הרי בשמים/ב/רב
|
< הקודם · הבא > |
בעזה"י יום א' ט"ו למב"י תר"נ לפ"ק סטרי.
- רב שלום וברכה לכבוד ידידי הרב המאוה"ג הישיש המופלג בתו"י כש"מ דוד גאללער נ"י אבד"ק ניזיינקאוויץ יצ"ו וחתנו הרב החריף מוה' שלום הערציג נ"י.
מכתבם הגיעני והנני לתשובתם ע"ד עובדא דאתא לקמייהו שמעון שכר מהשר אורנדי גדולה עם ג' אורנדיש קטנות והשכיר הג' אורנדיש הקטנות לג' בנ"א ואח"כ השכיר הקרעטשמא הגדולה ללוי על משך שש שנים ועשה עמו קאנטראקט ושעבד לו דירת ביתו עם החנות שיש לו ללוי בק' ועוד שמנה קלאפטיר עצים בכל שנה במשך זמן השכירות וגם השכיר לו בהקאנטראקט הלז הג' אורנדיש הקטנות שהשכיר להג' בנ"א עם כל הזכות ויפוי כח באופן שמחזיקי אורנדיש הללו יתן הקאפציע ללוי וישלמו לו הראטע ואחר שיצא החוק מאת הממשלה הרוממה בפרוע פרעות מסים על היי"ש וירדו העסקים עשר מעלות אחורנית לא רצו המחזיקים לשלם הראטע וישבו בעד הקאפציע וברחו המחזיקים והשאירו העסקים ריקנים ועפ"י נימוסי קיר"ה ל"ה ביד השוכר לוי לסלק א"ע מהשר וכבר עברו ג' שנים ואחרי ההשתנות שנעשה כעת בהאורנדיש שלקחם האראר מאת אדוני הארץ ושלמו להם בעד זכותם והשר הזה חזר וקנה זכותו מהאראר ומכריח את לוי לעמוד בשכירותו עד כלות הששה שנים כפי הקאנטראקט שת"י שמעון ונותן לו הנחה ג' מאות ר"כ לשנה אמנם לוי צועק ככרוכיא שכל זה איננו שוה לו שאין לו שום שוכר על האורנדיש הקטנות שברחו המחזיקים ולוי תובע משמעון שיחזיר לו דירתו עם החנות ולקבל בחזרה העסקים עכת"ש:
הנה כבר השבתי בכי"ב להרב המו"ץ מבאלחוב נ"י דנידן זה אין לדמות להך עובדא דמהרמ"פ שהובא בסמ"ע סי' שכ"א דלכל השיטות שם עכ"פ בדין חזרה קאי כשהוא מכת מדינה דהתם הי' המעשה שע"י גזירת המושל נתקלקלה ההלואה באמנה לעכו"ם לגמרי אבל בנ"ד הרי לא נתקלקל עסק הקרעטשמא לגמרי רק דליכא ריוח כ"כ וצריך לטרוח יותר ודמיא למקבל שדה מחבירו ויביש נהרא זוטא דא"ל איבעי לך לאיתויי בדוולא ומבואר בתוס' ב"מ ק"ד. דאפי' יבשו נמי שארי יאורי שדות אחרים דהשתא הוי מכת מדינה אפ"ה אינו מנכה לו מחכירותו כיון דאפשר לאיתויי בדוולא מנהרא רבה דדוקא באכלה חגב או נשדפה שא"י לתקן הקלקול ע"י שום טורח מנכה לו וכן בדף ע"ח. בהשוכר חמור והבריקה או נשתטה כיון דעדיין ראוי' קצת להמלאכה הראשונה אינו מפסיד שכרו וה"ה בנ"ד אין מקום לומר שיהי' ע"י העלאת המכס מהיי"ש מכת מדינה דיוכל השוכר לחזור בו או לנכות מהשכירות דאטו אם הי' עולה מחיר היי"ש והי' מתייקר כ"כ כמו עם המכס דהשתא באופן שלא יוכל להיות הפדיון מהיי"ש כדמעיקרא נימא דהוי מכת מדינה ומנכה לו מהשכירות אתמהא. ועמח"א ה' שכירות סי' ז' מ"ש בשם מהרש"ך שנשאל על ראובן ששכר חנות בשוק הקאזאקים לזמן ב' שנים ובתוך הזמן גזר המלך שלא ישבו קאזאקים באותו השוק והשיב דהי' מכת מדינה וא"צ ראובן לתת שכירות מאותו זמן ואילך ודחה המח"א דבריו וכ' כיון דלא נשתנה החנות מכמות שהי' וראוי' היא לאומנות אחרת אלא שלזה השוכר אינה ראוי' כה"ג ל"ש לומר מזלי' דמשכיר גרם ע"ש שהביא ראיות לזה ועתשו' שער אפרים סי' קמ"ד מה שדן בכי"ב ומכ"ש בנ"ד דהקרעטשמא ראוי' באמת למה ששכרה ל"ש לומר מזלי' דמשכיר גרם והוי רק כיוקרא וזולא ול"ש בזה ענין מכת מדינה ובפרט בנ"ד שהמשכיר ג"כ אין לו קנין עולמית בהקרעטשמא רק זכות שכירות מהשר וכיון שהשכירו על משך הזמן הלז הלא מסר לו כל זכותו ול"ש בזה לומר מזלי' דמוכר גרם כיון שנסתלק מכל וכל ענימוק"י ב"מ פ' המקבל ודברי תשו' רח"כ חח"מ סי' י"ט שלא דן הכי בנידן שנשאל עליו באמת צ"ע. אמנם בנ"ד איכא טעמא רבה שיוכל השוכר לוי לחזור מהשכירות אחרי ההשתנות שנולד כעת שלקחה הממשלה הזכות מאדוני הארץ דכיון שאם ל"ה שוכר השר בחזרה זכות האורנדי מהאראר הלא הי' האראר יכול לסלק השוכר הלז מהאורנדי עפ"י משפטי נימוסי קיר"ה א"כ נהי ששכר האראר בחזרה זכות האורנדי הו"ל שכירות חדש וכיון דהאדון המשכיר אינו משועבד עפ"י נימוסי קיר"ה לעמוד בהשכירות אין על השוכר ג"כ חיוב לעמוד בשכירותו הנלפענ"ד כתבתי ידידם דור"ש באהבה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |