חיי אדם/ב/קלט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

חיי אדם TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png קלט

כלל קלט
דין ליל ר"ה ותפלת ר"ה (סי' תקפ"ב)

א בליל ר"ה יכנס לבהכ"נ ביראה ורעד כי כבר הגיע העת להכין כסאות למשפט בשמים ממעל. וראוי לכל אדם אף מי שאינו נזהר להתפלל מעריב בזמנו עכ"פ יזהר בי' ימים אלו שהוא מיום א' דר"ה עד אחר יוה"כ להתפלל מעריב בזמנו ואף בשאר דברים שלא היה נזהר בכל השנה ואף שאין דעתו לנהוג כן לעולם עכ"פ ינהג כן בי' ימים אלו שהם ימי תשובה ורחמים וכשם שאנו אומרים שהקב"ה מתנהג בחסידות כן ראוי לכל אדם להתנהג בימים אלו בחסידות מה שאפשר לו ויתפלל בכוונה גדולה וכ"ש שלא ישכח להוסיף מה שתקנו חז"ל בתפלת זכרנו ומי כמוך וסיום הברכות מלך הקדוש ובחול מלך המשפט ואם שכח נתבאר כל הדינים לעיל בהל' תפלה כלל כ"ד סי' י' וסימן ט"ז וסי' כ"ד כ"ה ובכלל כ"א סי' י"ז ויש נוהגין להתפלל כל התפלה בר"ה ויו"הכ בכריעה ואמנם צריכין הם לזקוף כדי לקיים הכריעות ולכן כשמתחיל ברוך כורע וכשאומר ה' יזקוף ואח"כ יכרע עד קודם סיום הברכה ויזקוף ואח"כ כשיאמר ברוך יכרע וכשיאמר ה' יזקוף וישאר זקוף עד שהתחיל כבר איזה תיבוח בברכה ב' דהיינו שיאמר עכ"פ אתה גבור לעולם ה' בזקיפה דאסור לשחות בתחלת ברכה וסוף ברכה אלא במקום שתקנו חכמים וכן כל תחלת ברכה וסוף ברכה צריך שיאמר בזקיפה ואמנם מאחר שירדה חולשה לעולם יותר טוב להתפלל באיברים זקופים ולב כפוף ובכוונה רצויה כי אין חפץ לה' לכוף כאגמון ראשו ולבו בל עמו:

ב אע"ג שכתבו הפוסקים דבר"ה ויו"כ מותר להתפלל בקול מעט מ"מ כל ירא לדבר ה' יתפלל בלחש כמו בכל השנה כי איתא בזוהר שאם מגביה קולו כ"כ עד שחבירו יכול לשמוע תפלתו אזי אין תפלתו נשמעת למעלה ולכן כל אדם יזהר בזה ומכ"ש שגם המתירים אינן מתירין אלא להגביה קולו מעט לא כמו שעושין ההמון בצעקות וקולות:

ג יזהר כל אדם להגיה סדר תפלות שלו שלא יהיה משובש וירשום הכל כדי שלא יבא לטעות (בנוסח זכרנו צ"ל מ"ח אותיות ולכן לא יאמר וכתבנו בספר החיים אלא כתבנו בספר חיים וכן כשיאמר זכרנו לחיים וכן לעולם כשאומר לחיים לא יאמר לחיים בפת"ח תחת הלמ"ד אלא בשו"א לחיים דאע"ג דבכל השנה אומרים הלמ"ד בפת"ח עפ"י דקדוק מ"מ בימים אלו שתלויין בדין צריכין לומר כנ"ל שלא יוכל השטן לומר שמבקש לא חיים דפת"ח בלמ"ד משתמע לא ובנוסח תן פחדך לא יאמר כמו שידענו וידלג כמו כדי שיעלו מ"ב תיבות חוץ מתיבת ובכן בטור כתב שבנוסח ובכן תן יש מ"ד תיבות לפי"ז אין למחוק תיבת כמו כי בזה יש מ"ד תיבות ובנוסח ובכן צדיקים יאמר בעשן תכלה בבי"ת ולא בכ"ף ולא יאמר ודברך מלכנו אמת אלא ודברך אמת ולא יאמר ואז צדיקים אלא ובכן צדיקים כו'):

ד כשחל ר"ה בחול אומרים יום תרועה אף בערבית וכן בקידוש ובשבת אומרים בין בקידוש או בכל התפלות זכרון תרועה לפי שאין תוקעין בשבת ומ"מ בדיעבד שהחליף וסיים הברכה יצא:

ה לאחר התפלה נוהגין לומר כל אחד לחבירו תכתב ותחתם לאלתר לחיים טובים:

ו בבואו לביתו יהיה השולחן ערוך ונרות דולקים כמו שאר יו"ט ויקדש כדין כמבואר בהל' יו"ט כלל ע"ט בדין חידוש (וכבר כתבתי בהלכות ברכות כלל נ"א סי' ז' דמה שנוהגין ליקח ענבים על שהחיינו כיון שאין אנו בקיאין בשיעור פול הלבן לכן לא יברכו עליו רק ב"פ האדמה) וכיון שהוא תחלת השנה נוהגין לעשות לסימן טוב לאכול דברים הרומזים לזה (והטעם לזה עיין ברמב"ן תחלת לך לך מש"כ דע כי כל גזרות עירין משיצא למטה סי' לזה לא ישתנה בשום אופן וזה נ"ל ברור שהוא הטעם שאמרו רז"ל השתא דאמרת סימנא מילתא) ונוהגין במדינתינו לאכול תפוח מתוק וראוי לנהוג שיברך על התפוח בפה"ע ויאכ' מעט ואח"כ יטבל אותו בדבש ויאמר יה"ר שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה ואוכלים ראש ואפי' של דג ואומרים יה"ר שנהיה לראש ולא לזנב ואם הוא ראש כבש יותר טוב ואוכלין מיני לפתן שקורין מעהרין או ריבין שהוא לשון ריבוי ואומרים יה"ר שירבו זכיותינו ואין אוכלין דברים המבושלין בחומץ ואוכלים בשר שמן וכל מיני מתיקה כדכתיב לכו אכלו משמנים כו' והכל לסימן טוב ולכן פשיטא שיזהר מאד שלא יכעוס בימים האלו מלבד גודל האיסור כדי שיהיה לסימן טוב רק יהי' שמח לבו ונכון לבו ובטוח בה' עם התשובה ומע"ט ואין אוכלין אגוזים שמרבים כיחה וניעה ואנשי מעשה לומדין על השולחן ד' פרקים משניות שבמס' ר"ה:

ז החרדים אל ה' לא ישמש מטתו בלילות אלו אם לא בליל הטביל' דאז יקיים עונתו ויחזור לטבול כדי שיהיה בטהרה ואפילו לא יוכל לטבול למחר מ"מ לא יבטל העונה בשביל זה רק שלא ירבה שחוק עמה רק לקיים המצוה ואם היתה יכולה לטבול מקודם כה"ג אסור. ואמנם אלו האוכלים לשובע בטנם או ח"ו כשנכנס במחשבתו הרהור אשה יותר טוב שישמש מטתו מח"ו שיבא לידי עבירה ויטבול בשחרית אם יכול ובלבד שיהיה נזהר מסחיטת שער:

ח מה מאוד ראוי ונכון שיתגבר כל אדם אף שאין דרכו בכך כל השנה עכ"פ בימים אלו ישכים לעמוד קודם קריאת השמש לבה"כ כדי שיוכל לפנות ולהכין עצמו לתפלה עם הצבור מראש עד סוף ולאחר תפלת שחרית אומרים א"מ ויש שכתבו שידלג ולא יאמר א"מ חטאנו לפניך לפי שאסור לומר וידוי בר"ה ואם חל בשבת א"א כלל א"מ וקוראין בס"ת ומפטירין ואם יש מילה מלין קודם תקיעת שופר סי' לדבר זכור ברית אברהם והדר ועקידת יצחק ואח"ז מתפללין מוסף ובנוסח ומפני חטאינו יש במקצת סידורים ואין אנו יכולים לעלות ולראו' והוא טעות דאף שבהמ"ק היה קיים א"צ לעלות ולראות אלא בג' רגלים אלא ואין אנו יכולים לעשות חובותינו ויאמר ואת מוספי יום הזכרון כדי לכלול בו גם מוספי ר"ח שנקרא ג"כ זכרון וצריך שיאמר ושני שעירים לכפר ואומרים ועקידת יצחק היום לזרעו תזכור ולא כהאומרים לזרע יעקב תזכור. ומ"מ אם טעה באיזה נוסח א"צ לחזור. וצריך לומר מלכיות זכרונות שופרות כסדר ואם הקדים ברכה לחבירו צריך לחזור ולומר כסדר ומאריכים בתפלה עד קרוב לחצות ולא יותר (תקצ"ה):

ט מי שאין לו שופר מ"מ יוכל להתפלל מוסף שהברכות והתקיעות אין מעכבין זה את זה וגם אם יש לו שופר והתפלל קודם תקיעות יצא (שם):

י יחיד שדר בישוב וא"א לו לילך למקום שיש שם מנין יזהר מאד שיתפלל שחרית בשעה שידוע שבכל המקומות מתפללין הצבור דאע"ג דהקב"ה דן את העולם בכל יום בשלש שעות ראשונות מ"מ אין זה אלא לפקידה בעלמא לאותו יום אבל בר"ה שהקב"ה דן לכל השנה ולפעמים לשנים רבות וכיון שהוא יום הדין והוא יתפלל ביחיד שמא יעיינו בדיני ומי יצדק אבל בשעה שהצבור מתפללין אזי תקובל תפלתו בתוך תפלת הצבור ולכן צריך ליזהר שלא יתפלל מוסף ביחיד בג' שעות ראשונות דאז הוא שעת הדין דאע"ג דבכל המקומות עסוקין עדיין באמירת פיוטים אין זה תפלת הצבור ועוד דמוסף עם שחרית לא הוי בשעה שהצבור מתפללין ולכן צריך להתפלל בזמן שמשער שמתפללין מוסף בשאר מקומות או יתפלל אחר ג' שעות ואם יש לפניו מקום שיוכל לשמוע תקיעו' אע"פ שגם שם אין מנין ויצטרך להתפלל ביחיד ויכול לילך למקום שיש שם מנין רק שאין להם שופר מוטב שילך לשמוע תקיעות אע"פ שיתפלל ביחיד ומוטב שלא יתפלל כלל רק שישמע התקיעות דתקיעות ביום ראשון הוא מ"ע דאורייתא וגם ביום ב' עכ"פ הוי משום ספק דאורייתא אבל אם יש שהות ביום שיוכל לילך לקיים שניהם ילך למקום שמתפללין ואח"כ ילך לשמוע התקיעות שכל היום כשר לתקיעות ובלבד שיזהר שלא ילך חוץ לתחום כדלקמן כלל מ':

יא לאחר התפלה אוכלים ושותים ושמחים לא שמחה של הוללות אלא שמחה של מצוה ואין מתענין בר"ה ולא בשבת תשובה ואמנם לא יאכלו כל שבעם למען לא יקלו ראשם ותהיה יראת ה' על פניו כל היום ויזכור תמיד שתלוי בדין הוא וכל העולם ולכן יש נמנעים מלאכול בר"ה מאכל שחביב להם מאד (תקצ"ז) ולאחר האכילה יקבע עצמו ללמוד ואם ראשו כבד עליו יישן מעט אם א"א לו בלא זה ויש נוהגים לגמור כל תהלים ומותר לומר גם ההלל אע"ג דאין אומרים הלל בר"ה ויו"כ משום שהלל הוא שמחה ועכשיו תלוין בדין היינו דוקא כשאומר בדרך שיר אבל כשאומר דרך תחנה ובקשה מותר (תקפ"ד):

יב המתענה בר"ה מי שאינו מתירא לנפשו א"צ להתענות כל ימיו ואפשר מה שקבלה באיזה מקומות שהנוהג ורגיל להתענות ומשנה רגילתו ואינו מתענה אינו משלים שנתו היינו דוקא ברגיל להתענות כל מי שהתענה פעם א' לא יארע לו כל און ולא ידע דבר רע וכן עשיתי מעשה בעצמי ומ"מ בלילה אסור להתענות (תקצ"ז):

יג המתענה ת"ח בר"ה אם הוא ביום א' יתענה גם ביום ב' ומ"מ המתענה בר"ה א"צ למיתב תענית לתעניתו ואפילו חל בשבת והמתענה ראוי ונכון שילמוד כל היום ופשיטא אם אינו מתענה מחמת חלום רק מחמת תשובה דבשלמא בת"ח יש לומר כיון דתענוג הוא לו א"כ מקרי לכם משא"כ בשאר תענית וכיון שאינו חציו לכם צריך שיהיה לה' ועיין לעיל כלל ק"ב שאסור לבשל לאחרים ואין אומר עננו והמתענה פעם אחת בר"ה אם התנה מתחלה שאינו מקבל עליו בנדר ושאין דעתו להתענות רק היום א"צ התרה אבל סתם צריך התרה (שם):

יד ב' יו"ט של ר"ה אפילו בא"י עושין ב' ימים ונחשבים ליומא אריכא לפי שאפילו בזמן המקדש לפעמים היו עושין ב' יו"ט אם באו עדים מן המנחה ולמעלה לפי שלעולם היו עושין יום ל' של אלול ליו"ט דשמא יבאו עדים ויקדשו החדש באותו יום ואז לא היה רק יום אחד אך אם באו לאחר שכבר הקריבו תמיד של בין הערבים ואם יקבלו העדים באותו יום יהיה קלקול שנמצא שאמרו שיר של חול על התמיד וגם היו צריכין לדחות עשה שלאחר התמיד אסור להקריב שום קרבן והרי היו צריכין להקריב המוספין ולכן התקינו שלא יהיו מקבלין העדים רק עד המנחה ואם באו אחר המנחה היו גומרין אותו יום בקדושה כדי שלא יזלזלו בו לשנה הבאה ולמחר היו מקדשין החדש והיה י"ט מה"ת ולפיכך אפילו לאחר החורבן אפילו אם באו העדים קודם מנחה התקינו שלעולם יעשו שני ימים ומתחילין למנות ימי החדש מיום ראשון (תר"א) וכל דין יום ראשון נוהג גם ביום ב' ולכן ביצה שנולדה בי"ט א' דר"ה אסורה גם בשני וכן מה שנצוד ונתלש בא' אסור בשני כמבואר בהלכות י"ט חלב שנחלב בא' אסור גם ביום ב' ואם חל ר"ה ה' ו' אסור גם בשבת (ת"ר):


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.