חותם תכנית/הצעה

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

חותם תכנית TriangleArrow-Left.png הצעה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

במכתב עת הלבנון נומר כ"ז שט"ו הודיע אחד הסופרים מעירי במאמרו "מחזה חדשה על פני ספרת התלמוד" מספרי הגדול ומספרי "ציר אמונים" אשר הנני עתיד להוציאו לאור בימים אלה. הודיע שיכלכלו גדרים הגיונים וכללים כוללים, וידרכו דרך ונתיב בים התלמוד ובתים עזים של האגדות ומדרשות. והלום ראיתי כי שקר בפי האומרים כי הספרות העברית בכלל, וביחוד הספרות הדתית נחשבת בדורנו ככלי אין חפץ בו. כי המודעה הזאת, הנוגעת רק לספרותנו הדתית, משכה עליה עיני הקוראים כהמודעות מעניינים המדיניים והמדעיים. חיש קל העתיקוה בכמה מכ"ע וגם במכ"ע משפות המהלכות בשפת אשכנזית וצרפתית, ויום יום יגיעו אלי מכתבים ממדינות שונות ומכל המפלגות השונות. אלה מפה שלחו להודיעני שנמנים הם לדבר מצוה להיות מלוקחי ספרי, ואלה מפה יחזקו ידי בהבטחתם שישתדלו עבורי אצל נדיבי עמנו למען אוציאו לאור, ואלה יעמיקו שאלה להתחקות יותר על תכנית שרשי חיבורי, ומבקשים ממני להדפיס מודעה ברורה מתוכן וסגנון חיבורי עם איזה דוגמאות, ואלה מפה באו אלי בשאלות ובקשו ממני חשבונות רבים, לבאר להם: אם אין כוונתי לקצר דרכי הפלפול, כי היא לא תצלח כאשר לא צלחה ביד הקודמים שרצו לקצר המשא ומתן של הפלפול, ולסוף היו ספריהם סיבה להרחבת הפלפול כידוע, כי הפלפול הוא אחד מיסודי התורה – ועוד שאלות כאלה. סוף דבר, כי רבו כמו רבו אנשים נכבדים ומצוינים באומתנו אשר נשאו ונתנו עמי בדבר תהלוכות ספרי. ובאשר כי מכל המכתבים שהגיעו אלי בזה רבו מהם אלו המבקשים לראות דוגמא ממנו, ומכותלי דבריהם החמים הכרתים לאנשים ישרים ותמימים אשר רק טובת הספרות בכלל וספרי בפרט הם דורשים, מצאתי לחוב קדוש למלאות מבוקשם, בשגם כי בזה תלוי הוצאת ספרי לאור, כי אין בידי להדפיסו בלא עזר המבקשים הנ"ל. אמנם בתחילה אומר שידעו כי לא דבר קל בקשו ממני, כי ספרי אינו ככל המון הספרים אשר מעלה הראשון יכול כל אחד להבין הסגנון של כל הספר, וכפי המשפט הידוע "החלק יעיד על הכלל". כי כמו אשר בכללו הוא דבר חדש כן כל כלל וכלל הוא עניין חדש וגם נחלק לכמה ספרים, וכפי מטרותיהם הפרטיות יש לכל ספר וספר מטרה מיוחדת ורק שמתאחדים במטרתם הכללית. ועל כן בספר כזה לא נסתפק במשפט הנ"ל אשר "החלק יעיד על הכלל". ולא לבד אשר כל הספרים הם שייכים אלו לאלו, כי גם הקדמת ספרי שייכת לעצם הספר. ותחת אשר ברוב הספרים ההקדמה היא רק השתפכות נפש המחבר, יספר תולדותיו ומקריו העברו עליו, ויודה לה' על חסדו ועוד מעניינים כאלה אשר אין להם שום חיבור וקישור עם עצם הספר – הנה בספר הזה ההקדמה היא עצם מעצמי הספר. כי בהיות אשר כל דרכי ספרי זה הם דרכים חדשים לא סלולים (כי עד היום לא סלו עוד התלמודיים מסילות כאלה בהליכות התלמוד), על כן בכל פינות שהמעיין יפנה בספרי יראה מראה חדשה: יראה בטוים הגיוניים וסדר הגיוני, קשור סבות ומסובבים בחדרי ההלכות העמוקות, אשר כל אלה לא ראה עוד מימיו בשערי ההלכות. ומה נקל הוא להמקנאים והמבקרים למצוא תנואות על זה! אלה ישענו על המאמר הידוע: "החדש אסור מן התורה"[א], ואלה ייקחו להם לכסות עינים דברי אלה שאמרו: כי אין להשתמש עם כללי ההיגיון בתורה הקדושה, ובדעתי כל זאת מראש הארכתי בפינה זו בהקדמתי, ספרתי כל התועליות והתקונים שיבואו לרגלי דרך זה, ונגד זה מניתי כל הקלקולים והשגיאות שנולדו בהספרות מצד העדר ידיעה זו. הוצאתי לאור אמיתת משפט דרך זה, הראיתי בראיות ברורות כי כל אלה שדברו עתק על דרכי ההיגיון לא כוונו מעולם בדרך הנגלה אשר השכל והתבונה יש להיות שם לעינים, ורק על העניינים אשר הם למעלה מן השכל ויש להכניע את השכל שלא יעוז לחקור בזה, שמה הזהירו שלא ינסה לילך בדרך זה, כי ירט הדרך לנגדו גדר הנסתר מזה וגדר הסוד מזה. ולרגלי בירור העניינים האלה בררתי שם עניין של נצחיות התורה והאומה בארוכה והפיצותי אור על קורות כלל האומה והתפתחותה וסדר השתלשלותה בדרכי הלימוד. כי מכל אלה נעזרתי להפיץ אור האמת על כלל הדרך הזה עד כי הצליח בידי בעזרת ה' לבלי השאיר שום מקום ערעור על זה. וכל זה נכלל בהקדמת הספר אשר חילקתיה לחלק מיוחד בספרי מצד רוב העניינים שנתבארו שם. ואם איפוא כן, אם נחוץ הוא להראות דוגמא מספרי, הלא רואי להציג מכל ספר וספר וגם מחלק הראשון אשר הוא במקום ההקדמה. ולפי זה יבין כל אחד כי הדורשים ממני להראות מתחלה דוגמא מחיבורי העמיסו עלי משא כבד גדול מנשוא. כי מלאכה כבדה היא לצמצם בקונטרס כזה עניינים שונים ובסגנון חדש כזה, אשר טבע של כל עניין חדש מחייב להאריך בבירורו. אמנם שמתי בטחוני בה' כי כאשר עזרני עד כה להקים עמודי ספרי, תאיו, אולמיו וחדריו, כן יעזרני להוציא הקונטרס הזה לאור וישיג מטרתו ומטרת בקשת ספרי העומד בקרן זוית ומפלל לה' בעד הוצאתו וקיומו.  



שולי הגליון


  1. רשות ביד כל אחד להשתמש במאמר אחד גם על דרך כוונה שנייה כשדרוש לו לעקיצתו או לחידודו אם רק התיבות מכילות גם כוונה זו, אמנם אלה שידמו כי זהו כוונתו האמיתית יואלו ויוציאו משפט מעוקל. הראשון שהמציא מאמר הזה לכוונה זו היה גאון וצדיק ואמר כן בעת שאחד רצה לחדש איזה עניין נגד דרכי הלימוד האמיתי, והיא באמת מליצה נאה נגד מחדשים כאלה. אמנם שלא בצדק ישתמשו הבאים אחריו על כל עניין חדש שהוא מיוסד ומשוכלל על פי דרכי הלמודים הנאמנים. וישתמשו בזה המאמר כאילו היתה זו אמיתת כוונתו (בספר כללי הלשונות הארכתי בפרט זה של השתמשות המאמר או הקרא ע"ד כוונה אחרת).

·
מעבר לתחילת הדף