הרי בשמים/ב/קח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

הרי בשמים ‏ ב קח

סימן קח

בעזה"י יום ב' י"א אדר"ש תרנ"ד לפ"ק סטרי.

שלום רב לכבוד ידידי הרב וכו' בוש"ק כש"מ אלטר שפירא נ"י אבד"ק וויקנא בגלילות בוקאווינא יצ"ו:

מכתבו הגיעני והנני לתשובתו בקיצור נמרץ עד"ש באחד שצוה קודם מותו לבניו למכור הבית דירה שלו שמניח אחריו ובעד איזה סך מאותן הדמים יכתבו ס"ת עבור נשמתו והמותר ינתן לחתנו דדחיקא לי' שעתא טובא והשכ"מ הלזה בעודו בריא נתן אינטאבולאציע לא' מבניו על הבית דירה הלזו מחמת שהי' חייב לו מעות שלוה ממנו וכעת הבנים רוצים לבטל הצוואה ולתת הבית דירה כולה לחתנו יען הוא עני מדוכא ונפשו בשאלתו להביע לו חו"ד אם רשאים הבנים לבטל הצוואה הלזו:

הנה מעלתו כתב להסתפק בזה מחמת שמשכן המצוה את הבית הזה לבנו עבור חובו לכך לא הי' בכחו להקדיש כמ"ש בש"ע יו"ד סי' רנ"ח ס"ז. הנה מלבד שהרמ"א שם פוסק דרק מה שהוא כנגד הלואתו א"י להקדיש שהרי הביא הדיעה השני' בשם י"א ואף דמדברי הש"ך ביו"ד סי' רכ"א ס"ק מ"ד נראה שמסכים לד' האומרים דאינו יכול להקדיש אפי' שוה יותר מכדי חובו הרי כ' בנתה"מ סי' רי"א דהאומרים דא"י להקדיש אפי' שוה יותר על חובו מיירי במשכון בנכייתא ואם יהי' המותר מהחוב הקדש הרי יאסר לדור בו דבמעילה קאי מטעם דההקדש שותף בו ולכך אין ההקדש חל כלל נגד המשכון בכדי שלא יופקע שעבודו של המלוה ע"ש וא"כ אי הקדיש מקצת דמי המכירה מהבית בודאי חל לכ"ע חוץ לזה לא ידענא מאי הקדש איכא בנ"ד דמה שצוה לכתוב ס"ת ממקצת דמי מכירת הבית לכשימכרוהו אין זה הקדש רק נדר שנדר לכתוב ס"ת והרי נודר ומת קיי"ל דאין היורשים מחויבים לקיים נדרו אפס דכ' בסמ"ע סי' רנ"ב סק"ז ובש"ך שם סק"ד וסק"ח דבצוה ליורשיו ליתן אמרינן מצוה לקיים דברי המת אף שלא הושלש לשם כך הלא באמת בנתה"מ שם כ' לתמוה בזה דהרי בסי' ר"נ סכ"ג הביא המחבר ב' דיעות בזה אם באמר ליורשים תנו ולא אתפסי' ביד שליש אי שייך מצוה לקיים דברי המת והביא הך דיעה דל"א מצוה לקיים דברי המת רק היכי שהושלש ביד שליש לבסוף משמע דפוסק כוותי' ובאמת הסמ"ע גופי' בסי' רנ"ג סק"ז פוסק הכי:

איברא דבמק"א כתבתי להביא ראי' לכאורה דבאמר ליורשיו תנו מהני אף היכי דלא הושלש לשם כך והוא מדברי הש"ס נדרים נ"ה. בר מר שמואל פקיד דליתנון תריסר אלפי זוזי לרבא מן עללתא דנהר פניא ופירש"י פקיד צוה בצוואתו. שלחה רבא לקמי' דרב יוסף עללתא היכי מיקריא כו' אהדרוהו לקמי' דרבא אמר הא לא קא מיבעיא לי דעללתא כל מיני משמע הדא הוא דאיבעיא לי שכר בתים ושכר ספינות מאי כו' ולכאורה קשה לי לפ"מ דאמרינן בערכין כ"א. דשכירות בית הו"ל דשלב"ל והכי פסקינן בח"מ סי' רי"ב ס"ז וא"כ לא מיבעיא אי מיירי דמר שמואל צוה בהיותו בריא הרי אפי' במצוה לאחר מותו הא בעי קנין כמבואר בח"מ סוסי' רנ"ז ברמ"א דבריא שרוצה לחלוק נכסיו ורוצה לעשות סדר צוואה בעודו בריא צריך להקנות בקנין ואפי' קנין ל"מ אם רוצה ליתן דבר שאינו בידו אז דא"א מקנה דבר שא"ב וע' בד"מ שם ובב"י סי' ר"נ וא"כ כיון דשכר בתים וספינות הו"ל דשלב"ל הא לא הו"מ מר שמואל להקנות לו ומאי הי' מועיל לו אי הוי אמרינן דהוא בכלל עללתא אלא אפי' אי נימא דהי' צוואת שכ"מ הרי א' ב"ב קמ"ז: לענין דשלב"ל כיון דליתא בבריא ליתא בשכ"מ וא"כ אדרבא אי הוי אמרי' דנכלל בעללתא גם שכר בתים וספינות הא הוי כלל דשב"ל עם דשלב"ל ולחד דיעה בח"מ סוסי' ר"ג לא קנה כלל ואף דבסי' ר"ט ס"ד כתב רק הדיעה דקנה הדשב"ל והדשלב"ל לא קנה היינו משום דפסק כר"נ דאמר קני אם וחמור קנה מחצה אבל רבא גופי' הא ס"ל בקידושין נ"א. דקני את וחמור לא קנה כלל א"כ יהי' הכא כל הצוואה דמר שמואל בטלה. והנה קושיא זו איפשר ליישב עפמ"ש במהרי"ט בשניות חח"מ סי' נ"ב ובמח"א ה' זכיי' ומתנה סי' א' דהא דקני את וחמור ל"ק כלל ל"ש רק במקח וממכר שהלוקח רוצה בכל המקח וגם המוכר א"ר להקנות אלא ע"ד למכור הכל ולוקח כל הדמים ביחד. אבל בנותן לאחד נכסיו במתנה והיו בתוכם דברים שאינם נקנים אמרינן דלמקבל מתנה ניחא לי' בכ"ד ואם לא קנה כולה יקנה מקצתה וגם מצד הנותן ל"ש לומר שיקפיד שיהי' דוקא כל המתנה קיימת ולא מקצתה דכי מתנה מרובה רצה ליתן לו ועכשיו אפי' מתנה מועטת לא יהיב ע"ש וא"כ י"ל דהכא מיירי שמר שמואל נתן התליסר אלפי זוזי לרבא במתנה וא"כ ל"ש לומר שלפי שאינו קונה הדשלב"ל לא יקנה ג"כ הדשלב"ל. אמנם עכ"פ הא קשיא דמאי נ"מ לי' לרבא אם שכר בתים הוא בכלל עללתא הא לא הו"מ להקנות לו משום שהוא דשלב"ל אמנם י"ל עפמ"ש המהר"י בן לב הובא במח"א ה' זכיי' סי' ל' דמשום מצוה לקיים דברי המת מחויבים היורשים לקיים אפי' בדבר שאינו מועיל בו דברי שכ"מ כגון שאמר ידור פ' בבית זה דל"א כלום דא"א מקנה דבר שא"ב ממש וכל דליתא בבריא ליתא בשכ"מ אבל משום מצוה לקיים דברי המת שייך גם בדבר שא"ב ממש ע"ש וקיי"ל דכופין היורשים לקיים דברי המת כדאשכחן בגיטין מ'. ועתוס' כתובות פ"ו סע"א ושפיר מיבעיא לי' לרבא אי הוי שכירות בתים וספינות בכלל עללתא ויכול לכפות היורשים להגבותן מהם. אמנם אכתי קשה דהרי ל"א מצוה לקיים דה"מ אלא בהושלש לשם כך וע"כ רבא גופי' הכי ס"ל דהרי כ' בתוס' ב"ב קמ"ט. גבי איסר גיורא דהו"ל תריסר אלפי זוזי בי רבא רב מרי ברי' הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה הואי אמר רבא היכי נקנינהו רב מרי להני זוזי כו' והקשו בתוס' למה לא קיים רבא את דבריו והא קיי"ל מצוה לקיים דה"מ ותי' דל"א מצוה לקיים דה"מ אלא היכי שהוא ביד שליש וא"כ כיון דס"ל לרבא גופי' דהיכי דלא הושלש ל"א מצוה לקיים דה"מ וא"כ אפי' אי הוי שכירות בתים וספינות בכלל עללתא ל"ה יכול לגבות מהם. וע"כ דמר שמואל אמר כן להיורשים שיתנו התריסר אלפי זוזי לרבא ובכה"ג ל"ב שיהי' ביד שליש. אמנם באמת אי מהא ליכא למשמע מיני' דאיפשר דאי נימא דשכירות בתים הוי בכלל עללתא מפרשינן דכונתו הי' בית לדמיו דבכה"ג מועיל עסי' ר"ט ס"ד ועתשו' רעק"א סי' קמ"א. ויש לה"ר להיפוך דבלא הושלש אפי' כשאמר ליורשים תנו לא אמרינן מצוה לקיים דברי המת והוא מדברי הש"ס גיטין ס"ו: גניבא יוצא בקולר הוי כי הוי קא נפיק אמר הבו ד' מאה זוזי לר' אבינא מחמרא דנהר פניא כו' והקשו בתוס' ב"ב הנ"ל דאמאי ל"א התם מצוה לקיים דה"מ דהרי מצוה מחמת מיתה הוי ותי' דל"ה ביד ומשמע אף שאמר לבניו כן אפ"ה ל"מ ואפשר דהסמ"ע הנ"ל דכ' דמיירי באומר ליורשיו תנו מיירי באמר ליורשיו ליתן לעניים כהא דסי' רי"ב ס' ובסמ"ע שם ס"ק י"ט דכשבניו הי' באותו מעמד ושתקו אז אמרינן דקבלו עלייהו ע"ש אבל בעלמא ל"מ כשלא הושלש ועי' בהגהות מרדכי ב"ק פ' שור שנגח דו"ה אות קצ"ז. כי על כן נלפענ"ד פשוט דביד היורשים ליתן הבית דירה לחתנו. דברי ידידו דור"ש באהבה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף