חיי אדם/א/כ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

חיי אדם א כ

כלל כ
הפסקות לענות אמן וקדיש וקדושה מב"ש עד תפלת י"ח

א התפלה נחלקת לד' חלקים (והם נגד ד' עולמות הידועים ליודעי חן) נגד עוה"ז ועולם הגלגלים ועולם המלאכים ועולם העליון שבו שכינת עוזו ונגד גוף ונפש רוח ונשמה ועל ידי זה מעורר הקדושה שבכל עולם ועולם בכל בחינה שמקושר בו חלק גופו ונפשו ורוחו ונשמתו ועי"ז עולה תפלתו להיות עטרה בראש הקב"ה דהיינו מברכת ענט"י עד ב"ש הוא נגד הגוף ועוה"ז ולכן מברכין הברכות שהם הכל על צרכי גופו והעולם ומב"ש עד יוצר אור הוא נגד עולם הגלגלים וכנגד הנפש שהגלגלים והנפש תמיד מזמרים ומשבחים לכבודו יתב' כמו שכתוב ברכי נפשי כו' וכתיב השמים מספרים וכל מזמור הללו את ה' מן השמים כו' ולכן נתקן כל פסוקי דזמרה לעורר הקדושה דשם. ומן יוצר אור עד י"ח הוא נגד הרוח ועולם המלאכים שהן מקדישין שמו יתברך בסדר קדושה ולכן אנו אומרים יוצר משרתים כו' ואז כיון שנתעוררה הקדושה בכל ג' עולמות אז מתפלל י"ח ועומד לפני ממ"ה הקב"ה בכבודו ולכן הוא בחשאי כעומד לפני מלך:

ב כיון שכל חלק וחלק יותר גבוה ולכן הן נחלקין בענין הפסקות דעד ב"ש מותר להפסיק בין ברכה לברכה אפילו לדבר הרשות הצורך קצת ופשיטא לכל דבר קדושה אבל מב"ש עד אחר תחנון אסור להפסיק לדבר הרשות אפילו לצורך ועבירה גדולה היא ר"ל:

ג מברוך שאמר עד יוצר אור מותר לענות אמן על כל ברכה שישמע [א] אבל לא ברוך הוא וברוך שמו. ומכ"ש שאסור לומר ב"ה וב"ש בברכה שמוציאו ידי חובתו כגון ברכת שופר ומגילה. ובכל הברכות שאחר מוציאו אסור להפסיק ולומר ב"ה וב"ש (דגול מרבבה) ובלבד שלא יפסיק בין בא"י למלך מהולל וכן הדין בכל הברכות כמבואר בכלל ה' סי' י"ג. וכן לא יפסיק באמצע פסוק אלא במקום דסליק ענינא. ומכל שכן דמותר להפסיק לקדיש ולקדושה וברכו ואם צריך להניח תפילין מותר להניחם ולברך עליהם בין פרק לפרק דהיינו בין מזמור למזמור אבל לא באמצע מזמור אבל הטלית יתעטף ולא יברך עליו עד שיסיים ישתבח ואז ימשמש בו ויברך. ואם שמע קול רעמים וברקים מותר לברך אפילו באמצע מזמור כיון שאם לא יברך תיכף לא יוכל לברך עוד ומ"מ אם הטיל מים לא יברך א"י דיכול לברך אחר התפלה ואפשר דדמי לטלית וצ"ע (עיין בנ"א) ואם הצבור קוראים שמע ישראל יקרא עמהם פסוק ראשון אפילו באמצע מזמור שלא יהיה נראה שאינו רוצה לקבל עול מלכות שמים עם הצבור (סימן נ"א וסי' ס"ה):

ד מיוצר אור עד י"ח חמור יותר ואסור לענות עם הצבור כשקוראין ק"ש אלא יעשה הניגון כאלו קורא ק"ש ולא יאמר התיבות ואם שומע קול רעמים וברקים מותר לברך בין הפרקים דהוי מצוה עוברת אבל לא כשהטיל מים ואם הביאו לו טלית יתעטף ולא יברך עד אחר י"ח אבל מותר לענות על ברכו ויאמר ברוך ה' המבורך ואפילו באמצע הפסוק חוץ מפסוק שמע ישראל ובשכמל"ו דאסור להפסיק אלא מפני סכנה כו' וכשאומרים הקהל מודים דרבנן ישחה ויאמר רק תיבת מודים אנחנו לך ולא יותר ומותר לענות איש"ר עד יתברך ולא יתברך (ביאורי הגר"א דלא כמגן אברהם) וכשמסיים החזן דאמירן בעלמא יענה אמן ושאר אמנים שבקדיש לא יענה שאינו מעיקר הקדיש ועל המברך בתורה יענה ביהל"ו (ואמן כתב המגן אברהם דיענה וצ"ע) ואם קראוהו לעלות לתורה יעלה ויברך אבל לא יקרא הפרשה רק שישמע (מגן אברהם סי' ס"ו) ובקדושה ישתוק וישמע מהחזן ויאמר עם הצבור קק"ק כו' עד כבודו וישתוק ויענה ברוך כבוד ה' ממקומו ולא יענה ימלוך שאינו מעיקר הקדושה וכששומע ברכה אסור לענות אמן רק אמן דהאל הקדוש ואמן של שומע תפלה יענה ומ"מ לאחר שסיים ברכת יוצר אור או אהבה רבה מותר לענות אמן כשישמע בין מהש"ץ ובין מאדם אחר שמסיים אותה ברכה דאמן הוא מכלל אותה ברכה רק אמן על שאר הברכות אסור לענות ואם צריך להניח תפילין מותר להניחם בין פרק לפרק דהיינו בין יוצר אור לאהבה רבה ובין אהבה רבה לשמע ובין שמע לוהיה אם שמוע ובין והיה ליאמר ואם לא היה לו תפילין עד שכבר אמר אמת ויציב אעפ"כ מותר לברך עליהן קודם שסיים גאל ישראל (סי' ס"ו):

ה אסור להפסיק בין אלהיכם לאמת ואז דינו כאמצע הפרק (שם):

ו אע"ג דמדינא מותר להפסיק אפילו בברכת ק"ש בין פרק לפרק לשאול בשלום אדם נכבד ולהשיב שלום לכל אדם ובאמצע ברכה או אפילו באמצע פסוק חוץ מפסוק שמע שואל בשלום מי שיירא ממנו כגון אביו או רבו שלמד ממנו עיקר תורתו או ת"ח מופלג בדורו וכ"ש מלך וכדומה ומשיב שלום לאדם נכבד כגון שגדול ממנו בחכמה. מ"מ בבהכ"נ שאין אנו שואלין בשלום חלילה לשאול או להשיב אפילו מדברי תורה ופסד"ז וכ"ש במי שאין דרכו להקפיד (ס"ו):

ז בין גאולה לתפלה חמיר יותר דאסור להפסיק כלל אפי' לענות קדיש וקדושה ולכן ימתין בשירה חדשה ונכון שיאמר מלה במלה כדי שיסיים עם הש"ץ כדי שלא יצטרך לענות אמן כי י"א דאסור לענות ואם לא היה לו תפילין עד שסיים גאל ישראל מותר להניחם אבל לא יברך עליהן עד אחר י"ח ובטלית אסור אפילו להתעטף דגם העטיפה מיקרי הפסק שצריך תיכף כשסיים גאל ישראל לאמר ה' שפתי תפתח כו'. ולי נראה דאפילו בשירה חדשה אסור לענות (אף שהמגן אברהם ס"ק י"א כתב דהמדקדקים ממתינים ע"ש נ"ל היינו דס"ל דכיון דגאל ישראל הוא סיום ברכות וכמש"כ הטור ודומה לאמן דשומע תפלה דמותר לענות באמצע ברכה אבל לפי מה שכ' המגן אברהם סס"ק ז' דדוקא אמן דהאל הקדוש ושומע תפלה וא"כ אין חילוק בין אמן דגאל ישראל לשאר אמנים דדוקא בקדיש וקדושה ימתין בשירה חדשה דאלו מותר לענות באמצע ברכה. ומה שנרשם בש"ע ברמגן אברהם וסעיף ז' טור הוא ט"ס דאדרבה הטור ס"ל דאפילו יחיד עונה על ברכתו וצ"ל אחר וי"א דעונין אמן וצ"ע):

ח הא דחמיר תפילין מציצית משום דלכתחילה אסור לקרות ק"ש ותפלה בלא תפילין ואפילו כשיצטרך להתפלל ביחיד מוטב שיתפלל בתפילין מתפלת הציבור (מגן אברהם סי' ס"ו) דהוי כאלו מעיד עדות שקר שאומר וקשרתם והוא לא קשר ומכל מקום אם מתיירא שיעבור זמן תפלה יקרא ק"ש ויתפלל וכשיזדמן לידו תפילין יניחם:

ט כבר נתבאר לעיל כלל ה' דין י"ב י"ג אם הפסיק באמצע ברכה דאם שהה כדי לגמור את כולה והיה השהיה מחמת שהמקום אינו ראוי או שהוא אינו ראוי' צריך לחזור לראש. ונ"ל דבק"ש וברכותיה אם לא שהה כדי לגמור הברכות וגם ק"ש דינו כאילו לא שהה כדי לגמור את כולה וחוזר רק למקום שפסק [ב]

י נוהגין במדינות אלו לומר פיוטים זולת קצת יחידים שאומרים כל הפיוטים או סליחות לאחר שגמר הש"ץ כל התפלה ובימים שאומרים הלל לאחר הלל ואם מתפלל במקום שאומרים אל יפרוש מן הצבור ולא כאותן שלומדים בשעה שאומרים פיוטים ופשיטא שלא יבוא לידי שיחה ומ"מ אם שכח איזה פייט וגמר הברכה אסור לומר בין ברכה לברכה (סי' ס"ח):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.