חידושי מהרי"א/פרשת בראשית
|
< הקודם · הבא > |
חידושי מהרי"א
עה"ת
ספר בראשית
פ' בראשית
מדרש כשברא הקב"ה את האדם אמרו לו מלאכי השרת מה אנוש כי תזכרנו אמר להם חכמתם מרובה משלכם מיד שאל הקב"ה מה שמך ואמר אדם, וי"ל דהנה אדם מורכב בנפש וגוף הנפש היא חלק אלקי ממעל והגוף הוא עפר מן האדמה והק' המפרשים אמאי קרא את שמו אדם ולא קרא את שמו נפש שזהו נאה לו יותר אמנם השם אדם טוב לו יותר בין לשכר ובין לעונש לשכר שאם הוא צדיק אז אומר שאע"פ שהוא רק מן העפר מ"מ הוא צדיק ואם הוא רשע אומר שהוא רק עפר ואין עונשו גדול כ"כ וא"ש חכמתו מרובה משלכם וא"ת ממה מוכח זה וע"ז שאל אותו מיד מה שמו ואמר לו אדם ואמאי לא אמר נפש א"ו שהוא חכם כיון שהשם אדם טוב לו יותר בין לשכר ובין לעונש ודו"ק.
ויאמר ה' לקין איה הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השומר אחי אנכי ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה פי' רש"י דמו ודמי זרעו וק' הלא הכל גלוי וידוע לפני הקב"ה ולמה שאל אותו ועוד ק' מה הוכרח רש"י לפרש כן ונ"ל דאיתא בגמ' ישראל שצער את בן נח פטור ממיתה אבל צער ישראל תליא אם שומר את עשרת הדברים חייב ואם לאו פטור וגם הא תינח אם יצאו ממנו בנים שאינם שומרים עשרת הדברים אבל אם יצאו ממנו בנים ששומרים עשרת הדברים ג"כ חייב אעפ"י שהוא לא שמר וא"ש ויאמר ה' לקין אי הבל אחיך ר"ל מפני מה הרגת אותו הא אסור לצער את ישראל ויאמר לא ידעתי כלומר מלאו דלא תרצח ידעתי אבל השומר אחי אנוכי דהיינו אנוכי ה' אלקיך שהם עשרת דברים וא"כ מותר לצערו א"ל הקב"ה דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה פירש"י דמו ודמי זרעו פי' שיצא ממנו זרע שישמרו עשרת הדברים ודו"ק.
ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכו' ואיתא בגמ' מלמד שסחטה ענבים, והוא פלא, ונל"פ דאיתא במפורשים דחוה למדה היתרה ששתיה היא מותרת דבקרא לא כתיב אלא אכילה, ואיתא בגמ' כתיב קרא כפילת הל' ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ועוד כתיב כי ביום אכלך ממנו, חד לאכלה, וחד לשתיה, ועוד אי' דחד קרא קאי על העץ גופי' וחד קרא על פריו וא"כ ליכא למשמע מינה שתיה אבל זה הא תינח אם העץ גופ' ראוי למאכל אבל אם אינו ראוי למאכל א"כ ל"ל תרי קרא, וא"ש ותרא האשה כי טוב העץ למאכל פי' שהעץ גופא ראוי לאכילה וא"כ ליכא למשמע מיניה אסור שתיה כנ"ל ושפיר קאמר בגמ' מכאן שסחטה ענבים כיון דשתיה מותרת דתרי קרא צריך חד להעץ גופא וחד לפריו אבל שתי' מותרת ודו"ק.
ויבדל אלקים בין אור לחושך ויקרא אלקים לאור יום ולחושך קרא לילה ויל"פ דהכא לא שייך לשון הבדל דהבדל שייך כשרוצה להבדיל בין שני דברים שונים אבל בשני דברים משונים כגון הכא לא שייך ויבדל, ותי' דבקהלת כתיב מה יתרון לחכם מן הכסיל כיתרון האור מן החושך, וקשה למה מדמה שני דברים האלה, ונ' דבהגדה כתיב בארבעה בנים, חכם מהו אומר מה העדות החקים והמשפטים אשר צוה ה' אלוקינו אתכם ורשע מהו אומר מה העבודה הזאת לכם והקשו המפורשים מה נ"מ הוא בין שאלת חכם לרשע הלא גם החכם הוציא עצמו מן הכלל ותי' דהחכם מזכיר השם בשאלתו ולא כן הרשע וא"כ נחזי גם הכא דכתיב ויקרא אלקים וכו' ולחושך קרא וכו' דבאור כתיב השם ובחושך לא כתיב וזה כונת שלמה המלך מה יתרון חכם מן הכסיל ר"ל מה בין שאלת חכם לרשע הא גם הוא הוציא עצמו מן הכלל, ע"ז אמר כיתרון האור מן החשך, כלומר גבי אור כתיב אלקים וגבי חושך לא כתיב וגם גבי שאלתם הוא הכי דהחכם מזכיר השם בשאלתו אבל לא הרשע ודו"ק.