חידושי הרי"מ/כתובות/ז/א

חידושי הרי"מ כתובות ז א

דף ז' ע"א

א"ל להו אתפסוה מטלטלין וכ' תוס' לקמן פ' אע"פ ד' נ"ו ע"ב דאיירי בקיבל עליו אחריות דאל"ה אסור שמא יאבד ע"ש. ויש להקשות הא תוס' הקשו שם עוד ליתסר אף בקיבל אחריות שלא יאמר לה טלי כתובתך וצאי כמו על השולחן כו' ע"ש ותירצו דדוקא בלא קיבל אחריות שלא יוכל הבעל להרויח כי לא תתן לו שמא יאבד אז שייך שלא יאמר טלי כו' כיון שאינו נהנה אבל בקיבל אחריות תתנם לו ונהנה לא שייך הנ"ל ע"ש וא"כ בשלמא התם דכתב כתובה רק שמיחד כנ"ל א"ש דיוכל ליקח ממנה כמ"ש תוס' אבל הכא כיון דלא איכתב כתובה ואסור לשהות עם אשתו בל"כ רק מחמת שאתפס אצלה מטלטלין מותר ודוקא משום שמונח אצלה כמבואר בפ' דאל"ה לא סמכה דעתה. וא"כ גם שמונח אצלה עדיין אסור כקושיית תוס' שלא יאמר טלי כתובתיך וצאי דלא שייך משום שקיבל אחריות תתן אותם לו דז"א דלא תוכל ליתן לו שיהי' אסור לשהות עמה דכל ההיתר רק משום שמונח אצלה ולא יוכל ליהנות וממילא אף קיבל אחריות הוי כלא קיבל כנ"ל ועדיין אסור. אמנם לא קשה כיון דאפשר לכתוב שטר כתובה ואז תהי' רשאי ליתן לו המטלטלין וא"כ שוב אף קודם שנכתב מותר בהתפסה אצלה דשוב לא יאמר לה טלי כו' דהא יודע שיוכל ליהנות ולהרויח בהם שיוכל לכתוב לה כתובה ותתן לו המטלטלין דבשלמא בלא קיבל אחריות חייש תוס' שפיר שמא יאבד קודם שיכתוב הכתובה ועדיין לא סמכה דעתה עתה משא"כ בקיבל כו' רק שלא יאמר טלי מהני שפיר אף שלא נכתב כיון שבידו לכתוב ויוכל ליהנות ממילא לא יאמר טלי אף קודם שנכתב ושפיר מותר מיד לשהות עמה באתפס כנ"ל:

ובזה מיושב מ"ש הפ' למה הוצרכו לבטל התקנה שהי' מיחד לה מעות או מטלטלין ותקנו שיכתוב כל נכסי אחראין כו' ע"ש ד' ב"פ כדי שלא יאמר לה טלי כתובתיך וצאי כו' והא כיון דבקיבל אחריות באמת שרי במתפיס מטלטלין לתוס' הנ"ל א"כ הי' להם להשאיר במקודם שיתפיס מטלטלין ויקבל אחריות דלא שייך טלי כתובתיך כו'. ולמ"ש מיושב דאם לא הי' התקנה חדשה שיהי' סגי בכתיבת הכתובה כל נכסי אחראין רק שדוקא יתפיס אצלה כנ"ל שוב הי' אסור אף בקיבל אחריות דלא יוכל ליהנות שלא תהי' רשאי ליתנם לו דיהי' אסור לשהות עמה כיון שאין תקנה אחרת רק שיהי' מונח אצלה ושפיר הי' שייך טלי אף בקיבל אחריות ולכך הוצרכו לתקן שיהי' סגי בכתובה בלא אתפיס ג"כ ועכשיו שפיר מותר גם באתפיס שוב בקיבל אחריות דשוב לא יאמר טלי דיוכל לכתוב ויקח אותם כנ"ל. וא"ש:

ואין להקשות כיון דאסור בלא כתובה אף שמגיע לה בתנאי ב"ד משום דלא סמכה דעתה כשאין לה שטר א"כ אף באתפיס כיון דחיישינן שמא יאבדו רק משום שקיבל אחריות א"כ אף שקיבל עדיין לא סמכה דעתה שמא יאבד ויהי' תביעות ע"פ כיון שאין לה שטר ומה בכך שמגיע לה משום האחריות הא בל"ז מגיע לה בתנאי ב"ד. ז"א דא"כ גם ביש לה שטר כתובה נימא דלא סמכה דעתה שמא תאבד השטר ואז יהי' רק ע"פ וע"כ דלב' חששות לא חיישינן שנחוש שיאבד ועדיין יהי' מגיע לה רק שיכפור וזה לא חיישא. ודוקא בלא קיבל כו' דאם יאבד באמת פטור. או שמיד ע"פ ולא אתפיס דהיא חשש א' שיכפור משא"כ באתפיס וקיבל אחריות והוי כמו בשטר כנ"ל:

לכאורה קשיא לי לדעת הרמב"ם ז"ל דבקנו מידו על הכתובה סגי ומותר לדור עמה וא"כ קשה כאן דהי' להם לקנות ממנו. וע"כ או דקנין אסור בשבת או דהי' פנאי להתפיס מטלטלין ולא לקבל קנין. וא"כ לתוס' הנ"ל דלא מהני רק בקיבל אחריות. ולכאורה הא הוי שמירה בבעלים כדאמר בש"ס בבעל בנכסי אשתו אי שואל הוי כו' וע"כ משום דקיבל בפירוש להתחייב אף שהיא בבעלים. והנה בש"ס ב"מ צ"ח דמתנה ש"ח להיות כו' פריך במאי בדברים ומשני או בקנו מידו או בההיא הנאה דמהימן לי' כו'. וכ' תוס' ב"מ נ"ח דדוקא התם דעכ"פ הוי ש"ח אבל בהקדש דפטור מדין שומרים לגמרי לא מהני בדברים רק בקנין ע"ש. וא"כ כאן דהוי בבעלים ופטור ג"כ לגמרי מדין שומרים ובפרט להירושלמי דפטור גם משבועה שא"ב ובל"ז לא שייך כאן שבועה שאינו ברשותו שהיא ביד האשה וא"כ לא מתחייב בדיבור רק בקנין וא"כ ממ"נ אם הי' אפשר לקנות א"צ להתפסה דסגי בקנין על הכתובה ואם לא הי' אפשר לא מהני התפסה ג"כ דליכא קבלת אחריות בלא קנין. והרמב"ם לטעמי' דחייב השבועה בבעלים וי"ל דשפיר מהני בדברים ואף דלא שייך כאן בההיא הנאה דמהימן לי' דהא אינו תחת ידו מ"מ שייך בהנאה שניסת לו. ובל"ז משום דרב גידל נקנה באמירה וי"ל דעדיף מהתם. או י"ל דהא להיפך כיון דחייב לה בתנאי ב"ד והמטלטלין הם רק משכון אצלה א"כ למה לי' קיבל אחריות בלא זה אם נאבד חייב לשלם לה החוב כיון דמלוה על המשכון ש"ח. וצ"ל דמטעמא דשמואל דאבד קתא דמגלא כו' היתה מפסדת בנאבד. ואף דגם באשה בפקדון של בעלה הוי בבעלים מ"מ שייך טעמא דשמואל כנ"ל וא"כ כיון דמבואר בש"ס שם אף לשיטת רש"י דבפירש לא שייך דשמואל. וא"כ הפירוש כאן קיבל אחריות היינו שפירש שלא תפסיד אם יאבד מטעמא דשמואל וממילא חייב הוא ולזה אין צורך לקנין ולא קשה מידי:

או דשם נפרש שמיחד לה בתורת גוביינא שאם יגרשנה או ימות תגבה מטלטלין אלו והוי כמכירה על תנאי ולא הוי משכון כלל רק כשמת או גירשה פרע לה למפרע ממטלטלין אלו והי' שלה. ולכך בסתם היא באחריותה וצריך קיבל עליו כו'. אבל כאן דבשבת אסור קנין גמור רק ההיתר כאן שאינו קנין גמור רק למשכון ע"ש בר"ן ולכך לא בעי כלל קיבל עליו אחריות דממילא היא באחריותו כיון שהיא פטורה דהיא רק ש"ח על המשכון. דגם פרוטה דר"י לא שייך כאן כיון שהוא הלואה. גם דהמשכון הוא רק שיכתוב לה כתובה. ומלשון רש"י משמע דבזה שהוא על זמן מועט לא בעי קיבל אחריות. ולא חיישינן שיאמר טלי כו'. ע"ש לקמן:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף