הפלאה/כתובות/סא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
הפלאה
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


הפלאה TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png סא TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תוס' ד"ה לא ליתן וכו' כדתנן וכו'. יש ליישב לגירסת רש"י הכא דהתם מיירי בעשירה דאינה מחויבת במלאכות וכ"כ הר"ן ז"ל והא דנקט דוקא ליתן תבן ולא שאר מלאכות משום דשאר מלאכות אף דאינה חייבת מ"מ א"א ליזהר מהמלאכות בהיותה עמו וכמ"ש לעיל במתניתין דעכ"פ יכול להפר משום זה מכ"ש לר"י ב"נ דיכול להפר משום שאינו יכול להחזירה. משא"כ ליתן תבן לפני בהמתו כיון דהוי מדברים שאינו בינו לבינה בודאי יכולה ליזהר ואינו יכול להפר וק"ל:

תוס' ד"ה הלכה כר"א וכו'. והריטב"א כתב דלא פליגי ר"א ורשב"ג והיא אינה יכולה לטעון בנודר משום זמה אלא משום שיעמום וכן נראה דלפמ"ש במתניתין דע"כ מיירי בנדרה היא וקיים לה איהו והא דהוא יכול להפר הוא משום זמה ושיעמום מ"מ צ"ל דעיקר ההפרה ע"כ לאו משום שיעמום דא"כ יותר ה"ל לרשב"ג לאשמעינן זה הטעם במה שיכול להפר אלא ע"כ צ"ל דעל ר"א קאי דבל"ז יכול להפר משום זמה רק הא דיוציא ויתן כתובה הוא ע"כ משום שיעמום כמ"ש הריטב"א וק"ל: אך לפי מה שכתבנו דיכול להפר משום שאינה יכולה ליזהר מהמלאכות אינו מוכרח וק"ל:

פירש"י ד"ה המדיר וכו'. כגון דאמר וכו'. ה"ה דהמ"ל דאיירי בנדרה היא וקיים לה איהו אע"ג דהיא משועבדת לו אפ"ה חל כשקיים לה איהו כמ"ש המהרש"א לעיל דף נ"ט ע"ב וכ"ש לר"מ דס"ל לקמן ר"פ המדיר דהיא נתנה אצבע בין שיניה המ"ל בפשטות כגון שנדר הוא ותרצתה היא לנדרו ובכה"ג הוא נותן אצבע לר' מאיר ושפיר יוציא ויתן כתובה. אך לפמ"ש לעיל שם בשם ספר פני יהושע דכשהוא נותן אצבע בין שיניו אינו חל א"א לפרש כן לר"מ דא"כ אינו חל כלל כיון דהוא נותן אצבע גם יש לומר דרצוי שלה אינו מועיל בעונה לכ"ע דלא מהני מחילה בצערא דגופא כדאיתא לעיל דף נ"ו ואינו חל וצ"ע בזה גם יש לומר דא"א לפרש הכי לשמואל דמוקי למתניתין בסתם משום שמא ימצא פתח לנדרו ובנדרה איהי לא אמרינן שמא תמצא פתח כדאיתא לקמן ר"פ המדיר ולא מתוקמא אלא כמו שפירש"י וק"ל:

בגמרא מר סבר מידי דהוא גרים וכו'. לכאורה אינו מובן כיון דל"ל לב"ש סברא דב"ה דדוקא מידי דשכיח. א"כ ממילא דילפינן מיולדת השיעור הגדול יותר. ונראה דבאמת אין להקשות לב"ה דיליף מנדה ולא יליף מזבה דצריכה להמתין שבעה נקיים חוץ מג' ימי ראיה דיש לומר דזבה ג"כ לא שכיחא כולי האי דקי"ל דכל י"א יום היא בחזקת טהרה אך לב"ש דיליף אף ממידי דלא שכיחא קשה דלילף מיולדת בזוב שצריכה להמתין שלשה שבועות לכך קאמר דב"ש סבר מידי דהוא גרם לה וכו'. משא"כ שבוע שלישית שאינה אלא מחמת זיבה דלאו איהו גרים לה. ודוק:

שם אמר רב מחלוקת וכו'. בספר שיטה מקובצת דקדק לשון מחלוקת דהל"ל לא שני כדאיתא בר"פ המדיר ומתוך זה נדחק לומר דקמ"ל דשמואל מודה במפרש יותר מהשיעור דלא אמר שמא ימצא פתח לנדרו ולדעתי נראה דמלבד שהוא דוחק גם זה הדין אינו דא"כ מאי מקשה הש"ס ר"פ המדיר על שמואל ממתניתין המדיר שלא תטעם אחד מהפירות דע"כ הקושיא הוא משום שמא תמצא פתח כיון דע"כ תלהו בתשמיש ואי כדבריו דילמא מיירי בתלתא בתשמיש בזמן המפורש יותר מן השיעור וכן הא דמקשה שם בדף ע"א ע"ב ותתקשט ותאסור שבת אחת דילמא מיירי בכה"ג. והנלענ"ד לתרץ והוא דיש לומר דפלוגתייהו דרב ושמואל בסתם תליא בפלוגתא דב"ש וב"ה לפי מאי דהקדים הש"ס לפרש פלוגתייהו דב"ש וב"ה דמר יליף מנדה ומר יליף מיולדת. א"כ יש לומר דבנודר סתם ליכא למילף מיולדת דשם ההיתר ידוע ביומי וטבילה אפילו לא תפסוק אחר שבועיים לא מיבעיא לרב דס"ל במסכת נדה דף ל"ה דמעיין אחד הוא והתורה התירתו אפילו בשופעת ואפילו ללוי דס"ל ב' מעיינות הן מודה אליבא דב"ש דמעיין אחד הוא כדאיתא בנדה שם א"כ לב"ש דאין ללמוד מנדה משום דהוא גרים מהוא גרים יליף א"כ לדידיה אין ראיה מיולדת לנודר בסתם וממילא הדין דיוצא מיד אבל לב"ה דיליף מנדה דאין ההיתר ברור ג"כ דשמא לא תפסוק בטהרה א"כ ה"נ בסתם אף שאין היתר ברור אמרינן שמא תמצא פתח לנדרו אבל רב ושמואל לא ניחא להו לאפושי פלוגתייהו דב"ש וב"ה ותו דחשיב לה הך מתניתין בעדיות גבי מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה ולפ"ז בסתם הוי ב"ש לחומרא אף דיש לומר דלאו להכי איתשל כמ"ש התוס' בריש קידושין מ"מ למה לן לאפושי פלוגתייהו ולדחוק כנ"ל. לכך אמר מחלוקת ב"ש וב"ה במפרש אבל בסתם לא פליגי להיפך כנ"ל דכיון דלב"ש דלא יליף אלא מיולדת ודאי בסתם יוציא דהא ס"ל לב"ש דמעיין אחד הוא. ה"ה לב"ה הדין כן אף דלב"ה אינו מוכרח דהא יליף מנדה מ"מ יש לומר דאחר ז' ימים תו לא שכיחא כולי האי שלא תפסוק ושמואל פליג וס"ל כיון דב"ה יליף מנדה ה"ה אפילו אין ההיתר ברור ומיניה יליף לב"ש שלא לאפושי פלוגתייהו ובהכי א"ש הא דהקדים הש"ס לפרש דב"ה יליף מנדה דלפי הס"ד דשניהם ילפינן מיולדת המ"ל דרב ושמואל לא פליגי אלא אליבא דבית הלל בפלוגתא דרב ולוי במעיין אחד ושתי מעיינות. ודוק:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון