חיי אדם/ב/ק

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

חיי אדם ב ק

כלל ק
דין פירות ודגים וש"ד שהובאו בי"ט (סי' תקט"ו)

א כבר ביארנו בה' שבת דפירות המחוברים בקרקע ובאילן וכן דגים וכ"ד המחוסר צידה אסור לכ"ע משום מוקצה ואפילו בטלטול ולכן אפי' נשרו או ניצודו מאליהן אסורין אפי' בטלטול לכל ישראל וה"ה בי"ט אסורין באותו יום ולערב מותרין מיד:

ב אפילו אם ספק אם נלקט או ניצוד היום או נפל מאילן או ניצוד מעצמו. או אפי' ודאי שנלקט וניצוד אלא שהנכרי עשה זה לעצמו אסורין בו ביום ואפי' לטלטל אפי' שלא הובאו בשבילו אבל לערב מותרין מיד דכיון דלא עשה המלאכה בשביל ישראל ל"ג שיאמר לי הישראל להביאה:

ג וכן אפי' ודאי נעשה היום אבל הוא ספק אם נעשה בשביל ישראל מותר לערב מיד אם הוא צורך י"ט דלא מחמרינן מספיקא להצריך בכדי שיעשו אבל שלא לצורך י"ט או אורחים וכיוצא בו יש להחמיר להמתין גם בזה בכדי שיעשו ואם יש כאן ב' ספיקות דהיינו ס' ניצוד היום ואת"ל שניצוד היום שמא ניצוד בשביל הנכרי נ"ל דלכ"ע א"צ להמתין בכדי שיעשו:

ד אבל נכרי שהביא דורון לישראל מדבר שיש במינו מחובר או צידה אע"פ שמסופק אם נלקט וניצד היום צריך להמתין בכדי שיעשו דמסתמא מבי' מן המשובחין אם לא שניכר שאינן לחים כראוי דאז גם בזה דינן כספק (במגן אברהם ס"ק י"ב):

ה נכרי שהביא דורון לישראל בי"ט ראשין צריך להמתין עד מוצאי י"ט שני בכדי שיעשו דכיון דמביא לו דורון חיישינן שאם נתיר לו בי"ט שני יאמר לנכרי להביא לו כדי שיהיו לו בי"ט שני אבל אם חל י"ט ה' ו' מותר בשבת אם הם פירות שראויין לאכלן חיין (שהרי אסורין בטלטול ואיך יבשלם בי"ט) דלא גזרינן שיאמר לו שני ימים קודם לזה להביא לו אבל בר"ה אם חל ה' ו' אסור גם בשבת דקי"ל דב' ימים ר"ה הם כיומא אריכא ואין י"ט מכין לשבת משא"כ ב' י"ט של רגלים דחד מינייהו ממ"נ חול אבל אם הביאן ביום ו' ודאי אסורין בשבת בין בר"ה ובין בשאר רגלים וכן אם הביאן בשבת אסורין ביום א' שהוא י"ט משום הכנ' (מגן אברהם ס"ק ח'):

ו דין זה שאמרנו שמה שהובא בי"ט ראשון אסור גם בשני אינו מוסכם מכל הפוסקים ולכן אם הוא לצורך אורחים שאינן מעיר הזאת כמבואר לעיל כלל מ' סימן ד' יש להקל ולהתיר במוצאי יום טוב ראשון בכדי שיעשו ואז משום כבוד האורחים מותר גם לבעה"ב לאכול עמהם כיון דיש מתירין לעולם במוצאי י"ט בכדי שיעשו ודוקא שאין לו מאותו המין אבל אם יש לו מאותו מין לא מיקרי צורך י"ט:

ז אם הוא צורך גדול יש להתיר אפי' דגים שהביאו לו בי"ט או שחל ביום ה' ו' לבשל אותן ביום ו' לצורך שבת אע"ג דקיי"ל דאסור אפי' בטלטול גם ביום ב' מ"מ לצורך גדול יש לסמוך על דעת המתירין אפי' באכילה ביום ב' די"ט ודי לנו לאסור באכילה ולא בטלטול כיון שיש צד היתר גם לדידן אפי' באכילה לצורך אורחים כדאיתא בסי' הקודם (ט"ז ס"ק ח'):

ח שיעור בכדי שיעשו עיין לעיל בהלכות שבת כלל ס"ג ומכל מקום לענין זה קיל י"ט שלעולם גם הלילה עולה לחשבון אפילו אין דרך לעשות מלאכה זו בלילה (מגן אברהם ס"ק כ"א) ומיהו יש לומר דדוקא בבא מחוץ לתחום כיון די"א דא"צ להמתין בכ"ש אבל בצידה ומחובר אפשר דגם בי"ט אין הלילה עולה (ע"ש במגן אברהם):

ט הא דמחמרינן להמתין בהביא בי"ט ראשון עד מוצאי י"ט ב' בכ"ש דוקא בנכרי שהביא דורון שעושה המלאכה בשביל ישראל וגם גזרי' שמא יאמר לנכרי להביא לו לצורך י"ט ב' אבל נכרי המוכר דגים ופירות או שישראל שכר נכרי שיביא לו דגים קודם י"ט וכיוצא בו ונשתהא מלהביא עד יו"ט אין לו דין זה אלא אפילו לדידן סגי להמתין בי"ט ראשון ודינו כדין נכרי הצד בשביל עצמו בסי' ב' (מגן אברהם ס"ק ו'):

י נכרי שמביא דגים ופירות למכור בעיר שרובה נכרים מדינא מותר ליקח ממנו לצורך הלילה ובלבד שלא יטלטלם באותו יום ובלבד שלא יזכיר לו סכום דמים רק יקח ממנו בהקפה אם רגיל עמו ולא ישא ויתן עמו בעבור המקח ואמנם אם יש לחוש שאם נתיר ירבה להביא בשביל ישראל אסור וצריך להתיישב בדבר (מגן אברהם ס"ק כ"ב):

יא דברים שאין במינן מחובר. ולא מחוסר צידה ולא משום מוקצה שהביא דורון לישראל מחוץ לתחום אע"פ שאסורין בו ביום למי שהובא בשבילו ולערב בכדי שיעשו כמבואר כ"ז בהל' שבת כלל הנ"ל מ"מ אם הביאו בי"ט ראשון מותר לכ"ע במוצאי י"ט ראשון בכדי שיעשו (סעיף ה' ובמגן אברהם ס"ק כ"ח):

יב דין נכרי מסיח לפי תומו שלא נלקט וניצוד היום מבואר שם בהלכות שבת ומ"מ אם הוא מי"ט לשבת והם פירות שאינן נאכלין חיין די"א דאסורים מדאורייתא דהוי כמכין מי"ט לשבת אינו נאמן (עיין מגן אברהם ס"ק י"ז) ומה שיש לדקדק בדבריו עיין לעיל כלל הקודם בנ"א ועיין כלל ק"א ססי' ד':

יג ישראל שנתן מעות לנכרי לקנות דבר אעפ"י שאין בו לא משו' צידה ומחובר ומוקצה מ"מ לא טוב עשה שהרי אסור לומר לנכרי מעי"ט שיקנה וימכור לו דהוי מקח וממכר. ומ"מ בדיעבד מותר באכילה אם אינו רגיל בכך אבל הרגיל בכך אסור (הט"ז בסי' ש"ז ס"ק ג' נעלם ממנו דין זה בסי' תקי"ז):

יד בעיר שרובה נכרים מותר לקנות מנכרי' פת אם הרוב הם נכריס שלוקחין פת וקמח אם שומתו ידוע בענין שאין בו משום מקח וממכר אפי' אם נטחן הקמח היום אין בו משום מוקצה שהרי גם אתמול הי' ראוי לכוס ודוקא אם הוא לצורך דיש אוסרין (מהרי"ל) דשמא לרקד היום ויאמרו דהרקדה מותר בי"ט משא"כ בשבת דהכל יודעין דאסור הכל אפי' לצורך או"נ (ובני המנוח מהו' משה זלה"ה הקשה לי שהרי כתב המ"א דתחלת הרקדה מותר על ידי נכרי בשינוי כדלעיל כלל פ"ד. והשבתי לו כיון שאינו מותר על ידי נכרי אלא על ידי שינוי לא שייך לטעות משא"כ כשהנכרי עושה מעצמו) ומיהו אסור לקרות הנכרי לביתו וליתן בעדו מעות דהוי עובדא דחול ואפילו על ידי נכרים אסור לקנות וכן בכל דבר שקונה מנכרים אסור לישא וליתן עמו או ליתן המעות רק שיתן לו בהקפ' ואם אינו מאמינו מותר ליתן לו משכון:

טו מותר לקנות מנכרים כ"ד שא"צ פיסוק דמים וע"ד הנזכר כמבואר בסי' הקודם אפילו דבר שבא מחוץ לתחום אם הוא עיר שרובה נכרים אבל בעיר שרובה ישראלים אסור לקנות ממנו [א]

טז ישראל ששיגר דורון לחבירו ע"י נכרי מעי"ט ונתעכב הנכרי והביאם בי"ט מחוץ לתחום אע"פ שאסור לכל ישראל לטלטלם חוץ לד' אמות כמבואר שם בהלכות שבת מ"מ מותר אפי' לאותו ישראל לאכלם בו ביום דדוקא כשהנכרי מביא משלו גזרינן שמא יאמר לו להביא וגם כאן אינו נהנה ממלאכת יו"ט כלל שהרי היה יכול להביא גם מעי"ט אלא שנשתהא בדר' ואם יש לחוש שיהנה הנכרי בחליפין צריך חותם אבל אם הוא הדרך רחוק שלא היה יכול להגיע כלל קודם י"ט באמת אסור דהוי כאלו יאמר לו שילך בשבת ויום טוב ודוקא שהיה דעתו מאתמול ויודע מזה ששלח לו אבל בלא"ה אסור משום מוקצה ולעת הצורך יש לסמוך ולהתיר אע"פ שלא ידע מזה כלום דאף ע"ג שהיה חוץ לתחום מכל מקום לא הקצה דעתו ממנו להדיא דדוקא ביש לו פירות חוץ לתחום ולא הביאן קודם יום טוב זה הוא מוקצה שהרי הקצה דעתו ממנו אבל זה אע"פ שלא היה דעתו עליו מ"מ גם לא הקצה דעתו ממנו (מ"א וא"ר) [ב]

יז דין אם הוציא הנכרי לפתות מן הבור שמטמינים בו בחורף מבואר כלל ס"ג סי' כ"ג:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.