חכם צבי/צ
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
[נוסח ברכת 'להדליק נר של חנוכה']
שולי הגליון
< הקודם · הבא > מעבר לתחילת הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלה צ
בענין ברכת להדליק, כתב הרא"ש פ"ק דפסחים (סימן י) בשם ר"ת דמברכינן להדליק משום שהיא נמשכת בזמן שצריכה שתדליק משקיעת החמה עד שתכלה רגל מן השוק (שבת כא:).
וקצת קשה למאי דבעי למימר בגמרא (שם) לחד שינויא דאי לא אדליק מדליק, ולא סבירא ליה האי נמי לשיעורא, מה דעתיה בנוסח הברכה להדליק[1].
ואפשר לומר דלר"ת פירוש אי נמי לשיעורא הוא, דלאחר זמן זה מותר לכבותה או להשתמש לאורה[2], ודוק.
צבי אשכנזי:
- ↑ בגמרא שם מייתי ראיה שכבתה זקוק לה, מדקתני מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק, וס"ד דאיירי כשכבתה. ומשני בתרי לישני, או דאי לא אדליק, מדליק כל אותו הזמן. אי נמי לשיעורה, ופירש"י שיהא בה שמן כשיעור הזה. וע"כ מקשה רבינו ללישנא קמא דלא ס"ל שיעור זה, צ"ב מה דעתיה בנוסח הברכה, כיון שטעמו משום השיעור כמש"כ הרא"ש משמיה דר"ת.
ועי' קרבן נתנאל (אות ש) שכתב שאף דקי"ל כבתה אין זקוק לה, מ"מ יש שיהוי עד שתכלה רגל דאי לא מדליק מצי מדליק כו' א"נ שצריך ליתן כשיעור עד שתכלה. ומבואר שפירש סברת ר"ת גם אם פירוש השיהוי כל"ק דאי לא מדליק מצי מדליק. - ↑ אולי כוונת רבינו שלכו"ע שיעור השמן הנצרך הוא עד שתכלה רגל מן השוק, ומ"מ בלשון הברייתא משמע שיעור זה ותו לא, ולכן הוצרכה הגמרא ליישב שאינו מדליק אחר שיעור זה, או שמותר לכבות ולהשתמש לאורה לאחר שיעור זה. וא"כ עיקר השיעור הוא גם לל"ק וא"ש נוסח הברכה.