לקמן כלל ע"ב:

ז בשר שנתבשל בלא מליחה ואפילו רק שמוהו בקדירה ונתחמם מקצתה עד שהיס"ב (מנ"י כלל ב' ס"ק ה' ונ"ל שט"ס הוא בת"ח וצ"ל ומקצתה חם ועיין זבחים צ"ו ע"ב תוס' ד"ה בשל דכתב דמקצת קדרה מבשל ומקצת צונן או אפילו מלחי אלא שנמלח שלא כדין כגון שלא שהה כשיעור או ששהה ג' ימים בלא מליחה דכבר נתקשה הדם בתוכו ואינו יוצא עוד ע"י מליחה צריך שיהיה ס' בתבשיל נגד כל הבשר דכיון דלא ידעינן כמה דם הי' נבלע בחתיכה אזלינן לחומרא ואפילו בדאיכא ס' התבשיל מותר והחתיכה אסור דהרוטב מבלבל טעם החתיכה ופורש ממקום למקום דדוקא דם איברים שלא פירש כלל מותר אבל אם פירש ממקום למקום אסור ומ"מ לצורך שבת או הפ"מ או לצורך אורחים מותר אף החתיכה דהרבה פוסקים ס"ל דמה שיצא כבר נתבטל כיון שיש ס' ומה שנשאר בתוכו לא פי' מעולם והוי כדם איברים שלא פירש ומותר (ש"ך ס"ק מ"ו וע' בט"ז ס"ק כ"ח בשם א"וה ובאמת הם ב' נוסחאות בש"ד ססי' ב' וע"ש בהגהות רנ"ש) ואם נתערב באחרות להפוסקים דדם שבשלו מדרבנן ולהפוסקים דבאיסור דרבנן ביבש אפילו בא"מ בטל ברוב סי' ק"ט בש"ך ס"ק ט') ה"נ בטל ברוב ודינו כדלקמן כלל נ"א סי' י"ז וסימן כ' ואמנם כתבתי בנ"א סי' ל"ח דיש לחוש הרבה לדעת הפוסקים דאף דם שבשלו מה"ת ולכן כשאין הפ"מ יש לאסור או שיוסיף עכ"פ עד ס' (עיין ש"ך ס"ק נ"ז ופרי חדש ס"ק מ"ח) ואם נתערבה חתיכה שאינה מלוחה במלוחות (כ' הט"ז ס"ק ל"ה בשם רש"ל דחד בתרי בטיל וא"צ למלוח כולם מספק) ונ"ל דכיון דמצוה להסיר האיסור כמש"כ רמ"א סי' צ"ח ס"ד ולכן ה"נ אם הם רק איזו חתיכה שאינו הפסד כ"כ בהוצאות המלח ימלח כל חתיכה לבד בענין שלא יגעו זה בזה וגם בכדי שלא יתערב הציר. אבל אם הרבה בשר וצריך הוצאות מרובה על המיל אז מותר לבשל יחד בלא מליחה כדעת הט"ז הנ"ל ואם הוא שומן חתיכה קטנות במקום שאין הפסד בהוצאת המלח אך מחמת קטנותן א"א למלוח כל חתיכה בפני עצמו נראה לי דמוטב למלוח כולם ביחד מלבשל בלא מליחה דכשיבשל בלא מליחה ודאי בלעו אבל כשימלח ומכ"ש כשהוא עכ"פ בתוך מע"לע אחר שנמלחו אפשר דנתקן הכל דבאלו שנמלחו אמרינן בהפ"מ בתוך מע"לע איידי דטרידי לפלוט ציר לא בלעי ואפילו אם המלוחות הודחו ג"כ אחר המליחה יש לסמוך על הסוברים דאפילו לאחר הדחה פולט ציר (בט"ז סי' ע' ס"ק י"ז):

ח בשר שנשרה במים מע"ל קודם מליחה קיי"ל כבוש כמבושל ודינו כנתבשל בלא מליחה מ"מ לענין זה גרע מבישול דאינו מבלבל טעם החתיכה ולכן אם יש ס' במים נגד החתיכה החתיכה מותר לצלי עכ"פ ואפי' היה הבשר מלוכלך בדמים לא אמרינן דהוי כדם בעין שנבלע שאינו יוצא אף ע"י צלי דכיון דיש ס' במים נתבטל הדם בעין במים ואם אין ס' במים נגד החתיכה אסור אפי' לצלי אפי' אינו מלוכלך (סעי' ט"ו ובש"ך):

ט בשר ששהה ג' ימים מע"לע בלא מליחה נתייבש דמו בתוכו ואינו יוצא עוד ע"י מליחה אפילו אם יתנו בפושרין ולכן אסור לאכלו מבושל אלא צלי על האש דהאש שואב הדם ואפילו לא נקרו אותו מגידי הדם שבו תוך ג' ימים אפ"ה מותר לצלי ומולחין אותו קודם הצלי כמו שאר בשר לצלי שנתבאר דינו כלל ל"ה ומ"מ אפילו לאחר הצלי לא יבשלנו דחיישינן שמא כיון שנתייבש כבר הדם בתוכו שמא גם ע"י הצלי לא יצא כולו ואח"כ ע"י הבישל יצא ומ"מ בדיעבד אם בשלו אחר הצלי מותר דתלינן דמסתמא יצאה כולו ע"י הצלי ומ"מ אין להשהות לכתחלה ג"י בלא מליחה על דעת לצלותו דשמא ישכח ויבשלנו. ואם שרו אותו במים תוך הג"י יכול להשהותו עוד ויש מקומות נוהגין איסור לכתחילה להדיחנו כדי להשהותו ויש מקומות נוהגין היתר בזה (סעי' י"ב) ואם מלחוהו כשיעור מליחה והדיחוהו ואח"כ צלהו מותר לבשל אפילו לכתחילה (ט"ז ס"ק נ"ב) ואפשר בהפ"מ וסעודת מצוה יש להקל כט"ז והפמ"ג כ' בשם כ"ג דאין להתיר רק דוקא במקום דוחק גדול אך הבל"י כ' בשם כמה גדולים דאפי' שלא במקום מצוה ודוחק ג"כ מותר לבשל אחר שנצלה כח:

י אם נתערב חתיכה זו בחתיכות אחרות שלא שהו שלשה ימים ולא נמלחו עדיין אז מותר לבשל כולן כשימלח כולן וכן אם נמלחו כולם אלא שא' נמלח אחר ששהה ג"י בטל ברוב ומותר לבשל כולן בלא מליחה ול"א דהוי דבר שיש לו מתירין לצלי דזה לא הוי דשיל"מ שהרי לצלי לא נאסר מעולם כדלקמן כלל נ"ג ומותר אח"כ לבשלן בקדירה אחת כשיוסיף עד ס' או לבשל כל א' וא' בפ"ע כדין יבש ביבש וא"צ להחמיר ולהשליך א' כדין יבש ביבש כיון דדין זה דשהה ג"י לא נזכר בגמרא רק חומרת הגאונים ואפילו היתה חהר"ל בטל כיון שאין איסורו משל עצמו אלא מחמת הדם הנבלע בו והדם אינו ראוי להתכבד (סעי' י"ד):

יא ספק אם נמלח תוך ג"י מותר וכן ספק אימת נשחט הבהמה מעמידין הבהמה על חזקת חיים כל שעה שנוכל ואמרינן עכשיו נשחטה ומותר (כרתי ופלתי) אבל ספק אם נמלח כלל הט"ז ס"ק כ"ד מתיר ול"נ דאסור ועיין בשער חזקה ס' ד' ה' כט:

יב בשר ששהה ג"י בלא מליחה ומלחה עם שאר בשר שמלחוהו עכשיו להוציא דמו כיון שעכ"פ פלט ציר אמרינן איידי דטריד למיפלט לא בלע וכב"כפ (ש"ך בנ"ה וכו"פ) ובשר ששהה ג"י ומלחו בכלי מנוקב ואח"כ בכשא"מ הכריע הכו"פ דמה שבתוך הציר אסור ומה שלמעלה ממנו מותר (ועיין ט"ז ס"ק ל"ב ובנק"הכ):

יג חתיכות בשר וחתיכות חלב מונחים יחד וספק אם נמלחו יחד הצ"צ אוסר ומיהו אם קולף הבשר מותר דדין זה אם חלב מפעפע במליחה הוא ס' ולא ודאי וא"כ הוי ס"ס שמא לא נמלחו יחד ואת"ל שנמלחו שמא הלכה כפוסקים דאינו אוסר רק עד כדי קליפה (כו"פ סי' ס"ט וכן נ"ל ועיין בב"א סי' נ"ז) אבל בחלב ושומן או בשר שמן דהוי מב"מ אם יודע בבירור שהיה רוב בהיתר וא"כ מן התורה בטל ברוב אלא דמדרבנן צריך ס' וכיון שמסופק שמא לא נמלחו יחד הוי ספק דרבנן ומותר (צ"צ וכו"פ דלא כפ"ח):

יד בשר שנמלח בכשא"מ ושהה בו כשיעור שיתנו מים על האש ויתחיל להרתיח דזה שיעור כבישה בציר כדלקמן כלל נ"ז ולכן כל מה שממנו בציר אסור אפי' לצלי דכבוש הוי כמבושל ומה שחוץ לציר אינו אסור אלא כ"ק ואפילו הוא שמן ל"א שמפעפע עמו הדם דקי"ל אין הנאסר יכול לאסור אלא למקום שהאיסור יכול לילך לשם כן סתם בש"ע אבל אנו נוהגין כרמ"א דאפי' לא נמלח רק מעט עד שנראה ציר בכלי אסור דהציר הוא תיכף רותח שכן טבע המלח לא מבעי' זה שמונח בציר דמחמת חורפי' דציר הוי כאלו נתבשל בתוכו אלא אפי' מה שלמעלה מן הציר אסור דתיכף כשנמלח מתחיל הדם לפרוש ממקום למקום וכיון שמונח בכלי שאינו מנוקב ואין מקום לדם לצאת חוזר ונבלע בתוכו ואין יוצא עוד ע"י מליחה וצלי לא מבעיא להפוסקים דהא דדם איברים שלא פירש מותר דוקא כשלא פי' כלל אבל פירש ממקום למקום אסור הכי נמי פירש ממקום למקום. ואפילו להפוסקים דאפילו פי' ממקום למקום מותר מ"מ קנסו חכמים כיון שלא מלח כדין (עיין ב"א סימן מ"ה) מ"מ אם נמלח שאר חתיכה על חתיכה זו ואינם נוגעים בציר שלמטה מותר דאין חתיכה אחת דחוקה כ"כ על גבי חברתה שנאמר שהתחתונה מעכב העליונה לפלוט ואפילו קליפה א"צ (סעיף י"ח ובט"ז ס"ק מ"ה) וכן אם נתערב חתיכה תפילה בחתיכה מונחת בכלי שאינו מנוקב ובלעה דם מותרת ע"י הדחה ומליחה (סי' ע' בש"ך ס"ק מ"ח) ודין הכלים ותשמישן יתבאר לקמן סי' ל"ב:

טו אם נתערב חתי' זו חד בתרי אפי' בבישול בטל ברוב וא"צ ס' ואפי' נמלח כמליחה לקדירה ושהה שיעור מליחה ואפי' להפוסקים דם שבשלו מה"ת שהרי רוב פוסקים מתירין מה שחוץ לציר (עיין ש"ך ס"ק ע"ו):

טז נ"ל כיון שעיקר הטעם דמה שחוץ לציר אסור משום קנס (וכדאיתא בהגהת ש"ד הביאו מנ"י כלל י"ב ס"ק ט"ז) ולכן דוקא דנמלח בכשא"מ דשייך למקנסי' אבל אם מלח בכ"מ ונפל ממנו לכלי שא"מ או על הקרקע אפי' תוך שיעור מליחה דבזה לא שייך למקנסיה ולכן אם לא נשתהה שם והגביהו תיכף אינו אסור רק מה שבתוך הניר וזה נאסר תיכף אבל מה שלמעלה מן הציר מותר ל (דלא כש"ך בס"ק ע"ה) וכ"ש בנפל אחר שיעור מליחה או בספק אם נפלה קודם שיעור מליחה דאינו אסור אלא מה שבתוך הציר (סי' ע' בש"ך ס"ק מ"ז):

יז קרקע מרוצף בלבנים שקורין ציגיל דינו ככלי שא"מ אבל קרקע שאינו מרוצף אע"ג שהוא קשה וכן המרוצף באבנים שקורין גיהויענע שטיינר (כרתי ופלתי) הוא ספק אם דינו ככלי שא"מ ולכן מה שנוגע בקרקע לציר אסור כ"ק ומה שלמעלה מזה מותר (ס"סי ס"ט):

יח קיי"ל מליח הרי הוא כרותח בין גוף החתיכה ובין הציר היוצא ממנו ואמנם כ"ז בתוך שיעור מליחה המבואר כלל ל' אבל לאחר שיעור מליחה נחלקו הפוסקים י"א דאז לא נחשב עוד כרותח שכבר פסק כח המלח ולא עוד אלא דהציר היוצא ממנו לאחר שיעור מליחה אינו דם כלל רק מוהל מן הבשר דאע"ג דהבשר עדיין מלוכלך מבחוץ מדם ומלח שעליו והציר מתערב עמהם מ"מ בטל הוא בציר הזה היוצא עכשיו. וי"א דכ"ז שלא הדיח הבשר עכ"פ הדחה אחת באחרונה נחשב הציר היוצא ממנו רותח לעולם וכן נוהגין במדינות אלו (שם סעיף כ'):

יט ולכן אפילו לאחר שיעור מליחה אם נתן הבשר לכלי שא"מ ונתמלא מציר מה שבתוך הציר אסור כלו ומעט למעלה ממנו כ"ק ומה שחוץ לציר מותר ואם יש ס' בזה שבתוך הציר נגד הציר הכל מותר אבל מה שלמעלה מן הציר אינו מצטרף לבטל זה שבתוך הציר דדם אינו מפעפע למעלה ובמקום הפסד יש להקל דאפילו מה שבתוך הציר אינו אסור אלא כ"ק: ואפילו יש ס' נגד הקליפה לא מהני וצריך לקלוף דכל דבר שנאסר כ"ק ל"ש לבטל בס' כיון שהוכר האיסור (עיין ש"ך ס"ק פ"א) ואם נפל ציר זה לכלי נאסר הכלי מיד (ע' סימן ק"ה בש"ך ס"ק ב') כדי קליפה. ולכן אם יכול לקלפו קולף אותו מקום או יגעיל ובכלי חרס לשבר ובמנ"י כלל י"ג "ק ג' משיג על הש"ך וכ' דגם בכלי חרס אם יכול לקלוף קולף אותו מקום ואם נפל אותו ציר על גבינה וכיוצא בו דבר מאכל אוסר עד ס' אפילו צונן דציר דין לחלוחית בשר מלוח יש לה להתבלע מיד בלתי שיעור כבישה כרותח דצלי (או"ה כלל י' דין ח') וכן בשר שנמלח רק קצת כמו לצלי ציר הנוטף ממנו על הגבינה אוסר עד ס' שהציר אינו נאכל מחמת מלחו (שם בהג"ה סוף הספר וכ"כ הש"ך סי' צ"ח ס"ק י"ד) ואם נפל הבשר לכלי חולבת אפילו הוא בן יומא מותר דאין מליחה לכלים להפליט אבל אם היה מלוכלך צריך ס' נגד הלכלוך (סי' ס"ט ובש"ך ס"ק פ"ג וע' לקמן כלל נ"ז סי' י"ב). ומ"מ אם נתערב אותה חתיכה חד בתרי בטל דבזה סמכינן על הפוסקים דלאחר שיעור מליחה לא הוי רותח (שם ט"ז ס"ק מ"ז וש"ך סי' צ"א ס"ק י"א) ואם נפל דם בעין על בשר אפילו לאחר שיעור מליחה קודם הדחה נאסר הבשר דלגבי דם בעין לא אמרי' איידי דטריד למיפלט לא בלע ולא כבולעו כך פולטו ולכן לא מהני שיחזור וידיחנו כדלקמן בסי' כ"ב וסימן כ"ד כ"ה דהתם מיירי בציר אבל לא בדם בעין (סימן ע' ובש"ך ס"ק מ"ד):

כ ובמקום הפ"מ ואית ביה ג"כ צורך סעודת מצוה סמכינן על הפוסקים דס"ל דלאחר ששהה שיעור מליחה אינו דם כלל וגם הבשר לא נחשב עוד רותח (שם): ודין סכין שחתך בו בשר תוך שיעור מליחה נתבאר בכלל מ"ז:

כא מותר לחלוח הרבה חתיכות זה ע"ג זה ואפילו בזה אחר זה ולא אמרי' כיון שזמן פליטת דם הראשונה יכלה קודם שיכלה פליטת דם שמלח באחרונה ואז יצא דם מאחרונה ויבלע הראשונה דעכ"פ הראשונה עדיין פולטת ציר אמרינן איידי דטריד למפלט ציר לא בלע דם ואפילו את"ל דבלע עכ"פ אמרי' כשם שתפלוט ציר דידיה כך תפלוט דם דבלע (סימן ע' סעיף א') ולכן מותר למלוח בשר שור עם בשר גדיים וטלאים או עופות שא"א להם לגמו' כל פליטת צירן עד שיגמור בשר שור לפלוט דמו ואמרינן איידי דטריד כו' ומ"מ לאחר ששהה הראשונה במלחה שיעור מליחה לכתחילה לא ימלח עליה שאר חתיכות (סעיף ו') ואפילו בפ"ע אין למלוח חתיכה אחת ב"פ לאחר ששהתה שיעור מליחה קודם הדחה דלכתחילה חיישינן כיון דכבר שהה שיעו' מליחה ויש דם על החתיכה יבליע המלח השניה את הדם ובדיעבד אין לחוש לזה דאע"ג דמלח מבליע הדם בעין מ"מ הכא ליכ' דם בעין רק דם פליטה ועוד דכ"ז דפולט דם או ציר אמרי' כבכ"פ ולכתחלה יזהר שלא לשהות הבשר' במלח לאחר י"ב שעות דאז כלה זמן פליטת צירו ויחזור ויבלע לחלוחית הדם והמלח שעליו ובדיעבד אפילו שהה כמה ימים במלחו מותר דכיון דמונח בכלי מנוקב דם משריק שריק (סעיף ה') ונוהגין להחמיר לכתחילה שכל חתיכה שיש לה בית קיבול כגון דופן שלימה מהפכין אותה שיזוב דמה ואין חילוק בכ"ז אם מולח בשר שור או שאר בשר ואפילו עופות דקים לחכמים שא"א לשום בשר שיגמור כל פליטת צירו עד שיגמור פליטת הדם מבשר השור (סימן י"ד סעיף א'):

כב כיון דאמרינן איידי דטריד למפלט ציר לא בלע דם ולכן בשר שנמלח ופלט כל דמו דהיינו דכבר שהה שיעור מליחה ונגע בבשר שהוא עדיין בתוך שיעור מליחה או שנמלח עמו כיון שעכ"פ פולט ציר זמן רב אמרינן איידי דפלט ציר לא בלע דם ואמנם זמן פליטת ציר י"א שהוא זמן י"ב שעות וי"א דזמנו כ"ד שעות ולכן בהפ"מ יש להקל תוך כ"ד שעות דאמרינן דאיידי דטריד למפלט ציר לא בלע לכן אין צריך אפילו לחזור ולהדיח ולמלוח כיון דלא בלע כלל (שם סעיף ו' בהגהת רמ"א):

כג וכ"ז כשלא הודח לאחר המליחה הבשר שכבר שהה אבל אם כבר הודח דעת רוב אחרונים (ש"ך ס"ק כ"ו ול"ז) דע"י הדחה נסתם נקבי הפליטה ואין פולט עוד ציר וא"כ בולע דם ושוב אינו יוצא לא ע"י מליחה ולא ע"י צלי. ומ"מ לצורך גדול יש להתיר גם בזה דסמכינן על הפוסקים דס"ל דאפילו לאחר הדחה פולט ציר (צ"צ סימן ח' ופרי חדש וכרתי ופלתי) ונ"ל דבזה צריך לחזור ולמלוח דודאי דע"י הדחה נסתמו נקבי הפליטה אלא דע"י המליחה חוזר ונפתח אבל בשר ששהה כבר מע"לע שכבר פלט כל צירו ונגע בבשר שנמלח ולא שהה עדיין שיעור מליחה אפי' בדיעבד אסור ואפי' לצלי ולא מהני הדחה ומליחה אח"כ דכיון דאינו טרוד לפליט כלום בולע ואינו יוצא עוד וכולו אסו' לדידן לא דמשערינן במליחה בס' ונאסר מיד דמחמת המליחה הוי כרותח (ש"ך ס"ק ל'):

כד בשר שהוא עדיין תוך שיעור מליחה ונפל לציר בכלי מנוקב (דאל"כ אסור מטעם כלי שאינו מנוקב ס"ק מ') ואפילו הודח קודם שנפל דבתוך שיעור מליחה לא נסתמו נקבי פליטה (ס"ק מ"א) ולכן לכ"ע יחזור וידיחנה הדחה מועטת דכיון דיש בו דם של עצמו אמרינן איידי דיפליט דם דידיה יפלוט ג"כ דם דאחרינא וכל שכן אם לא נמלח עדיין כלל ואפילו לא הודח ג"כ הדחה ראשונה בין שנפל לציר ובין שנמלח או נגע בבשר שהוא תוך שיעור מליחה ולא נשתהא שם כדלקמן בסימן זה מותר דאין כח ברתיחת הציר אלא להתבלע היא עצמה אבל לא להבליע הדם בעין שעליו ואפילו מונח הבשר בציר כשיעור שיתנו על האור וירתיח דקיי"ל דהוי כמבושל מ"מ לא הוי כמבושל ממש שלא יצא עוד ע"י מליחה ועוד כיון דמיירי שהציר הוא בכלי מנוקב ובזה לכ"ע לא נקרא כמבושל אא"כ מונח בתוכו יום שלם שהוא שיעור כבישה בכל דבר (ש"ך ס"ק ל"ו) ומ"מ אם נשתהה חתיכה שלא הודחה הדחה ראשונה בין חתיכה מלוחה בתוך שיעור מליחה כיון שנשתהה אפשר שקבלה טעם מהמלח עצמו ואז אינו מועיל הדחה ומליחה ודינו כדין חתיכה שנמלח בלא הדחה ראשונה לעיל סימן ב' (עיין ש"ך ס"ק כ"ט בסופו ובעל מנ"י בכלל ו' ס"ק ד' היה לו גירסא אחרת בש"ך):

כה אבל אם שהה שיעור מליחה ונפל לציר (ר"ל דם שנטף מן הבשר בתוך שיעור מליחה) או שנפל ציר עליו כיון דציר נוח לבלוע ולכן אע"ג דבשר זה עדיין טרוד לפלוט ציר מ"מ בולע ציר ואגב הציר נבלע ג"כ הדם ולכן י"א דלא מהני הדחה ומליחה שנית דדוקא אגב דיפלוט דם דידיה יפלוט ג"כ דם דאחרינא אבל לא איידי דיפלוט ציר יפלוט גם כן דם (רש"ל בש"ך ס"ק ל"ז) ולכן נחית דרגא מסימן כ"ב דאם הוא תוך י"ב שעות ולא הודח הבשר כיון דלכולי עלמא נמשך זמן פליטת הציר י"ב שעות ולכן בהפ"מ מהני שיחזור וידיחנו הדחה מועטת (דבהדחה כהדחת הבשר אזי נסתם נקבי הפליטה) כדי להעביר הציר ויחזור וימלחנו ואמרינן איידי דיפלוט ציר דידיה יפלוט ג"כ דם דאחריני ולצורך גדול יש להתיר אף כשלא חזר ומלח ובשלו דאמרינן איידי דטרוד לפלוט ציר לא בלע כלל ונ"ל דאם כבר הודח הבשר כיון דלעיל סימן כ"ג כתבנו דאין להתיר אלא לצורך. וא"כ י"ל דהכא אפילו בהפ"מ אסור. דלאחר הדחה הרי זה דומה כלאחר י"ב שעות. מ"מ נ"ל דבהפ"מ וגם סעודת מצוה יש להקל גם בזה (ש"ך ס"ק ל"ז) אבל אחר י"ב שעות אע"ג שלא הודח מ"מ כיון די"א דלאחר י"ב שעות שוב אין לה ציר דגופיה ולכן אסור ולא מהני לו הדחה ומליחה שנית (ש"ך ס"ק ל"ח). ובמקום שנאסר נאסר מיד ואין שיעור לדבר דהא קיימא לן מליח כרותח ואוסר כולו (סימן ע' ש"ך סעיף קטן מ"ו):

כו בכל אלו שכתבנו שצריך לחזור ולהדיח ולמליח אם בדיעבד מלח ולא הדיח תחלה מותר ולא אמרינן דהוי כבשר שנמלח בלא הדחה קמייתא דהתם בדם בעין אמרינן הכי משא"כ ציר דהוי דם פליטה (ש"ך ס"ק מ"ג):

כז הא דנפל לציר דאסור (לעיל בסימן כ"ה) אינו אסור אלא מה שמונח בתוך הציר וכדי קליפה למעלה ממנו אבל מה שלמעלה מן הציר מותר דדם אינו מפעפע למעלה ואפילו אותו מקצת שבציר שמן מותר (ש"ך ס"ק מ"ה) ודוקא בציר שלא נתערב במים אבל אם נתערב במים ויש במים עכ"פ רוב נגד הציר אין לו דין ציר כלל. וכן ספק ציר ספק מים מותר דדם שמלחו אינו אלא מדרבנן והוי ספק דרבנן (רמ"א סוף סימן ע') ואם הציר בכלי שאינו מנוקב עיין לעיל סימן י"ד וסימן ט"ז ובב"א:

כח כל דבר היתר שנמלח או שנגע בבשר בתוך שיעור מליחה אע"פ שההיתר אינו מלוח מ"מ מחמת רתיחתו מחמם הדבר שנגע בו ונבלע בו הדם ונאסר כולו לדידן דקיימא לן דמליחה ג"כ בששים דמפעפע בכולו אע"ג דדם הוא כחוש מכל מקום אוסר כולו לדידן דלא מחלקינן בין כחוש לשמן (ש"ך סימן ק"ה ס"ק י"ח):

כט ודוקא כשמונח זה בצד זה או תחת הבשר או למטה מן הבשר שהדם דרך ירידתו נבלע בו אבל אם ידוע בודאי שההיתר היה מונח למעלה מן הבשר או על הבשר א"צ אלא קליפה במקום שנגע דדם אינו מפעפע למעלה אבל אם מסופק בזה אסור אפילו להסוברים דדם שמלחו איני אלא מדרבנן לא הוי כשאר ספק דרבנן דמסתמא נגע בכולו שכן דרך במליחה להתהפך העליון למטה והתחתון למעלה (ש"ך סימן ע' ס"ק ח') ואפילו היה ההיתר דבר שיש בו קצת דם וציר כגון דגים ואפילו עם עופות לא אמרינן איידי דטריד כו' דכיון שדמן וצירן הם מעט פולטין הכל קודם שפלט הבשר דמו ואח"כ חוזר ובולע דם ואפילו לא נמלחו הדגים כלל רק שנגעו בבשר לא אמרינן איידי דיפלוט דם דידהו יפלוט דם שבלע כיון דרפו קרמייהו מבלעי טובא ונסרך בהם ביותר (ש"ך ס"ק ו') ומ"מ במקום הפסד יש להתיר בזה ע"י שיחזור וימלחנו (כדעת רמ"א. ועיין ש"ך ס"ק י"ד וט"ז ס"ק ח') ומ"מ אם הדגים עדיין בקשקשיהן מותר דאז אינן פולטין מיד ולא בלעי דאיידי דטרידי לפלוט לא בלעי. ואם היה דג מלוח ובשר תפל ונתנם זה ע"ג זה או זה אחר זה הכל מותר דאע"ג דבכהאי גוונא טריפה תפל וכשרה מליח אסור לקמן כלל מ"ג היינו משום דעכ"פ המלוח גורם שיפלוט הטרפה ציר וציר טרפה אוסר. אבל הכא שהאיסור משום דם אינו מרתיח כ"כ שתפלוט דם ואפילו אם תפלוט אינו פולטת רק מעט כל זמן שהדגים פולטין ציר (ש"ך ס"ק ז'):

ל ואם הניחו דגים או שאר דבר היתר אצל בשר ששהה כבר שיעור מליחה אפילו שניהם מלוחים מותר הכל דאע"ג דלעיל סימן ח' כתבנו דיש פוסקים דאפילו לאחר שיעור מליחה הציר היוצא מן הבשר נחשב לדם וגם אמרינן דהבשר והציר עדיין הוא רותח. היינו לענין שאר איסורים או אפילו לענין איסור דם כשהציר בעין. אבל הכא דאין כאן אלא לחלוחית שעל הבשר לחוד לא נהגינן לאסור (ס"ק י"א):

לא חתיכת היתר שנמלחה או נגעה בבשר שהוא בתוך שיעור מליחה להוציא דם ונאסרה חתיכה זו כדלעיל אם נגעה בו חתיכה אחרת אינו אוסר דדם הוא איסור כחוש ואינו יוצא מחתיכה לחתיכה בלא רוטב (ש"ך בסימן ק"ה ס"ק י"ח) ועיין כלל ס' סימן ד' ה':

לב כלי שאינו מנוקב שמלחו בו בשר ונאסר הכל ונשתמשו בו ברותח דינו כשאר כלי טרפה ושייך לדין תתאה גבר שאם הקערה קר ושמו בו רותח סגי ליה בקליפה ואם הוא רוטב בעינן ס' נגד קליפת כל הקערה ואפילו בצינן אסור להשתמש בו בלא הדחה אם היא כלי חרס שהקערה נחשבת לרותח אעפ"י שהוא קר שרתיחת המלח עדיין נשאר בה ואם נשתמש בה בלא הדחה ידיח מה שנשתמש בה ובשאר כלים יקנח יפה ומותר אף בלא הדחה (סימן ס"ט סעיף ט"ז) ולפי שדין זה אינו מצוי כלל וכלל לא אאריך בזה (ועיין כלל נ"ו מה שכתבתי בארוכה שם והוא הדין הכא) אבל מותר לחזור ולמלוח בה בשר לאחר שנקבוהו ואפילו אם היא כלי חרס דקיי"ל אין מליחה לכלים ר"ל אין כח במלח להפליט מן הכלי אע"ג דיש לו כח להבליע ולאסור. ודוקא בשר שהוא דבר שדרכו להדיח קודם שיבשל אבל דבר שאין דרכו להדיח אסור להניח בו אפילו צונן שמא ישכח ולא ידיח וכן מותר למלוח דגים בכלי שמלחו בו בשר אם דרך אותן דגים להדיחן קודם בישול אבל אם אין דרך להדיחן קודם בישול אסור (ש"ך ס"ק י"ג) ועיין לקמן כלל נ"ה ואפילו בלא נקיבה מותר למלוח בו בשר שכבר נמלח ויצא כל דמו (ואע"נ שהבשר יהיה מונח בציר וישהה איזה שעות מותר דאע"ג דקיי"ל דכבוש בציר כדי שיתנו על האור וירתיח אוסר דבר מאכל כמו שבארנו כלל נ"ב הני מילי במאכל אבל בכלי אינו מוציא בליעתו רק בשהה בתוכו מעת לעת בין בציר בין בשאר משקין (ועיין כלל נ"ז סי' י') ולכתחילה ודאי אסור שיניח בתוכו מעת לעת אפילו בשאר משקין שהרי אז מפליט מן הכלי:

דין טריפה שנמלח עם כשרה יתבאר לקמן כלל מ"ג:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.