חידושי הר"ן/עבודה זרה/סח/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רמב"ן רשב"א ריטב"א חידושי הר"ן חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש ילקוט אוצר הספרים |
ור"ש ליצטרף היתר לאיסור וליתסר. קשה לי מאי קושיא דהא אמרי' בפ' אלו עוברין [ד' מ"ג] דבכל התורה כולה אין היתר מצטרף לאיסור חוץ מאסורי נזיר. וא"נ שאור בבל תקטירו. אבל שאר איסורין לא ובהדיא אמרי' התם דבתרומה אין היתר מצטרף לאיסור דאמרי' גבי ההיא דהמקפה של תרומה וכו' מ"ט לאו משום דהיתר מצטרף לאיסור לא מאי כזית. כזית בכדי אכילת פרס. אלמא דבתרומה אין היתר מצטרף לאיסור. ובהדיא נמי תנן ומייתי לה בסו"פ כל הצלמים שאור של חמץ ושל תרומה שנפלו לתוך העיסה וכו'. וחכמים אומרים בין שנפל איסור בתחילה בין שנפל איסור בסוף אינו אסור עד שיהא בו כדי לחמץ דאלמא דאין היתר מצטרף לאיסור. אדרבה זה וזה גורם הוא ומותר. וניחא לי דשאור זה של תרומה אע"פ שאין בו כדי לחמץ בשעה א' מ"מ נותן טעם הוא בעיסה אלא שכיון שאינו מספיק לחמץ אותו טעם שהוא נותן בעיסה טעם פגום הוא שכל שהעיסה מתחלת להתחמץ ולא נגמרה נפגמה ומשום האי טעמא קרינן בפ' אלו עוברין לסידוק חמץ נוקשה כדאי' התם ומשו"ה מקשינן כיון שאיסור זה בפ"ע הוא נו"ט בעיסה בשעה א' אע"פ שאלו הי' בפ"ע היה פוגם בעיסה כיון שעכשיו בצירוף ההיתר אין טעמו פגמו ליתסר ולהוי כשהשביח ולבסוף פגם לפי שזה אינו צירוף גמור דתימא דאין היתר מצטרף לאיסור שאיסור זה בפ"ע יש בו כדי ליתן טעם בהיתר בשעה אחת. והיתר זה אינו צריך לו לסייעו בנתינת הטעם אלא גרמא בעלמא הוא שגורם לו שאין טעמו של איסור לפגם. ועוד שבאיסור לבדו יש בו כדי לחמץ והיתר אין מסייעו אלא לקרב חימוצו. ומתרצינן דר"ש לטעמי' דאמר איסור ואיסור לא מצטרפי וכ"ש שכל שהאיסור בפ"ע אין בו כח לאסור העיסה בשעה א' אלא בסיועו של היתר שאין ההיתר מסייעו לאסור אע"פ שאינו מסייעו גמור אלא גרמא בעלמא וקירוב שעה א' בעלמא:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |