הפלאה/כתובות/צט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
הפלאה
חתם סופר
רש"ש
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


הפלאה TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png צט TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תוס' ד"ה הא מדסיפא וכו' דהא כתובתה ד' מאות זוז וכו' לכאורה אין זה מספיק דיש לומר במנה הנשאר. והוי ניחא יותר לאוקמא מתניתין בלא זו אף זו ולכאורה היה נראה לפרש הא דמוקי סיפא בדאוזיל ולא להיפך משום דאף למאי דס"ד דרישא בדלא אוזיל סיפא בדאוזיל ע"כ צ"ל הא דקתני בסיפא היתה כתובתה ד' מאות זוז של אחרון בטל ושל כולן מכרה קיים. ולא נקט בגונא דרישא שהיתה כתובתה מנה ומכרה שוה מנה ודינר דקמ"ל דלא גזרינן מנה ראשון אטו מנה אחרון א"כ לעולם צריך לאוקמי סיפא בדאוזיל דאל"ה לא שייך למיגזר מנה ראשון אטו מנה אחרון. דהא אין כאן טעות אלא שמכרה יותר מכדי כתובתה וזה לא שייך במנה ראשון כלל. ואין לומר דלפי הס"ד דרישא בדלא אוזיל וסיפא בדאוזיל הא דנקט ארבע מאות זוז היינו כדבעי למיפשט לקמן באמר זבין לי כורא ואזיל וזבין ליתכא דמהני ממתניתין ומשני בדקטיני. א"כ יש לומר דלפי הס"ד לא מיירי בדקטיני וקמ"ל דמהני. דזה אינו דלפי משמעות הלשון הגמרא א"ד הא לא תיבעי לך וכו' דודאי מוסיף על דבריו הוי כי תיבעי לך וכו' משמע דאי המקח קיים בבעיא שניה. כ"ש בבעיא ראשונה. והשתא דס"ד למיפשט דרישא בדלא אוזיל א"א לפרש הכי דכ"ש בבעיא שניה דהמקח בטל וע"כ מתניתין בדקטיני ומאי קמ"ל. אך לפ"ז קשה הא דקאמר אח"כ הא מדרישא שמעת מיניה דמשמע דהקושיא דוקא למאי דמשני דרישא וסיפא בדאוזיל. הא אפילו למאי דס"ל דרישא בלא אוזיל ע"כ צ"ל כן מדנקט ד' מאות זוז ויש ליישב דאף דלא ידע מהך סברא דנגזור בטעתה במנה ראשון ולא טעתה במנה אחרון אטו אשה אחרת שטעתה במנה אחרון. מ"מ לפי הס"ד דמעביר על דבריו הוי וסיפא בדאוזיל נמצא היכא דאוזיל במנה ראשון ולא במנה אחרון אפ"ה במנה אחרון המקח בטל דכיון דכבר הפסידה דינר במנה ראשון ממילא מכרה לאחרון דינר יותר ממה שמגיע לה. א"כ יש לומר דשפיר קמ"ל דיוקא דבדידה אם טעתה בראשון המקח קיים בראשון דהוי ס"ד למיגזר באשה זו עצמה מנה ראשון אטו מנה אחרון משא"כ למאי דאוקמא רישא וסיפא בדאוזיל ומוסיף על דבריו הוי דגם באחרון אינו בטל כשטעתה בראשון דה"ל שוה מנה ודינר במנה ודינר. והוי סלקא דעתך דלא שייך למיגזר אטו אשה אחרת שטעתה באחרון. ושפיר פריך הא מרישא שמעת מיניה ומשני דאפילו הכי סלקא דעתך דגזרינן אטו אשה אחרת. ודוק:

ולפי זה קשה לי דמאי מקשה הא מרישא שמעת מיניה דילמא אדרבא הא קמ"ל מתניתין דמוסיף הוי והכי דייקינן דדוקא כשטעתה באחרון המקח בטל בו אבל כשטעתה בראשון המקח קיים אף באחרון וקמ"ל דמוסיף על דבריו הוי ואפשר דבאמת הפי' כן אלא דא"א לשנוי הכי דקמ"ל דמוסיף על דבריו הוי דאכתי תקשה דמדרישא נפקא דכיון דקיימים עכשיו דרישא בדאוזיל ומנה ממש קאמר ממילא דאיכא לדיוקי דבלא אוזיל המקח קיים ואכתי סיפא ל"ל. אלא דיש לומר דאע"ג דנדע דבעלמא מוסיף על דבריו הוי מ"מ כה"ג דסיפא ה"א דאפילו הטעות בראשון אין המקח קיים באחרון. משום דאיכא למיגזר אטו היכא דהטעות באחרון דה"ל אוזיל בדיתמי. והיינו דקאמר ניגזר מנה ראשון ר"ל יהיה המקח באחרון בטל. מיהו לשון הש"ס דחוק לפרש כן. אמנם לפי תירוץ שני שכתבו התוס' דמצינו למימר דה"א דטפי ה"ל מעביר לא זילא וכו'. א"ש טפי דמוקי דוקא סיפא בדאוזיל מדנקט בסיפא ד' מאות זוזי והיינו משום דיש לומר באמת היכא דאוזיל כגון שהיתה כתובתה מנה ומכרה שוה מנה ודינר במנה המקח קיים ודוקא בסיפא דאיכא לוקח ראשון ואחרון וטעתה באחרון אז המקח בטל באחרון משום דאיכא למיגזר כשהטעות באחרון אטו היכא דהטעות בראשון דאז הוי באחרון המקח בטל דכיון דהפסידה דינר במקח הראשון הוי מכרה לאחרון יתר ממה שמגיע לה ובלא אוזיל גרע טפי. א"כ יש לומר דהמקשה לא ידע דמתניתין קמ"ל דיוקא הא בדידא וכו' אלא דרישא קמ"ל בדלא אוזיל דהמקח בטל ובסיפא קמ"ל בלוקח ראשון ואחרון אז אפילו בדאוזיל באחרון בטל. משום דגזרינן אטו כשטעתה בראשון דאז באחרון המקח בטל. ומשני דיש לומר להיפך דבאוזיל גרע טפי וקמ"ל בסיפא דיוקא הא בדידה וכו'. ועמ"ש לקמן בזה גבי אע"ג דטעה שליח. ודוק היטב:

בא"ד ועוד מצינו למימר דה"א טפי הוי מעביר וכו' לכאורה הוא נגד הסברא וצריך לומר בדוחק דלענין זולא ניחא ליה למשלח כדי שיוכל למכור מהר כשמוכר בזול. אבל בשויה אין חילוק כשמוכר יותר או פחות מקפיד יותר. אבל לענין אלמנה שמכרה דחוק טפי דצ"ל דתקנו לה חז"ל משום חינא שתמכור מהר. אמנם לענ"ד יש לומר באופן א' דה"א לא זילא גרע טפי והוא דיש להסתפק בהא דאי' בפרק בית כור ובח"מ סימן רי"ח ס"ח דהמוכר לחבירו ואמר לו בית כור עפר אני מוכר לך ולא אמר לו מדה בחבל אפילו רובע לכל סאה הגיעו. נמצא דבכה"ג יש לומר דבדאוזיל השליח ומכר בית כור סתם אף שצוה לו למכור בית כור חסר קב או כיוצא בו. מ"מ כיון דבאמת אין המכירה של השליח כלום בזה היתר ה"ל כאלו קנה בית כור ונמצא פחות דהמכירה קיימת ואין מנכה לו מן הדמים נמצא בדאוזיל דינר כיון שאין לאלמנה למכור אלא בשוה מנה והמותר אין המכירה כלום הוי כאלו מכר פחות מבית כור השוה ואין כאן טעות כלל. או יש לומר דעכ"פ כיון שכוונתה היתה למכור בית כור שלם לא היה המכירה כלום ובטל לגמרי ובזה נראה דהיכא דמכר שוה מנה ודינר בשוה מעה ודינר בכה"ג גרע טפי דאפילו נימא דפחות רובע לסאה הגיעו נמצא דהוי המכירה שוה מעה במנה ודינר הרי נתאנה לוקח. ואף דאין אונאה לקרקעות מ"מ בשליח שאני וכמ"ש הרא"ש לקמן במתניתין לדעת רש"י ז"ל. ואפילו נימא דבלוקח שטעה המקח קיים אפילו בקנה משליח מכל מקום יש לומר דאפ"ה כיון דעכ"פ אפילו אם נימא דהגיעו מכרה ע"כ יותר מן המגיע לה וכבר כתבנו לעיל דאפילו בכה"ג המכר בטל נמצא בזה היכא דאוזיל עדיף טפי וה"ל לא זו אף זו. מיהו לפי האמת צ"ע היכא דאוזיל בכה"ג דיש לומר דבכה"ג באמת המקח קיים ומתניתין מיירי במכרה מדה בחבל. ועיין קונטרס אחרון:

תוס' ד"ה אי הכי שליח וכו'. א"נ השתא וכו'. הרי הם כמו חולין וכו'. לכאורה היה נראה לפרש דבריהם דקס"ד דס"ל לת"ק בהא נמי כר' יהודה דלעיל דס"ל בהוסיפו לו אחת יתירה דהריוח לשליח ולא נחית לחלק היכא דהריוח הוא מחמת המקח או לא כמו שכתבו התוס' לעיל. א"כ שלשה הנשארים הוא ריוח לשליח. ומיירי שלא פירש לו החלוק בג' והטלית בג'. אלא שאמר לו מכור לי חלוק וטלית בעד ששה. ונתן לו חלוק ששוה ששה לבדו וטלית א"כ יש לומר שנתן לו החלוק בכל הששה ומותר הוא מתנה לשליח דמה"ת נימא שנתן לשליח מתנה חצי חלוק חצי טלית ומשני דבאמת הריוח למשלח נמצא שנתן הכל בעד ששה זהובים ושפיר מעל בטלית. אלא דלענ"ד הוא דוחק דמנ"ל להמקשה דת"ק סבר כר' יהודה. ותו דמאי משני אטלית הא זה ידע המקשן וה"ל לפרש דבריו. ולולי דבריהם היה נראה דאף דהריוח למשלח מ"מ יש לומר דס"ל כיון שקנה בששה חלוק וטלית והחלוק לבד שוה ששה מאן לימא לן דנתן חצי חלוק וחצי טלית ריוח למשלח דהיינו להקדש. דילמא נתן הטלית במתנה להקדש ואמאי מעל השליח כיון שהחלוק קנה בכל הששה. ומשני אטלית ר"ל דנכנס הטלית להקדש כיון דהריוח הוא מחמת המקח של מעות הקדש. וקי"ל דהקדש בשוגג מתחלל. חל ההקדש על החלוק וטלית אם כן כשהביא השליח את הטלית ונתן לבעה"ב בתורת חולין מה שלא צוה לו כששלחו הרי הוציא טלית של הקדש לחולין ומעל בגוף הטלית ובזה נראה לי דא"ש לישנא דר' יהודה דקאמר ואת הבאת לי חלוק קטן וכו' ולא אמר ואת קנית אלא כיון דההקדש בשוגג מתחלל כדס"ל לר' יהודה עצמו בקידושין דף נ"ו אם כן נכנס החלוק להקדש ושפיר קאמר דהבעה"ב אינו חייב גם על ההבאה שהביא לו חלוק של הקדש. שהרי חלוק גדול צוה לו להביא ואיכא שינוי בהבאה. ודוק ועיין מ"ש לקמן:

תוס' כ"ש וכו'. והשתא א"ש וכו'. והא דבאמת לא הוי שינוי בקיטניות מה"ט שהיה ריוח בג' הנותרים. א"ל משום דכשקנה בג' קמאי אכתי לא היה שינוי שהיה יכול לקנות עוד קיטניות בג'. דא"כ הא דקאמר דיקא נמי דמשמע דבקנה בשוה ה"ל שינוי בקיטניות. ואמאי דילמא הכי קאמר הברייתא כיון שהקיטניות בסלע אינם גדולים יותר מקיטניות בפרוטה א"כ לא ה"ל שינוי בג' קמאי. משום שיכול לקנות עוד. וצ"ל בדוחק שבאמת הריוח גם בטלית כפליים א"כ אין שינוי אלא שאם היה קונה ביחד היה מרויח טפי כדרך שאדם קונה ביחד. ויותר נראה דיש לומר דהכא לא מיירי כלל שהיה ריוח אלא שהוזל לאחר ששלחו קודם שקנה א"כ אין כאן ריוח כלל אלא טעמא דר' יהודה הוא משום דכשקונה ביחד הדרך לתת יותר ועיין בסמוך מה שכתבתי בזה. ודוק:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון