הפלאה/כתובות/סח/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תוס' ד"ה בין נשאו וכו' ל"ל דרב וכו'. דאם כן לאשמעינן דאפילו וכו'. לכאורה קשה דנהי דרבא שהקשה ממתניתין דסתמא כרשב"א הוי ס"ד דטעמא דרשב"א הוא משום דויתרה אבל מאי דמשני הא דמחאי ע"כ ס"ל לרשב"א דלא תיקנו כ"א שלא בגרה ולא ניסת דהוי ברשות אביה אם היה חי ולא מטעם מחילה כיון שמיחתה א"כ יש לומר דאין רבותא לבגרה וניסת דהא דמחלק לקמן לרבא בין בגרה לחודה ובין בגרה וניסת היינו לענין מחילה דמדהמתינה כל כך מחלה אבל לענין יציאה מרשות האב תו אין לחלק בין בגרה לחודה בין בגרה וניסת ותו אפילו אי ס"ל דיש לחלק אפ"ה אין קושיא לרב דיש לומר דבאמת ס"ל הכי לרב דמודה בבגרה וניסת מיהו בהא יש לומר דבאמת לא קשיא להו על רב מהכא תדע דלא מייתי לעיל דף נ"ג ע"ב ברייתא דהכא כדאמר שם כתנאי אלא אליבא דרבא קאמרי דלדידיה דס"ל דבבגרה וניסת נמי מועיל מחאה לרבי ע"כ צ"ל דל"ל דרב מיהו לכאורה קשיא על רב מברייתא דבסמוך דקאמר רבי בת הניזונת מן האחים ומדייק ניזונת אין שאינה ניזונת לא דלרב צ"ל דוקא קודם אירוסין צריכה למחות דאז ניזונת ומאי טעם בזה הא חיוב הפרנסה הוא בשעת נשואין. ולא דמי לבוגרת דמדלא ניסת בנערות מסתמא מחלה ואפשר דפי' רב להא דרבי בת הניזונת היינו בבגרה דאי מתזנא לא בעיא מחאה כדרבא לקמן. ואפשר עוד לומר דודאי רבא ידע להא דרבי דהא אמר הלכתא כרבי על ברייתא דבת הניזונת ואפ"ה ס"ד כשהקשה לר"נ דהא דאמר רבי לא אבדו פרנסתן היינו אפילו בלא מחתה ולא קשיא ליה דרבי אדרבי משום דהוי מפרש בת הניזונת היינו בבגרה וניסת דאפ"ה היכא דקא מיתנזנא לא אבדה פרנסתה ולבתר דשני ליה לר"נ קיבלה רבא שלא נצטרך לדחות כנ"ל א"כ יש לומר דא"צ לדחוקי למ"ש לעיל דרב מחלק לרבי בין בגרה וניסת במחאי אלא דמוקי באמת כס"ד דרבי ורשב"א פליגי בלא מחאי ומתניתין רשב"א הוא ובבגרה וניסת מודה רביד דצריך למחות ורבי דאמר בת הניזונית דוקא היינו בבגרה וניסת וק"ל:
בגמרא טעמא דקטנה וכו'. הקשו המפרשים דהא יש לומר דמתניתין מיירי שנתרצתה ומחלה בפירוש כפירש"י במתניתין ד"ה מדעתה וכו'. ולכאורה היה נראה דמלישנא דמתניתין יכולה היא משתגדל ולא קאמר סתם יכולה היא להוציא משמע דבא למעט דדוקא מיד שתגדיל והיינו דקאמר אבל גדולה ויתרה ר"ל כשלא מיחתה מיד אע"ג שלא מיחתא בפי' אך לפמ"ש בספר שיטה מקובצת לקמן דדוקא בבגרא וניסת אבל ניסת ואח"כ בגרה אינה יכולה למחול דהוי ברשות הבעל א"כ א"א לפרש המתניתין כן דבעינן שתמחה ותתבע מיד שתגדיל דכיון שניסת כבר אינה יכולה למחול. אך נראה לפמ"ש לקמן דף פ"ה ע"ב דהא דמכנסת שט"ח לבעלה א"י למחול היינו דוקא לאחר תקנת רבותינו לקמן דף ע"ה ע"ב ולאחר תקנת אושא דאפילו נכסים שנפלו לה קודם שנתארסה ומכרה ונתנה בטל אבל קודם תקנת רבותינו ותקנת אושא דבנפלו קודם שנתארסה מכרה ונתנה קיים פשיטא דיכולה למחול א"כ כיון דאמר לקמן דף צ"ח ע"ב לימא תנינא לתקנת אושא במתניתין וכו' ממילא מתניתין מיירי קודם תקנת אושא דלא מצינו שהזכיר תקנת אושא במתניתין שפיר נקט במתניתין משתגדיל מיד אבל רבא דהוי בתר תקנת אושא שפיר קאמר דוקא בגרה ואח"כ ניסת. מיהו אכתי לא מתרצא היטב דדילמא כיון שמחלה בשעת קטנות בפירוש ולא מחתה משהגדילה עדיפא מניסת סתם בגדלות משום דמסתמא עומדת בדעתה הראשונה ועיין. לקמן דף ע"ג. יותר נראה דמשמע ליה דעיקר מילתא דמתניתין לדיוקא דפשיטא דאין מחילת קטנה כלום בקרקעות אלא על כרחך לדיוקא דגדולה ויתרה מסתמא והיינו דקתני במתניתין במאה וחמישים דה"ל לא זו אף זו בגדולה. דאפילו בחמשים ויתרה והא דלא נקט יותר רבותא דאפילו לא כתבו לה כלום משום דקאמר במתניתין לעיל המשיא יתומה לא יפחות לה מנ' זוז א"נ דמתניתין קמ"ל דאפילו אם מה שראוי להנתן לה קרקע הוא יותר ממאה והם כתבו לה בחמישים דה"ל אונאה יתר מפלגא דקי"ל בב"מ דף נ"ז דיתר מפלגא ה"ל ביטול מקח אף בקרקעות אפ"ה מועיל מחילתה ודוקא קטנה אבל גדולה ויתרה. ודוק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |