חיי אדם/ב/יד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

חיי אדם TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png יד

כלל יד
הדש (סי' שי"ט וש"כ ושכ"א)

א הדש כגרוגרות חייב ובפחות מזה אסור מדאורייתא ככל אסורין שבתורה דקיי"ל חצי שיעור אסור מה"ת ואין דישה אלא בגדולי קרקע מלאכת הדישה ידוע שהיא לפרק האוכל ולהפרידו מן השבלין והשרביטין וכן כל דב' שדרך לפרק ולהבדילו מדבר שנבלע בו חייב ולכן אסור לפרק הפולין שקורין באבעס מן השרביטין אפי' מה שרוצה לאכול לאלתר וכן קטניות שכבר נתקשו השרביטים שקורין שויטין עד שאינם ראוים לאכילה ואפילו למללן בראשי אצבעותיו יש להחמיר ואם עדיין השרביטין לחים וראוים לאכילה מותר לפתחן כדרכן דכיון דגם השרביט אוכל הוי כמפריד אוכל מאוכל וכן יש ליזהר מלהוציא האגוזים מקליפה ירוקה שעליהן וכן השומשמין מן הקליפה [א] ודוקא דברים שדרך דישה בכך משא"כ כשקולף אגוזים מקליפתן הקשה וכן שאר פירו' מקליפתן וכן לפרק המוח מן העצמות בכל זה ל"ש בו דישה שהרי אין דשין אותו (שי"ט):

ב הסוחט זיתים וענבים וצמוקים חייב משום דש שהרי כל אלו עומדין למשקין ואף הצמוקין אע"פ שעומדים לאכילה מ"מ כיון שסוחט למשקין שם יין עליו והרי כ"ז דומה ממש לדש דמכח הסחיטה מפריד המשקה מן החרצן כמו הגרעינים מן השבולין [ב] (ש"כ):

ג שאר פירות שאין דרך כלל לסחטן כיון דזה מתכוין להוציא משקה י"א דמחייב רש"י ולכן צריך ליזהר שלא לסחוט שום פרי ומכ"ש אם סוחט פירות שדרך מקצת מקומות לעשות מהן משקה כמו תפוחים ובערניס באשכנז שממלאין מהן חביות לאלפים למשקה ואלו היה בשאר מדינות תפוחים לרוב כמו התם היו ג"כ עושין מהן משקה ולכן אסור לכ"ע ואפי' לסחוט על האוכל י"א דחייב חטאת (ר"ח בתוס' שבת) אבל בש"ע פסק דמותר לסחוט אפילו אשכול ענבים לתוך קדרה שיש בה תבשיל דמשקה הבא לאוכל כאוכל דמי ונכון ליזהר בספק איסור דאורייתא [ג] (שם):

ד בש"ע מתיר לסחוט לימעניס שקורין (ציטרין) קידם שנכבשו לתוך המים לשתות עם צוקער כיון שאין דרך לשתותו לבדו וכל זה בזמן הש"ע אף שהיו סוחטין ציטרין למאות ולאלפים לא היה רק לטבל בו בשר ושאר מאכלים אבל בזמה"ז שידוע שממלאים חביות למאות ולשתות עם פאנס וכן בכל מקום ומקום סוחטין למשקה פאנס צריך עיון גדול אם מותר לסחטן בשבת כדלעיל סי' ב' ואינו מועיל ההיתר לדידן דהוא איסור דאורייתא ועכ"פ יש ליזהר שיסחוט מקודם ע"ג צוקער דהוי כמשקה הבא לאוכל וגם זה צריך עיון [ד] (שם):

ה פירות וירקות שנכבשו במשקה כמו לימעניס מלוחים ואוגערקעס או שנתבשלו וסחטן אם היה צריך למשקה אפילו סוחט לתוך האוכל י"א דחייב דדרך לסחטן וכ"ש הסוחט לימניש המלוחים לתוך השכר וי"א כיון שכבר נבלע המשקין בפירות הוי כמשקין של עצמו ופטור ועכ"פ לכ"ע אסור לסחטן ואם אינו עושה רק לתקן המאכל ואינו צריך כלל למשקין היוצאין כמו שדרך לסחוט הירק שקורין שלאטין לאחר ששרו אותן במים וכן אוגערקעס חיין שדרך לחתכן לחתיכות וסוחטין להוציא מימיהן והמים הולך לאיבוד מותר לסחוט אפילו לכתחלה דלא דמי לדש דהתם צריך לתבואה ולמשקין שיוצא (שם):

ו וכן מיני טיגון שנבלע בו שומן הרבה מותר לסחטו דאינו דומה לסי' ה' דשם נבלע בו משקין משא"כ בשומן דמעיקרא אוכלא והשתא אוכל אבל בשר שנבלע בו משקין לא יסחוט לצורך משקין (שם):

ז וכן פת ששרה ביין ושאר משקין אסור לסוחטו ואפילו למצוץ בפיו י"א חשש איסור דאורייתא ודינו כמו בסי' ה'. ובא"ר הכריע כמ"ש בס' יראים בשם ר' בנימין דבענבים אסור ושארי דברים מותר:

ח החולב חייב משו' מפרק דבהמ' הוי נמי גדולי קרקע לענין זה אם חולב לשתיה חייב ואם חולב לתוך קדרה של אוכלין עד שנבלע תיכף באוכל יש מחלוקת אם חייב (עי' בנ"א סי' ג') ומ"מ מותר לומר לנכרי לחלוב הבהמות דמשום צער בע"ח דהוי איסור דאורייתא לא גזרו חכמים על איסור אמירה לנכרי (ש"ה):

ט אשה שמצטערת מרוב חלב שבדדיה מותרת להוציא החלב על הקרקע דאז הוי משאצ"ל אבל אסור לקבל החלב בכלי ליתן לתינוק אא"כ התינוק חולה ומסוכן וכן אסורה לקלח על איזה כאב דאז הוי צריכה לגופה (שכ"ח) (ועיין לקמן בדין רפואה בשבת):

י חלות דבש שריסקן מע"ש אם הוא עדיין מחובר בכוורת אע"ג דאסור לתלוש החלות כדלעיל במלאכת קוצר סי' י' מ"מ מותר לאכול דבש הצף ע"ג והזב ממנו בשבת וכ"ש כשכבר תלשן אבל אסור לסחטן ולרסקן אפילו אם נתלשו והוציאו חוץ לכוורת. ואם רסק אפשר דחייב דהוי כדש ואם לא רסקן מע"ש אף דבש הזב ממנו אסור דגזרינן שמא ירסק. ודבש הצף בכוורת לעולם מותר [ה] (סי' שכ"א):

יא אסרו חכמים לרסק השלג והברד לשבור אותן לחתיכות קטנות כדי שיזוב מהם מים ודומ' לסחיטת פירות שעשוין למשקין אבל מותר ליתנם לכוס של מים והוא נימוח מאליו ואפי' לרסק בידים לתוך כוס של מים מותר דלא גזרו אלא כשסוחט המים ויהיו בעין ולכן מותר לשפוך חמין על צוקר אף על פי שנימוח וצוקר מותר לרסקו אפילו בידים כיון שלעולם אוכל הוא (עיין ר"ן סוף פרק ב"ט) וכן מותר ליתן שומן על מאכל חם אעפ"י שנימוח שם דזה לא נקרא בעין (א"ר סי' שי"ח ועיין כלל כ' סי' ז' וסי' כ') ומותר לשבור הקרח כדי ליטול מים לשתות וליטול ידיו ולהשתין בתוך השלג טוב ליזהר אם אפשר (סי' ש"פ):

יב בגד שנבלע בו יין ושאר משקין הסוחטו חייב משום דש ולכן אם נשבר כלי עם משקין אסור לתת לתוכן בגד כדי שיבלע בו המשקה לסוחטו ואפילו אם דעתו להמתין לסוחטו עד מוצאי שבת אסור דגזרינן שמא יסחוט בשבת כיון שעושה בשביל המשקה אבל אם נשפכו יין ושאר משקין על כלי עץ מותר לנקותו ולקנחו במפה ול"ל שמא יסחוט דכיון דמשליך המשקין לאיבוד אין בו איסור דאורייתא ומ"מ אסור לסחוט. ול"ד לסי' ה' דהתם ל"ג משום שהוא לאכילה לצורך שבת אבל אם נשפך מים אסור לקנחו במפה שמקפיד עליו דחיישינן שמא יסחוט וחייב משום מלבן כדלקמן במלאכת מלבן סי' ב' ועיי"ש כמה דינים מדין בגד ליתן עליו מים אבל בשאר משקין חוץ ממים לא שייך בו ליבון שאין דרך כביסה בשאר משקין אלא דסחיטתו אסור משום דש וזה ל"ש אלא כשצריך למשקין משא"כ במים אפילו כשסוחט המים לאיבוד מ"מ יש בו משום ליבון (שי"ט ש"כ):

יג ולכן מותר לסנן יין ושאר משקין הצלולין בענין שלא יהיה בו איסור בורר כדלקמן במלאכת בורר סי' ז' וכן מי שיש לו מיחוש הכולל כל הגוף בענין שלא יהיה בו איסור משום רפואה כדלקמן מותר לשרות בגד ביין וחלב ושאר משקין ולא גזרינן שמא יסחוט כיון דאין דרך לסוחטן לצורך המשקין וגם לא שייך בו כיבוס דא"א לנקות הבגד ע"י סחיטה זו אבל לא במים דשייך בו ליבון ומכיון שנתן עליו מים הוי כיבוס (סי' שי"ט במגן אברהם סעיף קטן י"א):

יד זיתים וענבים שנתרסקו מע"ש משקים היוצאים מהם מותר שהרי אפילו לא יסחוט מ"מ יזוב היין. ואפי' אם לא נתרסקו מע"ש אם יש יין בגיגית שהענבים בתוכה אף על פי שהענבים מתבקעים בשבת בגיגית מותר לשתותו בשבת שכל יין היוצא מהענבים מתבטל ביין שבגיגית אף על גב דהוי דבר שיש לו מתירין כיון שלא הוה ניכר קודם שנתערב ולא היה עליו שם יין כלל ולכן בטיל. וה"ה דמותר לתת ענבים בתוך היין שיתבקעו ויוציאו יינם. וכן חרצנים וזגים שנתן עליהם מים לעשות תמד מותר למשוך מהם ולשתותם וכן אפילו לא נתן עליהם מים והיין מתמצה וזב מאליו מותר לשתותו כיון שנתרסקו מע"ש ונ"ל דצמוקים שחתכן ונתן עליהם מים וסחטן בשבת חייב לכ"ע דהא לא אתי ממילא כידוע. ומ"מ נ"ל דאם נתן הצמוקים והיין לתוך משמרת או סודר מע"ש ומסתנן והולך בשבת אפ"ה מותר לשתות מאותו יין בשבת ודוקא שהסודר או המשמרת מגיע עד היין שבכלי בענין שתיכף כשיצא מן המשמרת אינו ניכר כלל ובטל כדלקמן כלל ס"ה פן ח' [ו]

טו אסור להדוק מוכין בפי הפך כשהוא לח משום סחיטה וכן חבית שפקקו בפקק של פשתן יש ליזהר שלא יעמיד כלי תחת החבית בשעה שסותם ואז אפי' נסחט מהיין כיון שהולך לאיבוד אינו דומה לדש (ש"כ):

טז ספוג אין מקנחין בו אא"כ יש לו בית אחיזה דאז אפשר בלא סחיטה אבל אם אין לו בית אחיזה א"א בלא סחיטה ואע"ג דאינו מתכוין לסחוט מ"מ הוי פסיק רישיה (שם):


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.