חיי אדם/ב/עט
|
< הקודם · הבא > |
דין עיו"ט ודיני קידוש ליו"ט
א דין עי"ט כע"ש לכל דבר וראוי לכל אדם לטבול עצמו בעי"ט זכר למקדש שהיו כל ישראל מחוייבים לטהר עצמם ברגל ליראות בבהמ"ק ומגלחין ונוטלין צפרנים וכל דבר שאסור לומר לנכרי בע"ש לעשות בשבת אסור ג"כ בעי"ט במלאכות האסורות בי"ט:
ב נהגו שלא להקיז דם בשום עי"ט דבערב שבועות יצא שד דשמיה טבוח ואילו לא קבלו ישראל את התורה הוי טבח להו לבשרייהו ולדמייהו וגזרו רבנן על כלל עי"ט משום ערב שבועות. ושרעפין שקורין באנקעס או קעפ זעאצין יש מתירין מלבד הושענא רבה שהוא יום הדין ועכ"פ בערב שבועות יש להחמיר ובלילה שלפני עי"ט מותר להקיז חוץ מליל הושענא רבה ועי"ט אחרון של פסח הכל מותר דאינו רגל בפני עצמו (מגן אברהם סי' תס"ח) וכל זה כשרוצה להקיז לבריאות אבל משום סכנה כבר דשו בו רבים ושומר פתאים ה' ואפילו בערב שבועות התיר בא"ר כשציוו הרופאים בחולי שיש בו סכנה די"ל דוקא הקזה שלהם אסרו משא"כ בהקזה שלנו ולכן במקום סכנה יש להתיר אבל לא בלאו הכי:
ג קידוש של יו"ט אינו אלא מדרבנן ומ"מ דין קידוש בי"ט כדין קידוש בשבת לכל דבר (סי' רע"א) אלא שבי"ט מוסיף לברך שהחיינו בין בליל ראשון ובין ליל שני עבור יו"ט דכיון דליל ב' הוא משום ספיקא דיומא ושמא היה חול ולכן חייב לברך גם בליל ב' ואם לא בירך בליל א' ונזכר ביום א' מברך בכל שעה שנזכר וכן אם לא בירך בליל ב' אימת שנזכר אפילו ביום טוב האחרון מברך (תפ"ג במגן אברהם) וא"צ להניח בליל ב' פרי חדש לברך שהחיינו כיון שהוא משום ספק (א"ר במגן אברהם) אבל בליל ב' של ר"ה נוהגין להניח לפניו פרי חדש דכיון דב' ימים של ר"ה הוי כיומא אריכא ולכן ס"ל למקצת פוסקים דאין מברכין שהחיינו בליל ב' ולכן מניחין פרי חדש משא"כ בב' י"ט ש"ג. ומ"מ אפי' בר"ה אם אין לו פרי חדש מברכין שהחיינו ובסוכות חייב לברך שהחיינו משום י"ט וגם משום סוכה ולכן אם היה אנוס וכה"ג שלא אכל בסוכה בלילה ראשונה אע"ג שבירך בביתו למחר או באיזה יום מז' ימי סוכה כשנכנס בסוכה מברך שהחיינו משום סוכה ומ"מ מי שלא אכל בסוכ' בליל ב' וכבר בירך שהחיינו בביתו למחר כשנכנס בסוכה אין צריך לברך שהחיינו דשהחיינו שבירך פעם א' משום סוכה סגי (וע' בא"ר סימן ג' תרמגן אברהם) ולכן בליל א' דסוכות מברך לישב בסוכה תיכף אחר קידוש ואח"כ שהחיינו דשהחיינו קאי גם על סוכה אבל בליל ב' דשהחיינו לא קאי על סוכה רק על י"ט ולכן מברכין שהחיינו תיכף אחר קידוש ואח"כ לישב בסוכה (כהכרעת הש"ע ורמגן אברהם בסימן תרס"א וכ"כ א"ר שם בשם הרבה גדולי' דלא כרש"ל וט"ז ומגן אברהם שם) ומה שכתב המגן אברהם ר"ס תרמ"ג דאם היתה הסוכה עשייה מברך זמן ואחר כך סוכה היינו דוקא כשבירך בשעת עשיה וכ"ה בב"ח) ובשביעי של פסח אין מברכין שהחיינו שהכל רגל א' אבל בשמיני עצרת וש"ת מברכין שהחיינו דש"ע רגל בפ"ע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |