חיי אדם/ב/קי
|
< הקודם · הבא > |
המלבן והמנפץ והצובע והטוה כו' והאורג כו' הקושר והמתיר כו' הצד השוחטו כו'
א אין מכבסין במועד כדי שיכבס מעיו"ט ולא יכנס למועד כשהוא מנוול אבל הבא ממדינת הים והיוצא מבית האסורים או שביה ולא היה לו שהות לכבס מעיו"ט מותר וכן אשה שצריכה ללבוש לבני' ולא היתה יכולה לכבס מעיו"ט כגון שפרסה נדה ביו"ט ומי שאין לו אלא חלוק א' ומיהו לא יכבסו אלא חלוק א' ואם אינו מכבס ע"ג הנהר אזי יכבס בצנעה ואם מכבס בנהר מותר אע"ג דהוי פרהסיא כיון שמתכבס שם יפה (תקל"ד):
ב בגדי קטנים שמלפפין בהם מותר לכבס אפילו הרבה כיון שמשתינין תמיד וצריך להם הרבה (שם) ומטפח' הידים וכן פאציילע של חוטם כיון שמתלכלכי' תמיד מדינא מותר לכבסן אפי' יש לו הרבה אך כיון שמנהגנו שאין מחליפין המטפחת רק מע"ש לע"ש אסור לכבסן:
ג כלי פשתן מדינא מותר לכבס דאין לנו הכיבוס כמו שהיו מכבסין בזמן הגמ' אך נהגו בו איסור ואסור להתיר מזה נתפשט שנותנין לנכרי לכבס כתונת א' אם מכבס חוץ לבית אע"ג דכל מה שאסור אסור גם ע"י נכרי מ"מ בזה מקילין (א"ר בשם פרישה) (שם):
ד מותר למעך בגדי פשתן בידים אחר הכיבוס כדי ללבנן ולרככן אם הוא לצורך המועד וכן מותר להחליקן בכלי כדרכן אבל אסור. לעשות קמטים שקורין פאלטן או פאלבן דזה מעשה אומן (תקמ"א):
ה המנפץ הצובע מה שאסור בי"ט אסור במועד (שם):
ו הטווה אסור בח"המ אעפ"כ מותר לטוות לו ציצית לבגדו ואפילו בלא שינוי אבל לא יטוה בגלגל שקורין שפין ראד אלא בידיו או על יריכו (תקמ"ה):
ז הצריך לתפור לצורך המועד כמבואר לקמן ואין לו חוטים במה לתפור צ"ע אם מותר לטוות חוטים לתפור בו [א]
ח כל צרכי אריגה הכל אסור ואפילו לארוג רשתות לצוד בהם אסור דאין זה בכלל מכשירי א"נ שאינו מכשיר המאכל כמו תנור וסכין אבל זה לא הוי אפי' מכשירין וכיון שהוא מלאכת אומן אסור אבל מותר לארוג מצודה מערבות וכיוצא בו לצורך המועד שאין זה אלא מעשה הדיוט (תקמ"א):
ט לגדל הפתילות נכון להכין מעי"ט ומ"מ בדיעבד מותר לגדל מצמר גפן דהוי מעשה הדיוט (עיין בא"ר סס"י תק"מ) ונ"ל דלכ"ע אסור לעשות נרות של חלב ופשיטא של שעוה דאיכא גם כן מירוח וכדומה שנוהגין היתר לצורך מועד:
י מטה שמסרגין אותה בחבלים אם היה בה חבלים רק שנתרפו מותר לכ"ע למתוח אותן. ולשום בו לכתחלה חבלים לסרג אותו יש אוסרין (עיין ב"י וא"ר) ולכ"ע אסור לגדל לכתחלה חבלים לסרוג בו אף על פי שהוא צורך המועד (שם):
יא הקושר והמתיר לא נזכר מה דינו ונ"ל דמה שאינו לצורך המועד אסור לכולי עלמא:
יב התופר אסור במועד ומי שצריך בגד למועד מותר לתפור אותו מעשה הדיוט דהיינו שיעשה תפירות רחבות ותפירה א' למעלה ואחת למטה כשיני הכלב אבל מה שישנה לאחוז המחט בענין אחר ממה שדרכו לא מהני. ונ"ל שאם אין לו מי שיעשה לו בגד לצורך המועד בענין זה מותר ליתן שכר לפועל שאין לו כ"א לחם כדי שיהיה לו צרכי יו"ט בריוח לכ"ע (שם) (ועיין לעיל בנ"א כלל ק"ז סי' ד'):
יג אסור לתקן מלבושיו ומנעליו הקרועים אע"פ שיתקרעו יותר דלא מקרי דבר האבד בשביל מעט תוס' קלקול אבל אם יתקרעו לגמרי יש מתירין (ט"ז) ומיהו ע"י שינוי מותר לתקן אפילו לא יתקרעו לגמרי כמו סימן הקודם (שם):
יד צידה אסור שלא לצורך המועד ולצורך המועד מותר ומ"מ מותר לצוד כל מה שיכול וכן מותר למלוח על ידי הערמה דתמיד יאמר אולי יזדמן לי דג יותר משובח מזה אע"ג דבמליחה לא שייך זה שהרי כבר יש לפניו גם היותר טוב מ"מ כיון דמליחת אוכלין גם בשבת אין בו מלאכה מדאורייתא כדאיתא בהל' שבת במלאכת מעבד התירו בחה"מ ומותר לצוד בפרהסיא שניכר לכל שעושה לצורך המועד ודוקא שאין אומנתו בכך אבל היה צייד לרבים עושה בצנעה כדלעיל כלל ק"ו סימן ז' תקל"ג):
טו לשחוט ולהפשיט מותר לצורך המועד:
טז למלוח העור ולעבדו אסור שאין זה צורך המועד וכן אסור למלוח אוכלין לכבוש אם לא על ידי הערמה כמבואר בסימן י"ד וכן מותר לקנות פירות וירקות וכיוצא בו שלא יהיה בנמצא לקנות אחר המועד וכיון שמותר לקנותם ואז אם לא ימלחם או יכבשם יפסידו מותר גם למלחן ולכבשן כיון דמקח וממכר וגם המליחה אינו מלאכה גמורה התירו (תקל"ג):
יז דין ממחק בעור ובשאר דברים אסור במועד (עיין בהל' שבת) ומ"מ כל רפואה מותר במועד ונ"ל דה"ה למרח רטיה וכן כל עשיית רפואות אפילו דברים שהם מלאכה גמורה [ב] (תקל"ב):
יח המחתך למדה אסור כמבואר במלאכת מחתך אם לא לצורך המועד אז מותר כן נ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |