חזקוני/ויקרא/יג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

חזקוני TriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

אל משה ואל אהרן הזכיר אהרן שהרי על פיו יהי׳‎ כל ריב וכל נגע אדם, אם לטמא אם לטהר.

ב[עריכה]

אדם משמע איש אשה קטן קטנה.

בעור בשרו לפי שעתיד לומר לקמן נגע בראש או בזקן הוצרך לומר כאן בעור בשרו.

שאת לשון מוגבהת כמראה הצל שהוא גבוה ממראה החמה.

ספחת טפלה לשאת וטפלה לבהרת יש בה תולדות שאת גם יש בה תולדות בהרת להצטרף עמה כמו ספחני נא אל אחת הכהונות.

לנגע צרעת שיהיה מקום הנגע בשר לבן כדכתיב מצורעת כשלג וכתיב ומראה הנגע עמק פי׳‎ לבן.

והובא אל אהרן הכהן אפי׳‎ בעל כרחו. או אל אחד מבניו אפי׳‎ בעלי מומים.

אחד האל״‎ף בפתח.

הכהנים ולא חללים ומניין לרבות כל ישראל ת״‎ל או אל אחד לרבות כל ישראל א״‎כ מה ת״‎ל מבניו הכהנים ללמד שאין טומאה וטהרה אלא מפי כהן הא כיצד חכם שבישראל רואה את הנגע ואומר לכהן אע״‎פ ששוטה הוא אמור טמא הוא והוא טמא אמור טהור הוא והוא טהור.

ג[עריכה]

ושער בנגע הפך לבן סימן שהבשר נחלש שהנגע ממית את הבשר ואף הזקנים כמו כן כשמתחלשים שערם מתלבן. אבל אם השער נתלבן קודם שיבא הנגע אין זה סימן טומאה שהרי לא נתלבן מחמת הנגע וכן אמרו רבותינו אם בהרת קודמת לשער לבן טמא ואם לאו טהור.

וטמא אתו בדבור.

ד[עריכה]

ואם בהרת לבנה היא אבל אינה לבנה כ״‎כ שיהא מראה הנגע עמוק מן העור כדכתיב ושערה לא הפך לבן, ועמק אין מראה פרש״‎י לא ידעתי פירושו כלומר כיון דלבנה היא איך אפשר שלא יהא מראה עמוק. וי״‎א ועמק אין מראה כמו גבי שחין כדאיתא בתו״‎כ מניין לרבות השוה לגבוה פי׳‎ שהנגע שוה לשאר בשר ת״‎ל ושפלה איננה ה״‎נ איצטריך ועמק אין מראה מן העור לרבות השוה לגבוה.

ושערה לא הפך לבן ושערה קדמאה לא מפיק ה״‎א.

והסגיר הכהן ולסוף שבעת ימים יתבונן הכהן אם יהיה בו פשיון כי הרואה דבר תדיר והוא גדול מעט מעט אינו מתבונן בגדלותו כמו באותו שאינו רואה אלא לפרקים.

ה[עריכה]

וראהו הכהן ביום השביעי אינו ממתין שבעה ימים שלמים ללמדך שמקצת היום ככולו.

עמד בעיניו אם העיז וכהה, או כהה והעיז כאילו לא כהה.

שבעת ימים שנית עולה לכאן ולכאן.

ו[עריכה]

והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו וא״‎ת אם בשלא פשה טהור כ״‎ש כשכהה טהור, אלא ולא פשה דהכא קאי מהסגר ראשון, והכי קאמר והנה בהסגר שני כהה הנגע שלא פשה בהסגר ראשון, בהא אמר רחמנא וטהרו. ואין לומר ד לא פשה הנגע קאי אהסגר שני שהרי כאן פרש״‎י: הוכהה ממראיתו, הא אם עמד במראיתו או פשה טמא. אך חז״‎ק דהא אמרינן במגילה אמר קרא והצרוע אשר בו הנגע מי שצרעתו תלויה בגופו, ופרש״‎י שכל זמן שלא נתרפא ממנה טמא והיינו מוחלט. וגבי טהרה דיליה כתיב והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע יצא מוסגר שטהרתו תלויה בימי הסגר שאם לא ימצא בו בשביעי סימני טומאה שער לבן או פשיון יטהרנו אע״‎פ שניגעו בעיניו עומד. וי״‎מ והנה כהה הנגע סד״‎א הואיל ונשתנה ממראיתו נגע חדש הוא ויהא טמא ת״‎ל והנה כהה וגו'

וטהרו בדבור.

וכבס בגדיו וכ״‎ש גופו לפי שעמד בספק טומאה, וכל העומד בספק טומאה אינו נזהר עליה כ״‎כ.

ז[עריכה]

ואם פשה תפשה, אחרי הראתו ואפילו מיד.

י[עריכה]

והיא הפכה כתיב ביו״‎ד.

יא[עריכה]

צרעת נושנת היא מכה ישנה היא זאת ונעשית בריאה מלמעלה, ומלמטה מלאה ליחה שלא תאמר הואיל ועלתה מחיה אטהרנה.

יב[עריכה]

ואם פרוח תפרח הלבין פני הנגע כמין פרח.

מראשו ולא תוך ראשו. ועד רגליו ולא תוך רגליו.

לכל מראה עיני הכהן פרט לכהן שחשך מאור עיניו ומה כהן פרט לשחשך מאור עינו אף היום פרט לשחשך מאור היום. ד״‎א לכל מראה עיני הכהן פרט לבית הסתרים. מכאן אמרו האיש נראה כעודר ומוסק זיתים והאשה כעורכת ומניקה את בנה.

טו[עריכה]

צרעת הוא לשון זכר דקאי אהבשר החי.

טז[עריכה]

או כי ישוב לעיל קאי, או אם הבשר יהפך ללבן כמו שאמר למעלה בשאת כולו הפך לבן.

או כי ישוב הרי זה בא ללמד על ראשי אברים שנתגלו וחזרו ונתכסו שהן טהורין אפי׳‎ מאה פעמים ואפי׳‎ למראה בוהק.

כ[עריכה]

והנה מראה שפל מניין לרבות את השוה לגבוה ת״‎ל ושפלה איננה מן העור.

כא[עריכה]

והיא כהה חז״‎ק אמאי נקט והיא כהה כיון דבתחלת ראייה קאי. וי״‎מ א איננה קאי דוגמת תקות ענוים תאבד לעד. וכן הפירוש ושפלה איננה מן העור ואיננה כהה אבל אם כהה פשיטא שהיא טהורה.

והיא כהה כתיב ביו״‎ד.

כב[עריכה]

נגע הוא בחירק לשון נקבה דקאי אשאת או אבהרת.

כג[עריכה]

ואם תחתיה תעמד הבהרת אע״‎פ שלא כהתה טהור הואיל ובאת ע״‎י עלילת שחין או מכוה אינו נגע גמור כל זמן שלא פסק.

כד[עריכה]

או בשר אין חלוק בין שחין למכוה וחלקן הכתוב לשתי פרשיות לומר שחצי גריס שחין וחצי גריס מכוה אין מצטרפין להיות גריס שלם. כדאיתא במסכת חולין גריס חצי פול והוא שיעור טומאה לשחין ולמכוה.

כה[עריכה]

ומראה עמק מנין לרבות את השוה לגבוה ת״‎ל ושפלה איננה וגו'.

כח[עריכה]

לא פשתה בעור והיא כהה, כהה קאי א לא פשתה פי׳‎ לא פשתה ולא כהה כמו שפי׳‎ בשחין.

כט[עריכה]

ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש לאשה.

או בזקן לאיש.

ל[עריכה]

ובו שער צהב מקום שער קשה ממקום בשר חלק ומשנצטהב בידוע שהבשר מת ונחלש.

דק אף השער נחלש ונכחש מכמות שהיה.

נתק מקום שער קרוי נתק שע״‎י כך השער מתנתק.

לא[עריכה]

וכי יראה אם יראה.

לג[עריכה]

והתגלח לפי שמצינו תגלחת אחרונה בכהן יכול אף זו כן ת״‎ל והתגלח מכל אדם.

והתגלח לפי שמצינו תגלחת אחרונה בתער יכול אף זו כן ת״‎ל והתגלח בכל דבר. והתגלח אעפ״‎י שהוא נזיר.

ואת הנתק לא יגלח פרש״‎י מניח שתי שערות וכו'. אבל אם יגלח עד הנתק לא יראה הפשיון כי מראה הנגע אינו נראה רק בשערות.

לד[עריכה]

וכבס בגדיו וטהר מלטמא משכב ומושב ומלטמא בביאה.

וטהר מפריעה ופרימה ותגלחת וצפרים.

לז[עריכה]

ושער שחר צמח בו וי״‎ו במקום או דוגמת מכה אביו ואמו ומקלל אביו ואמו, מן הכבשים ומן העזים תקחו, אף כאן או שער עמד בעיניו או שער שחור צמח בו.

טהור הוא הואיל ועומד בעיניו או צמח בו שער שחור לא נחלש הבשר.

מ[עריכה]

ואיש כי ימרט ראשו לא הזכיר קרח באשה לפי שאין ראשה נקרח.

מד[עריכה]

איש אין לי איש, אשה קטן וקטנה מנין ת״‎ל צרוע בין איש בין אשה קטן וקטנה ואם כן למה נאמר איש לענין שלמטה האיש פורע ופורם ולא האשה. איש צרוע לכל דיני נגע דלעיל קאי כלומר מי שיהיה צרוע באחד מן הנגעים הכתובים למעלה.

[טמא יטמאנו בדבור].

מה[עריכה]

והצרוע אפילו כהן גדול שנאמר בו את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום כאן בגדיו יהיו פרמים וגו'

בגדיו יהיו פרומים יתאבל על מעשיו שבשביל רוע מעשיו בא לו הנגע.

ועל שפם יעטה להפסיק ריח רע היוצא מפיו שלא להזיק את הבריות.

מו[עריכה]

בדד ישב אסור לשמש מטתו שהתשמיש ממקתו. מחוץ למחנה מושבו שחולי זה ידבק על בני אדם הרגילים אצלו.

מחוץ למחנה מושבו מושבו טמא מכאן אמרו הטמא יושב תחת האילן והטהור עומד הטהור טמא. הטהור יושב תחת האילן והטמא עומד הטהור טהור.

מז[עריכה]

והבגד רבי יוסי הגלילי אומר למד על הבגדים שהם טעונים שלוח חוץ לג׳‎ מחנות.

בבגד צמר או בבגד פשתים גבי בגדים הקדים צמר לפשתים לפי שבגד צמר משנגמרה מלאכתו חשוב מבגד פשתים אבל בשתי וערב הקדים פשתים לצמר לפי שהמטוה של פשתים חשוב הוא משל צמר.

מח[עריכה]

או בשתי לשון יסוד המלאכה, כמו השתות ע״‎ש שהוא יסוד.

או בערב ע״‎ש שהוא מערב המטוה יחד.

נא[עריכה]

[צרעת ממארת לשון חסרון והפסד].

נה[עריכה]

בקרחתו או בגבחתו אבגד ועור קאי נמי שיקרא האדם ממקום שער קרח ושלא ממקום שער גבח, כך יאמר לעור ולבגד במקום שער בקרחתו ושלא במקום שער בגבחתו.

נח[עריכה]

וכבס שנית השנייה לטהרו והראשונה להסיר את נגעו.

נט[עריכה]

לטהרו או לטמאו כהן שהוא מטהרו מטמאו, ואם מת רואהו כהן אחר. שלימא סדרא דפרשת תזריע


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.