חיי אריה/אורח חיים/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

חיי אריה TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png ח

סימן ח
מה שהשבתי להרב מו"ה ישראל בראנשבורג מ"ץ בק"ק פאלעצק קאבאק יצ"ו

מה שהביא כת"ר בדין אם כתב איזה תיבות חק תוכות במגילה שדעת הפר"ח ז"ל בסי' תרצ"א בא"ח להכשיר דלא גרע מחסר, והק"נ על הרא"ש בפ"ב דמגילה (סי"ג) הקשה עליו מדברי התוספות ז"ל (דף ט' ע"א ד"ה בשלמא כו') דשינה גרע מחסר והובא שם בשערי תשובה לא"ח (סי' תרצ"א) שהברכי יוסף מתרץ דדעת התוספות ז"ל דלא כרש"י יעו"ש היטיב:

א[עריכה]

אות א

והנה כת"ר הוכיח מסוגיא דשם כדעת רש"י ז"ל שהביאו התוספות ז"ל דשינה גרע מחסר מהא דמתרץ הגמרא דברייתא במגילה היא ומאי תרגום שכתבו מקרא פתגם או יקר שהוא רק תיבה אחת ופוסלת אע"פ שחסר כשר וע"כ צ"ל דלא נכתב כדין גרע מחסר ע"כ תוכן דברי כת"ר, ולפענ"ד נראה דלאו ראי' היא דהא איתא לקמן בדף י"ח ע"ב הא בכולה כו' דבכולה פסולה ונפסק הדין בש"ע א"ח (סימן תר"צ סעיף ג') דאפילו ברוב פסול וע"ש בביאור הגר"א ז"ל דדווקא במקצתה כשר אבל ברובא פסול וא"כ נ"מ אם הי' חסר מן המגילה קרוב לחצי ותרגום שכתבו מקרא משלים לרוב ואפילו אם נימא דיש לו דין חסר ג"כ פסול דהא בסך הכל הוה רוב, וכן מתרץ הגמרא בשבת (דף קט"ו ע"ב) תרגום שכתבו מקרא כו' כי תניא ההוא להשלים, וכן חשבתי לתרץ קושית התוספות ז"ל ומצאתי אח"כ בטורי אבן ז"ל שם במגילה (דף ט') שהקשה ג"כ קושית כת"ר ותירץ כמו שכתבתי אף דלא הביא הגמרא משבת, ומוכח מדבריו הקדושים שהסכים לסברת הפר"ח ז"ל דשינה לא גרע מחסר, ועיין בביאורי הגר"א ז"ל בא"ח (סימן קמ"ג ס"ק ה') שהרגיש ג"כ בקושיות כת"ר יעי"ש בדמשק אליעזר.

ב[עריכה]

אות ב

ולפענ"ד נראה להביא ראי' בס"ד מדברי הרמב"ן ז"ל הובא בר"ן על אלפס פ"ב דמגילה בד"ה ת"ר השמיט הסופר וכו' דהביא הרמב"ן ז"ל ראי' דתורה חמורה ממגילה דאפילו אות אחת חסר פסול מהא דחסר אפילו קוצו של יוד והיינו אפילו באות אחת מהא דאפסיקא לי' כרעא דהעם בנוקבא ורמי בד' דאיפסקא לי' כרעא דואו דויהרוג כו' אלמא תפילין בהשמטת אות אחת נפסלין וכ"ש אם כתב בה טעות כו' והנה מלשון שכתב וכ"ש אם כתב בה טעות משמע שנכתב טעות גרע מחסר דכתב וכ"ש, אך מדהביא ראי' מהא דויהרוג ואלו התם כשכתב שני יודין הוה משמעות אחר וכן באיפסק ה' דהעם בנוקבא ויש לו משמעות אחר עיין בגיטין (דף פ"ה ע"ב) דהעתיקו ייהרג ויש לו משמעות אחר אלמא דבאמת שינוי לא גרע מחסר ואם שינוי פסול חסר ג"כ פסול:

ג[עריכה]

אות ג

וקצת יש לומר דסברא זו אם חסר כשר יהא כשר גם שינוי תליא בהא שכתבו התוספות ז"ל בגיטין (דף פ' ע"א בד"ה ושם עירו ושם עירה) דכל דבר שאין צריך לכתוב אף אם שינה ג"כ כשר יעו"ש בהרא"ש ז"ל ובא"ע סימן קכ"ח סעיף ב' ובבית יוסף שם ובסימן קכ"ט סעיף יו"ד. ואף שיש לחלק מובא בין גט לספר תורה אך קצת סברא אולי יש ללמוד משם:

ד[עריכה]

אות ד

ומה שמסתפק כת"ר גבי מגילה אם כתב מקצתו על המטלית אם גמרינן לגמרי מס"ת אם לא הנה איתא במגילה (דף י"ט ע"א) דמגילה נקראת ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה ונקראת אגרת שאם הטיל בה שלשה חוטי גידין כשירה ועיין שם בר"ן על האלפס ז"ל וכתב הרמב"ן ז"ל הובא בר"ן על האלפס שהבאתי למעלה דכי גמרינן מס"ת היינו דווקא לענין דבר המתפשט בכולה אבל דבר שאין מתפשט בכולה כשר משום דנקרא אגרת כו' יעו"ש היטב א"כ ה"נ כיון שאין הפסול בכולה לכאורה נראה שכשר:

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף