הרי בשמים/ב/סח
|
< הקודם · הבא > |
וע"ד שאלתו בדבר אשר בע"ב א' מאנשי קהלתו השיא בתו הגרושה לאלמון ואינו רוצה לתת לו רח"ש הקצוב לרב באמרו שיברר לו אם מזיווג שני מגיע רח"ש לרב:
הנה ענינים כאלה תלוים במנהג מקומות ונהרא נהרא ופשטה ואם לא נודע מנהג עירו אם נותנים רח"ש מנישואים שניים ואיפשר שלא נקצב הרח"ש להרב כי אם בנישואי בחור ובתולה בודאי יכול לומר אין עלי ליתן כי אם בנישואין של בחור ובתולה דומיא דמצינו בב"ב קמ"ב: לענין שושבינות עשה עמו בבתולה וביקש לעשות עמו באלמנה יכול לומר לו בבתולה אעשה עמך ולא באלמנה ע"ש ועתשו' מהריב"ל ח"א כנ"ל ז' סי' מ"ח דכשיש ספק בתקנה יד התקנה על התחתונה אכן אם יתברר שהיו נותנים גם מנישואין שניים רח"ש להרב בודאי גם הוא מחויב ליתן לכ"ת דאף שכ' בש"ך יו"ד סי' ק"צ סק"ג בשם הרמב"ם דבדבר שאינו מצוי ל"ש בו מנהג ובח"מ סי' של"א ס"א מובא ברמ"א בשם הריב"ש דאינו קרוי מנהג אלא בדבר דשכיח בכ"ז הלא נישואי אלמון ואלמנה ג"כ שכיחי ובר"ן נדרים. מובא בשם הירושלמי דבתרי זימני מיקרי רגיל. ועוד דכיון דהיו נותנין מלפנים רח"ש לרב מנישואין כאלה הרי על דעת זה נתנו בני העיר הכונסת גם לכבודו ונתחייבו לו מכח זה והרי כיון שמוזכר בשטר רבנות שלו שמתחייבים לתת לו רח"ש מחתונות בלשון זה הא נכלל גם חתונות מזיווגים שניים. ועי' בש"ע ח"מ סי' מ"ב ס"י דכל היכי שמובן הוא כך לפי לשון בנ"א ל"ה לשון מסופק שנאמר בו יד בעהש"ט על התחתונה. דברי ידידו ש"ב דור"ש באהבה.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |