חידושי הר"ן/עבודה זרה/סח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
רמב"ן
רשב"א
ריטב"א
חידושי הר"ן
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש

ילקוט אוצר הספרים
שינון הדף בר"ת


חידושי הר"ן TriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png סח TriangleArrow-Left.png א

דף ס"ח ע"א

ור"ש ליצטרף היתר לאיסור וליתסר. קשה לי מאי קושיא דהא אמרי' בפ' אלו עוברין [ד' מ"ג] דבכל התורה כולה אין היתר מצטרף לאיסור חוץ מאסורי נזיר. וא"נ שאור בבל תקטירו. אבל שאר איסורין לא ובהדיא אמרי' התם דבתרומה אין היתר מצטרף לאיסור דאמרי' גבי ההיא דהמקפה של תרומה וכו' מ"ט לאו משום דהיתר מצטרף לאיסור לא מאי כזית. כזית בכדי אכילת פרס. אלמא דבתרומה אין היתר מצטרף לאיסור. ובהדיא נמי תנן ומייתי לה בסו"פ כל הצלמים שאור של חמץ ושל תרומה שנפלו לתוך העיסה וכו'. וחכמים אומרים בין שנפל איסור בתחילה בין שנפל איסור בסוף אינו אסור עד שיהא בו כדי לחמץ דאלמא דאין היתר מצטרף לאיסור. אדרבה זה וזה גורם הוא ומותר. וניחא לי דשאור זה של תרומה אע"פ שאין בו כדי לחמץ בשעה א' מ"מ נותן טעם הוא בעיסה אלא שכיון שאינו מספיק לחמץ אותו טעם שהוא נותן בעיסה טעם פגום הוא שכל שהעיסה מתחלת להתחמץ ולא נגמרה נפגמה ומשום האי טעמא קרינן בפ' אלו עוברין לסידוק חמץ נוקשה כדאי' התם ומשו"ה מקשינן כיון שאיסור זה בפ"ע הוא נו"ט בעיסה בשעה א' אע"פ שאלו הי' בפ"ע היה פוגם בעיסה כיון שעכשיו בצירוף ההיתר אין טעמו פגמו ליתסר ולהוי כשהשביח ולבסוף פגם לפי שזה אינו צירוף גמור דתימא דאין היתר מצטרף לאיסור שאיסור זה בפ"ע יש בו כדי ליתן טעם בהיתר בשעה אחת. והיתר זה אינו צריך לו לסייעו בנתינת הטעם אלא גרמא בעלמא הוא שגורם לו שאין טעמו של איסור לפגם. ועוד שבאיסור לבדו יש בו כדי לחמץ והיתר אין מסייעו אלא לקרב חימוצו. ומתרצינן דר"ש לטעמי' דאמר איסור ואיסור לא מצטרפי וכ"ש שכל שהאיסור בפ"ע אין בו כח לאסור העיסה בשעה א' אלא בסיועו של היתר שאין ההיתר מסייעו לאסור אע"פ שאינו מסייעו גמור אלא גרמא בעלמא וקירוב שעה א' בעלמא:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף