העמק דבר/ויקרא/פתיחה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

העמק דבר ויקרא פתיחה

פתיחה לספר ויקרא

זה הספר הנקרא תורת כהנים רבו בו פנים יותר משאר חלקי התורה כדתניא בסנהדרין דק״ג ב׳. מנשה הי׳ שונה חמשים וחמשה פנים בת״כ אחאב שמנים וחמשה ירבעם מאה ושלשה. ואע״ג שהדקדוקים שבתורה מצד איזה יתור או שנוי בין פרשה לפרשה השוה בענינה. אשר ניתן לפרש ולדקדק. שוין בכל הספרים. כי אין דבר רק בכל התורה כולה. מכ״מ רבו פנים ביחוד בזה הספר יותר. והיינו משום דבאמת יש הרבה דרשות והלכות שלא למדו חז"ל בספרא מחמת הדיוק והקושי שבלשון המקרא. אלא משום שהקבלות בע״פ בזה הספר הוא לרוב. כי מלא הלכות הרבה יותר מכל הספרים. ואין קבלה שאינו מרומז במקרא. מש״ה דקדקו ופרשו בפן א׳ והעמידו בו הרבה קבלות. והוסיפו עוד בפן אחר ללמד שיש לרמז בו עוד קבלות אלו וכן הרבה. אבל אם לא היו ההלכות מקובלות לא היו מוצאים מדיוק המקרא הלכות אלו. ומש״ה משונה נגעים מאהלות כדאי׳ בחגיגה ספ״א נגעים מקרא מרובה והלכות מעוטות אהלות מקרא מועט והלכות מרובות. אע״פ שאל אחד נתן שתי פרשיות אלו. אבל ההפרש אינו מצד תורה שבכתב אלא מצר תורה שבע״פ. שבאהלות הין קבלות מרובות מבנגעים. ע״ב עשו רמזים יותר בפ׳ אהלות מבפ׳ נגעים. וכן תראה שהתנא דספרי זוטא העמיס הרבה דרשות יותר מבספרי שלפנינו. ואין ביניהם מחלוקת בדינים. אלא שזה התנא העמיס הקבלות הידועות להם שיהא מרומז במקרא. יותר מזה התנא. ואחר כ״ז. הדבר מובן שאין כל הדרשות נוגעות לפשט המקרא שעלינו לעשות את דברי התורה. שפירושו להבין ולהשכיל בדיוק לשון המקרא ולהעמידו עה״נ. כמש״כ בפי׳ המקרא דברים ל״ב מ״ו: אמנם ודאי הרבה דרשות יש בספרא שהעלו התנאים מדיוק המקרא אפי׳ לא היו מקובלים. ומש״ה יש מחלוקת בין התנאים. מר דייק הכי ומר דייק הכי. דרשות כאלו נקראו פשט המקרא לפי הבנת הלשון בדיוק. ולא עפ״י הספרא לבד עמדנו על כל הספר בדיוקן. אלא הרבה דיוקים באו בתלמוד. כמו דאמר רבא בגיטין ספ״ד קרא דייקי דקנין הפירות לאו כקה״ג. ובב״מ דמ״ח קרא דייקי דמשיכה קונה. וכן הרבה פרשיות עמדנו על דיוקן עפ״י המדרש רבה. כמו פרשה יוה״כ בפ׳ אחרי שנאמרה שלא על הסדר. אכן עפ״י המ״ר שאהרן הי׳ רשאי ליכנס לפנים בכל יום בסדר הפרשה. ואצלו הי׳ הסדר נכון כמש״כ הגר״א ז״ל. וכן פ׳ שחוטי חוץ מבואר ברבה שבמדבר הי׳ אזהרה זו באופן אחר מלדורות. ועפי״ז מובן פי׳ הפ׳ על נכון. ובספרא לא חש התנא אלא להעמיד קבלות שנוגע לדורות שיהיו מרומזין במקרא. ועוד יש הרבה מקראות שלא נתפרש דיוק הלשון בספרא. מחמת שלא הי׳ בהם קבלות ולא העלו בזה המקרא. ואנחנו בעניותנו ובעזר ה׳ החונן ית׳ עמדנו על דיוק כמה מקראות. לא להעלות איזה חידוש מעצמנו ח"ו. אלא שעפ״י הדיוק אנו עומדים על הרבה קבלות והלכות שבא בגמרא. כמו שהראינו בפ׳ בחקתי דיוק הלכה דרבא שהקדש מפקיע מידי שעבוד. ובזה נתבאר יותר אור הלכה זו. ועוד הרבה יש בזה הספר. וכבר הראינו בחיבורנו הע״ש בסי׳ ס״ז ובסי׳ ק״ג. שרבינו בעל השאלתות הראה לדעת הלכות שבגמ׳ בדיוק המקרא אע״ג שלא נזכר בתלמוד. ומזה נתבררה אותה ההלכה יותר. וכבר אמרו בב״ר פ׳ ג׳ וירא אלהים את האור כי טוב. כנגד ס' ויקרא שהוא מלא הלכות רבות. ומשמעו כמו שטוב לעינים לראות את השמש. מקור האור המאיר. שבזה נהנה מן האור יותר. כך טוב לראות בס׳ ויקרא מקור מוצא הלכות רבות שבתלמוד. שבזה עומדים על אור ההלכות ביותר. ועוד יש הרבה דיוקי מקראות שלא עמדנו עליו ולא העלינו ביאורה. ואין בידינו המלאכה לגומרה. והמקום ית׳ ברחמיו יעמידנו על קרן אורה. ויעזרנו להגביר חיילים בתורה. אמן:

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.