חיי אדם/ב/לט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

חיי אדם TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png לט

כלל לט
הבונה והסותר ומכה בפטיש סי' שי"ג שי"ד שט"ז)

א כל מה שחייב משום בונה. כשסותר אותו דבר אם הוא ע"מ לתקן חייב משום סותר ויש בזה כמה חילוקים בכללן ואחר כך נבאר פרטיהם: (א) הבונה כל שהוא חייב: (ב) העושה אהל טפח חייב אבל פחות מטפח לא נקרא אהל: (ג) המחזיר דלת או חלון בבנין שבקרקע חייב: (ד) המשוה גומא בביתו כגון שהיה גומא ומלאה עפר או שהיה תל והשפילו חייב: (ה) החופר גומא בקרקע ואפי' בעפר וחול התלושין מקרקע וצריך להגומא חייב: (ו) העושה נקב בלול של תרנגולים שהוא להכניס אויר ולהוציא הבל אם הלול מחובר לקרקע חייב: (ז) העושה כלי מתחלה או שנשבר וצריך אומן להחזירו ולתקנו חייב משום בונה וי"א משום מכה בפטיש דאין בנין בכלים: (ח) התוקע עץ בעץ בין שתקע במסמר או בעץ עצמו עד שנתאחדו יחדיו חייב משום בונה: (ט) המכניס יד לקרדום או שהכניס יתד קטן בין שהוא מעץ או ברזל בתוך הבית יד של קרדום שקורין (פר קיליט ובל"א פר קלינעט) כדי שתהיה מהודק יפה בקרדום וכיוצא בו חייב משום בונה והמסירו חייב משום סותר: (י) אפי' בדבר מאכל שייך בנין כגון המגבן גבינה וכיוצא בו ולאו דוקא גבינה אלא אפילו המדבק פירות ומכוין לעשותם בעל תמונה ארוך או מרובע חייב משום בונה (עיין מגן אברהם סוף סי' ש"מ וסוף סי' שי"ט וברמב"ם פרק ז' ועיין ריש הלכה י"ט) אלו הן עשרה כללים. ומעכשיו נבאר פרטיהם בע"ה ית"ש:

ב הבונה כל שהוא בין בנין של עץ או של אבנים אם מחובר לקרקע אפילו לא חיבר האבנים בטיט ובסיד אלא שהניח האבנים זה עג"ז והניח עפר ביניהם ובשורה העליונה שאין צריכה חיזוק כל כך אפילו לא נתן עפר כמו שעושין מחיצות סביב השדות חייב (מגן אברהם סי' שט"ו):

ג העושה נקב בקרקע הבית שיצאו המים חייב משום בונה (מגן אברהם שם):

ד כיון דהבונה בנין קבוע חייב גזרו חכמים ואסרו אפילו בנין עראי ולכן אסור לעשות אפילו מחיצה של סדין ולא נקרא מחיצה אלא אם כן כרכו מלמעלה ומלמטה שתוכל לעמוד ברוח מצויה דכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה לא הוי מחיצה לשום דבר ולא אסרו אא"כ המחיצה בא להתיר איזה דבר שבלא המחיצה היה אסור כגון שצריך לעשות מחיצה בפני הנר או בפני ספרים שעומדים מגולים כדי לשמש מטתו או שנפל מחיצה שלישית מסוכתו או שצריך להפסיק בין רה"י לרה"ר כדי לטלטל דכיון דבלא המחיצה היה אסור והמחיצה מתיר דומה לבנין ולכן אע"ג דלא הוי רק בנין עראי מכל מקום אסור מדרבנן אבל אם אינו בא להתיר כלל רק לצניעות או שתולה בגדים המצויירים סביב המטה וסביב הכתלים לנוי בעלמא אע"ג שכורך אותם מלמעלה ולמטה שלא ינודו אין זה מחיצה כלל ומותר לעשות בשבת ולכן אסור להעמיד (פארוואן) להתיר בפני ספרים או נר דיכול לעמוד ברוח מצויה אבל מותר לתלות וילון בפני הפתח והחלונות אם אינו כורך מלמעלה ולמטה בענין שהם נעים ונדים בפני רוח וגם אינו מעכב העוברים וכ"ש דמותר לכסות ספרים בכיסוי בעלמא ואפילו כלי בתוך כלי להתיר התשמיש דלא הוי מחיצה כלל ואם היה כבר מחיצה טפח מע"ש מותר להוסיף ולכן (פארוואן) שעומד מופשט טפח מע"ש מתור לפושטו כולו אבל אם היה מקופל אע"פי שקיפלו יותר מטפח לא מהני שהרי לא נעשה זה בשביל מחיצה (ועיין לקמן בדין אהל סי' ג' מה שכתבתי בזה) ואם יצרו תוקפו עליו עיין בדין מכה בפטיש בנ"א סי' ה' (ריש סי' שט"ו):

ה כשם שאסור לעשות בנין עראי כך אסור להוסיף על בנין קבוע תוספת עראי ולכן החדרים שאין תשמישן תדיר כמו שיש בכפרים וקושר בה דלת וכשהוא יוצא שומטה ומשליכה לארץ ונשאר כך פתוח ימים הרבה ולפעמים שנועל נשאר כך נעול כמה ימים וא"כ כשנועל בו בשבת דומה קצת שמוסיף על הבנין ולכן אם ניכר שהוא דלת כגון שניכר שהיה בו ציר אעפ"י שעכשיו אין בו ונראה לי דהיא הדין אם יש היכר נקב באסקופה שהציר סובב בו מותר לנעול בו אם הוא קשור בפתח אעפ"י שנגרר על הארץ ובלבד שלא יחזיר הציר למקומו דזה בונה ממש וחייב רק שינעול בו כך אבל אם אינו קשור כלל אע"פי שיש לו ציר אסור לנעול בו ואם יש אסקופה על הארץ בענין שאינו עומד על הארץ אף על פי שאינו ניכר שהוא דלת ואפי' אינו קשור מותר לנעול בו וכן אם גבוהים מן הארץ אף על פי שאין שם אסקופה מותר דכיון שעל כל פנים הדלת מחובר מקרשים הרבה ניכר קצת שהוא דלת וכיון שאינו קובעו בציר וגם אינו עומד על הארץ אינו דומה לבנין כלל ומותר לנעול אף שאינו קשיר כלל כן נ"ל (סי' שי"ג):

ו היה שם רק דף אחד ואינו מחובר מקרשים הרבה כיון שאין ניכר כלל שהוא דלת ואדרבה כן דרך לסתום החורים בדף ולכן אפי' גבוה מן הארץ ויש לה אסקופה אפי' יש לו ציר אסור לנעול בו (שם):

ז וכל זה בפתח שנועלין אותו לימים הרבה אבל פתח שעשוי לכנוס וליצא בו תדיר נועלין בו לעולם בין שעשוי מקרשים הרבה או מדף אחד דלא מחזי כלל כבנין [א] (מגן אברהם ס"ק ח'):

ח וכן החלונות הפתוחים שסותמים בדף או בד"א אם דרך אותו חלון לפתוח ולסתום תמיד אפי' הוא דף א' מותר רק שתהיה מחשבתו מע"ש לסתום בדבר זה. ואין חילוק אם החלון הוא בכותל הבית או למעלה בגג דניכר לכל דאין זה בנין אלא סתימה לפי שעה [ב] (שם סק"ח):

ט נ"ל הא דבעינן דעתו מע"ש היינו דוקא בדבר שדרך לבטל שם אבל דבר שאין דרך לבטלו לעולם אלא לפי שעה כגון בגד וכיוצא בו מותר לסתום בו אפי' לא היה דעתו עליו מע"ש (כדאיתא בסוכה כ"ח דדבר שאינו מבטל אפי' לר"א דאוסר בפקק החלון מתיר בזה וכ"כ תוס' סוף פ' כל הכלים ד"ה פוקקין):

י נגר שנועלין בו ותוחבים אותו באסקופה למטה או למעלה או כמו שלנו שעושין חור בכותל אצל הדלת ותוחבין שם חתיכת עץ אם לא תקנו ועשה בו מעשה והכינו לכך אסור לכ"ע לנעול בו דאפי' בטלטול אסור ואם הכינו לכך ונועל בו תמיד יש להסתפק דאפשר דאפ"ה אסור לנעול בו א"כ קשור בדלת כמו נגר ואם הוא כלי גמור נועלין בו אע"פ שאינו קשור כלל (וכ"כ הב"י) וכן אם הוא מחובר לדלת ומושכין אותו ותוחבין בחור מותר לכ"ע (עיין פי"א דכלים מ"ב בדברי הרע"ב שם) (שם):

יא וכ"ז כשתוחב הנגר בחור אבל מותר ליטול קורה המוכנת לכך אפי' היא גדולה כיון שיש תורת כלי עליה ומותר לסמוך בה הדלת דכיון דאינו תוחב בחור אינו דומה לבנין כלל (סי' ש"ח סעיף ב' וברמב"ם פ' כ"ו):

יב קורת הבית שנשברה מותר לסמכה בדבר שהוא כלי ממש ובלבד שלא יהדק בחוזק אלא בענין שיכול ליטלו משום דאסור לבטל כלי מהיכנו וגם זה דוקא בשביל שלא תרד הקורה יותר אבל אסור להגביה דהוי בונה ממש וחייב ובדבר שאינו כלי אעפ"י שהוא מוכן לתשמיש מ"מ אסור אפי' לסמכה דדומה לבינה כיון שהוא דבר שדרך לבטלו שם (שי"ג):

יג המחזיר דלת או חלון בבנין שבקרקע בצירים שלהן חייב ואפילו בצירים של ברזל שלנו שיכול ליטלן ולהחזירן בלא שום אומנות חייב הנוטלן והמחזירן ולכן אסור אפי' על ידי נכרי ליטול החלונות והדלת דהוי סותר בנין קבוע ופשיטא החלונות שקבועים כך בלא צירים כלל והם סתומים לעולם דחייב ואינו דומה לסימן ד' דהתם דרכו בכך לפתוח ולנעול משא"כ אלו שהם סתומים לעולם [ג] (ועיין עוד לקמן בדין בנין בכלים סימן ד'):

יד אותן חנויות שנועלין בקרשים ויש במקומם חקיקה למעלה ולמטה שהקרשים נכנסים בו אין להם דין ציר כלל ומותר ניטלן ולהחזירן:

טו הדלתות שיש להם ב' צירים אחד למעלה ואחד למטה וכנגדן יש ב' חורים א' באסקופה העליונה וא' בתחתונה והצירים נכנסים בהם המחזירם חייב משום בונה ואם יצאו הצירים ממקומם אסור לדוחקו להחזיר הציר למקומו אפי' אינו מגביה או משפיל האסקופה אלא שנשארים במקומם אפי' הכי אסור ולא מבעיא ציר העליון דבזה שייך בנין אלא אפי' נשמט התחתון אסור לדוחקו להחזירו (ועיין לקמן סי' הנזכר) (שם):

טז נוטלים עצים הסמוכים לדופני הסוכה ומסיקין בהם ביום טוב ודוקא שסמכם אחר שנגמר הדופן עם הסכך אעפ"י שסמכן לעבותה אבל אם סמכן בתחלת עשייתה לעבותה או לחזקה אסור אף ע"פ שאינו ארוג עם הדופן וה"ה אם זרק חבילות על הסכך דאינן בטילות לגבי סכך ואם כן לא הוי מוקצה כיון שלא התיר החבילות לא בטלה דעתו שרוצה להשתמש בהן אבל אם הניח עצים על הסכך בטלות לגבי סכך וא"כ כשנוטלן הוי סותר (תקי"ח):


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.