הרי בשמים/ב/נא
|
< הקודם · הבא > |
נשאלתי מחכם א' בענין סירכא מינה ובה על קמט והלכה הסירכא ע"י מעו"מ והקמט לא נתפשט מאליו רק ע"י שמירס השו"ב בידים בכח במקום ההוא נתמלא הקמט ושוה לשאר הריאה. וזה תשובתי.
הנה היכי שנתפשט הקמט לאחר שעברה הסירכא במעו"מ העלה בתב"ש ובפמ"ג בסי' ל"ט בשפ"ד ס"ק כ"ח דכשר בהפ"מ עכ"פ כיון דאנו רואין שמחמת הסירכא נתקמט ורק היכי שנשאר הקמט מחמירים ע"ש והנה ראיתי בס' דעת קדושים מהגה"צ מבוטשאטש זצ"ל בסי' ל"ז סק"י שכ' דבסירכא דבוקה מקמט אין למשמש בכח להשוות הקמט רק בנפיחה בכח ולא ביד כלל. אולם יפה תמה המגיה שם דמ"ש מהעלאת כיסוי בשר ע"ג בועה דמהני ומה שכ' דאולי משום דקמט פעמים יש בו חשש קצת יובש וליובש ל"מ ריכוך בתחבולות שי"ל בחיי' ל"ה חוזר כמ"ש בתבו"ש סי' ל"ו ס"ק נ"ו עכ"ד לא ידענא מאי דמיון הוא זה לנ"ד דהתם כ' התבו"ש גבי יבש שאין ליתן בו חמין ביותר שאיפשר שיתרכך היובש של הריאה ע"י החמין שטבען לרכך וביבש גמור ל"מ ריכוך ע"י תחבולות וזהו דוקא ע"י המצאת פעולה חיצונית דהוי כמו ע"י רפואה דבודאי ל"מ לענין טריפות דיבש ויש להביא עוד ראי' לזה מד' הש"ס חולין מ"ו: בהא דקא' רבא התם בריאה שיבשה דהשיעור כדי שתיפרך בצפורן כמאן כר' יוסי בן המשולם דתניא איזו היא יבשה שאם תינקב ואינה מוציאה טיפת דם ר"י בן המשולם אומר יבשה כדי שתהא נפרכת בצפורן אפ"ת רבנן גבי אוזן בכור דקא שליט בי' זיקא לא הדרא בריא אבל ריאה דלא קא שליט בה אוירא הדרא בריא ולכאורה ל"ל לאיפלוגי מכת דאזן בכור לא הדרא בריא משום דשליט בי' אוירא הרי שפיר יוכל לומר דבשיעור זה הדרא בריא ע"י רפואה והרי כ' התוס' בכורות ל"ח: ד"ה וסימניך דהיכי דאינו מתרפא מאליו חשיב מום ע"ש ולכך שפיר ס"ל לרבנן דבשיעור זה ג"כ הוי מום משא"כ לענין טריפות הריאה לא מיטרף כיון דהדרא בריא ע"י רפואה או שאר תחבולה חיצונית אע"כ דפשיטא לי' להש"ס דלענין טריפות דיבש ל"מ היכי דלא הדרא בריא ממילא. וכל זה הוא דוקא ע"י פעולת רפואה לרככו אבל ע"י מירוס בידים איפשר דמהני דמה לי מירוס בידים או נפיחה בכח. אמנם באמת ביבש ממש קיי"ל דל"מ אפי' חוזרת ע"י נפיחה יתירה כמ"ש בשמ"ח סי' ל"ו סכ"ח ולכך ל"מ גם ע"י משמוש ידים. ולהכי נמי כ' בשמ"ח סעיף למ"ד לענין צמקה בידי שמים דמהני בדיקת פושרין גם לדידן דמ"מ בעינין שתחזור מאלי' ולא שתחזור ע"י משמוש ומיעוך אבל בנ"ד דאינו רק חשש יובש ועכ"פ כיון דחזינין דמהני אם חוזר הקמט ע"י נפיחה בכח ה"ה דמהני ג"כ אם נתמלא ע"י משמוש ידים דאמרינן דבחיי' הי' מלא ואח"כ נתקמט כדא' בסוכה כ"ג: כיון דמייתא כווצא. וכי"ב כ' בתב"ש סי' ל"ז ס"ק ל"ד לענין היקף בשר בבועה בשיפולי שכשראינו שע"י המשמוש הוקפה אמרינן שגם בחיי' היתה כך רק שע"י מיתה נדעך הבשר ממקומו ומביא שהמנהג פשוט אצל הבודקים למשמש היטב עד שתעלה היקף בשר ע"ש והלא באטום מבואר בפוסקים דממשמשים בידים היטב מקום האטום אולי יפתחו הסמפונות וכ' בלבו"ש סי' ל"ו ס"ק ע"ג דראוי לעשות כן כמו בכל מילי דריאה שבודקין וממשמשין הרבה ועושין כל המצאות שיכולין ע"ש. והרי במראות האסורות קיי"ל דאין פוסלות אם אחר הנפיחה והמירוס בידים חזרו למראה ריאה כמ"ש בשמ"ח סי' ל"ח סי"ב והכי מבואר בפיהמ"ש להרמב"ם פא"ט על המשנה דואלו כשרות בבהמה כו' וז"ל ואינה טריפה באלו הגוונים אלא אחר נפיחה והמירוח בידים אם עמד גוונו כעין האיסור אסור עכ"ל ומוכח מדבריו שם דמראות הפוסלות מחשש יובש קאתינין עלה ואפ"ה מהני אם חוזר ע"י מירוס בידים וה"ה בנ"ד. ובאמת לא ידעתי למה יגרע מסירכא שלכ"ס מבועה שכ' בס' דעת קדושים שם דאפי' מתכסה מקום הבועה שתחת הסירכא ע"י משמוש ידים בכח מהני ואמאי לא יועיל זה בקמט. ומצינו ג"כ לענין בועה ע"ג גבשושית וכי"ב דהדין דאם עור הבועה משתנית למראה ריאה כשר מובא בתבו"ש סי' ל"ז סק"ח ד' הפר"ח שכ' בשם מהריב"ל שמשתדלין להעלות בשר על הבועה וע' בש"ע סי' נ"ב לענין נפלה לאור דפוסל באברים אדומין שהוריקו ואם ע"י שליקה חזרו למראיהן כשר כ' בש"ך שם סק"י בשם הרמב"ם דאפי' לא חזרו ע"י שליקה רק אחר המירוס בידים ג"כ כשר ע"ש ומכ"ש בריאה שבחיי' היא מרחפת ומתנועעת בודאי תלינין שבחיי' ע"י רחיפתה ותנועתה התמידי היתה כמו שהיא עתה אחר המירוס בידים ול"ה קמט. שו"ר בס' דע"ק סי' ל"ו ס"ק ל"ה שמיקל גם הוא בקמט לצורך כשמתמלא ע"י משמוש ידים בכח. ולפענ"ד אין מקום להחמיר בזה בפרט שרבים מהאחרונים מכשירים גם בנשאר הקמט אחר הסרת הסירכא ועכ"פ אין להוסיף חומרא לומר דל"מ גם כשנתפשט הקמט ע"י משמוש ומירוס והדבר ברור בעיני להכשיר בזה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |