הרי בשמים/ב/קנ
|
< הקודם · הבא > |
ועד"ש באשה מתגרשת ששמה מעריסה ליבא נעכא ובפ"נ אינה נקראת רק בשם ליבא בלבד ורק אביה ואמה ואחדים מבני משפחתה במקומה קורין אותה בשני שמותי' ובמקום הנתינה אין יודעין רק משם ליבא בלבד ואשה זאת אינה יודעת לחתום והגאון בט"ג בלק"ש סט"ו כ' בכה"ג לכתוב לכתחלה שני גיטין אמנם כיון שבנידן הנשאל צריכין לשלוח הגט ע"י שליח עמי בעצה תשאל שלא להצריך רק גט א'.
הנה הטעם של הט"ג הוא דדעתו דמי שניתן לו מלידה שני שמות הויין כשם אחד וכשהעולם קורין באחד הו"ל קיצור השם ובתשובותיו בס' בית אפרים סי' פ"ה האריך בזה ומביא מד' המהריב"ל שמטעם זה יש לחוש לכתוב ב' השמות בב' תיבות אבל בחדא שיטה וכ"כ בספר יהושע חאה"ע סי' ק"ד אמנם באמת הט"ג בעצמו לא ברירא לי' מילתא דא ואיהו גופי' כ' בלק"ש סק"ג במי ששמו מעריסה ראובן שמעון וקורין אותו ראובן בלבד ועולה וחותם בשניהם כ' וז"ל ולכן אין לכתוב רק ראובן שמעון ומה שנקרא ראובן הוא קיצור וקיצוה"ש א"צ לכתוב כלל ומ"מ הרוצה לחוש ולומר דדילמא כיון שנקרא בפ"כ ראובן הוי כנקרא בשם אחר בפ"ע יוכל לכתוב ראובן שמעון דמתקרי ראובן ואם כתב להיפוך ראובן דמתקרי ראובן שמעון ג"כ כשר אע"ג דהעלי' והחתימה נקרא בשניהם א"כ זה עיקר מ"מ כל שב' השמות כתובין בפירוש אין לחוש לעיקר וטפל ובפרט שיש שרוצים לומר דהקריאה שם זה לבד נותן לו יתרון ועילוי על חבירו להקדימו אף שלפענ"ד בשמות הלידה דמה שנקרא בפי העולם אינו רק מחמת קיצור אין כאן עילוי ויתרון כלל מ"מ אין חשש מלעשות כן להקדימו ולכתוב ראובן דמתקרי ראובן שמעון עכ"ל הרי שדעת הט"ג בעצמו שיכולין לכתוב השם שנקרא בפי העולם לעיקר אף דהעלי' והחתימה הוא בכפילת השמות מכ"ש בנ"ד בודאי יש להקדים השם לובא [ואם בוא"ו או ביו"ד תלוי בהברה אם דוחקין החירק עט"ז ש"נ אות ל' ובט"ג שם סק"ג] שנקרא בפי העולם וליבא נעכא בדמתקריא אף דפורתא קורין אותה בב' השמות מ"מ הרי כח עלי' וחתימה עדיף מקריאת פורתא כמבואר בפוסקים ואפ"ה כ' הט"ג שיכולין להקדים השם שקורין העולם מכ"ש באשה שא"י לחתום דליכא לא עלי' ולא חתימה רק דפורתא קורין אותה בב' השמות בודאי יכולין להקדים השם הא' שקורין אותה רוב העולם והב' שמות בדמתקריא והמעיין בביא"פ שם יראה שלכן הכריח לכתוב דוקא ב' השמות קודם משום שבכתובה היו כתובין ב' השמות ונעשה עי"ז קריאת ב' השמות עיקר כמו שהביא שם מד' הס"ג של מהר"י מרגליות ע"ש. וכן מורה באמת פשטות לשון הרמ"א בסי' קכ"ט סט"ו דכל כה"ג שאין מוכח מתוך הלשון שהוא קיצור השם אין לדונו לקיצוה"ש רק לשם אחר שבחרו העולם לקרותו בשם זה ובתשו' חסד לאברהם מד"ז הגאון מבוטשאטש ז"ל חאה"ע סי' ל"ו מעיד שראה בכת"י א"ז גאון יעקב מליסא ז"ל שיש להקדים השם הא' שקורין רוב העולם ולכתוב כפילת השמות בדמתקרי וכן מפורש יוצא מדבריו בס' תו"ג סי' קכ"ט ס"ק י"ז שכ' ברוב קורין מרים ופורתא מרים שרה שיכתבו מרים דמתקריא מרים שרה ומשמע גם אם הב' שמות הם מלידה וכ"נ מד' מהרי"ק שורש צ"ח דשם א' מב"ש כפולין ל"ח קיצוה"ש ובשו"ת דברי חיים ח"א חאה"ע סי' ע"ה ובח"ב סי' קנ"ו דוחה ד' הט"ג הנ"ל מהלכה שעל כן אף שבגט שניתן מיד הבעל להאשה לא מלאני לבי לעשות מעשה כנגד הט"ג והייתי מצריך ב' גיטין אבל לא כמ"ש הוא ז"ל לסדר הגט הראשון בקדימת הב' שמות אלא שהגט הראשון יהי' בקדימת השם הא' שקורין בו הרוב וכפילת השמות בדמתקרי אבל כיון שבנ"ד הוא גט ע"י שליח בודאי די רק לכתוב גט א' בשם לובא דמתקריא לובא נעכא ענובי"ת חאה"ע סי' צ' וכן מורה ובא בס' ד"ח הנ"ל בס' קכ"ו בגט ע"י שליח עכ"פ וביותר שבנידוננו במקום הנתינה א"י רק משם לובא בלבד אפשר דהי' די גם לכתוב רק שם לובא בלבד דלא גרע מחניכה שהכל קורין בה ועט"ג בשא"נ אות נ' סק"ב ובשו"ת פנ"י ח"ב סי' ע"ח:
ובנידן שם המגרש שנקרא אורי וכך הוא חתימתו ועלה בדעתך לכתוב דמתקרי עירא ע"ש עירא היאירי בנקודת חירק וקמץ הנרגש יותר במבטא לשוננו מלקרוא אורי בחולם וחירק עכ"ל תם אני ולא אדע מה ספק הוא זה הלא מקרא כתוב הוא בתוה"ק בצלאל בן אורי ואצלינו הלא נקודת החירק ודמלאפום הם קרובים במבטא ומחמת מהירת המבטא אין ניכר הבדל בין הברת חירק למלאפום עט"ג בשא"נ אות א' סוס"ק ב' ואיך יעלה על הדעת לכתוב עירא אחרי שאין שם זה מצוי אצלינו כלל והלא מבואר בתה"ד דבשמות אזלינן בתר הרוב ועט"ג שא"נ אות נ' סק"ה לענין שם הירש אף שלפי המבטא שלנו הי"ל לכותבו בעי"ן מ"מ יש לכתוב השם כפי הרגילות שהוא דבר הידוע ומפורסם שהנחת שם זה ביו"ד ובפי העולם בסגול וכמו שאין חוששין בכה"ג בשמות הקודש כגון מי ששמו אלי' שכותבין באל"ף והניקוד הוא האל"ף בצירי והלמ"ד בחירק אעפ"י שהעולם רגילין לקרות האל"ף בסגול והלמ"ד בשוא וכאלו הי' כתוב עלי' אין מקפידין ע"ז עכ"ל ומכ"ש בנ"ד שהאיש הזה חותם א"ע אורי אין כאן מקום ספק ולעולם אין לכתוב רק אורי בלבד:
ובדבר אם אבי האשה המתגרשת כשר לשליחות הגט אם כי הרמ"א בסי' קמ"א סל"ג מחמיר במקום דאפשר לכתחלה אבל בנידן זה שכתבת שאין ידם משגת לשכור שליח אחר בודאי יוכל למנות את אבי האשה לשליח הולכה דכשר מעיקר הדין אף לכתחלה ועתוס' גיטין ד"ה: ד"ה ה"ג דגרסי זימנין דמייתי לה אשה או קרוב וע"ש ברא"ש. דברי גיסך דור"ש באהבה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |