חיי אדם/ב/צה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

חיי אדם ב צה

כלל צה
דין מכבה ומבעיר (סימן תקי"ד)

א אסור לכבות הנר אפי' אם צריך לשמש מטתו ואין יכול לכפות עליו כלי או להוציאו אפ"ה אסור ונ"ל דלצורך שעה שיצרו מתגבר או ליל טבילה יש לסמוך על המתירין (רשב"א ור"ן) בי"ט שני של גליות לכבות ואם יכול להדביק הנרות לעשותן כמין אבוקה כדי שידליק מהר לא יכבה או שיעמיד הנר במים וכשיגיע שם ממילא יכבה כ"ז יש להתיר בי"ט שני של גליות (ועיין בפ"ח סימן תצ"ז סעיף ב' ובא"ר סי' תקי"ד ס"ק ו') וכן מותר להעמיד במקום שהרוח שולט כדי שיכבה ובלבד שלא יהיה הרוח מנשב אז דאל"כ הוי כמכבה בידים ודוקא לצורך תשמיש יש לסמוך ע"ז (עי' מ"א):

ב מותר לכסות האש בכלי או בעפר מוכן לצורך אותו יום אבל אסור לכסות לצורך הלילה (סימן תק"ב):

ג מדורה מהרבה עצים כל עץ שלא אחז בו האור עדיין מותר לשמטו שאין חיבור זה לזה וכן מותר ליקח עץ הדולק בצד זה של מדורה ולהניחו בצד האחר של המדורה הואיל שאינו מכוין לכיבוי כלל וגם אינו פ"ר אבל ליקח אותו לגמרי מן הכירה אפילו להאיר נכון להחמיר ואם האש גדול ומזיק לתבשיל שיקדיח מותר להסיר קצת עצים לצד אחר ולא יכבה וצריך להזהיר בני ביתו כשמבשלין דגים שלאחר גמר הבישול לא יקחו האודים אלא יניחום לשרוף (סי' תקי"ד):

ד אבל אסור ליקח פתילה מנר הדולק אפי' ליתנה בנר אחר שתיכף כשמוציא הוא מכבה משא"כ בעץ הדולק שלא יכבה כ"כ מהרה וכן אסור להטות הנר כדי להרחיק השמן מן הפתילה דהוי כיבוי אבל חתיכות חלב המונחים בנר מותר ליקח החתיכות הרחוקות מהפתילה שאינו דומה לגרם כיבוי דהא בזה אינו גורם כלל כיבוי אלא שמונע שלא ישרף ודומה למדורה של עצים בסימן ג' אבל בנר של שמן אסור ליקח משמן שבנר השמן כולו חיבור א' והנוטל ממנו מ"מ הוי מכבה ממש (שם):

ה מותר ליתן סביב קודם שידליק דבר המונע מלשרוף בענין שיכבה כשיגיע לשם ולצורך הפסד אפי' לאחר שהדליק דאינו אלא גרם כיבוי וכן מותר לתחוב נר הדולק בחול כדי שכשיגיע לחול יכבה ומ"מ לא יניח הנר בצווענגל או להדביק בכותל בענין שיכבה כשיגיע לשם דהוי כאלו חותך מן הנר וזה בודאי אסור כמו נר של שמן שהרי לוקח מגוף הנר והוי מכבה דדוקא ליתן דבר המונע לשרוף מותר (שם) (ואף שחילוק זה דחוק מאוד אין בנו כח לחלוק ח"ו ועי' א"ר):

ו מותר להוסיף פתילות לנר דולק להוסיף אורה ואם כונתו שיבער הרבה ויכבה בש"ע מתיר וא"ר אוסר ונראין דבריו [א] כי כן כ' הרשב"א בעה"ק להדיא וכן אין להקל לכפול נר של שעוה כדי שישרוף מהרה דינו הכי (שם):

ז אין להקל למחוט הפתילה מנר של חלב ושעוה אפי' באצבע וכ"ש בכלים אבל מותר להטות הפחם למטה ובנר של שמן מותר לנפץ באצבע הפחם שנעשה בראש הנר ובלבד שלא ימחוט בכלי אבל בנר שכבה כבר ורוצה להדליקו מותר להסיר הפחם ושיורי שמן ופתילה מותר להדליקם אפי' בי"ט אחר שבת או ב' יו"ט של ר"ה ואין כאן משום הכנה (שם):

ח אסור לכבות דליקה בי"ט ודינו כשבת כמבואר בהלכות שבת במלאכת מכבה ומ"מ אם לא יהיה לו מקום לאכול אפילו בבית נכרי או שישרוף כלי תשמישו שצריך לאכול בהם בי"ט מותר לכבות (שם):

ט מותר לעשות מדורה להתחמם כנגדה ואם אין הקור גדול אסור להחם בית החורף ומ"מ ע"י נכרי מותר (סימן תקי"א):

י מותר להחם בי"ט מים לרחוץ ידיו אבל לא כל גופו דלא התירה התורה אלא דבר השוה לכל נפש וזה אינו צורך אלא למפונקים ואפילו לרחוץ לתינוק אסור דהאידנא אף בחול לפעמים אין רוחצין תינוק ב' או ג' ימים אם לא במקום שהתינוק צריך לזה דאז מותר לרחצו אבל אסור לחמם בשבילו לרחוץ אפילו על ידי נכרי אם לא במקצת חולי אבל מותר לישראל כשצריך להחם מים לבשל או להדיח להרבות מים כדי שישאר גם לקטן לרחיצה ובלבד שלא יוסיף מים בקדרה לאחר שהעמיד אותו על האש רק שיקח מתחלה כלי גדול (שם):

יא אפילו במים שהוחמו מעי"ט יש אוסרין וכן נוהגין:

יב אסור להוציא אש בין מאבן או מזכוכית שקורין ברען גלאז ומכל דבר דאסור להוציא דבר חדש שהרי יכול לעשות מעי"ט ואם הוציא מותר להשתמש בו (סימן תק"ב):

יג אין עושין מוגמר דהיינו לפזר מיני בשמים על הגחלים בין להריח בין לגמר הבית והכלים דכל זה אינו אלא למפונקים ולבעלי תענוג ולא התירה התורה אלא דבר השוה לכל נפש ולכן אסור ג"כ לעשן בי"ט בעשב שקורין טיטון דאינו שוה לכל נפש [ב] (סימן תקי"ד):

יד המדליק נר של י"ט צריך לברך אקב"ו להדליק נר של י"ט ובשבת אומר נר של שבת ושל י"ט (שם):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.