הכתב והמכתב (ריינס)/ב/א/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

הכתב והמכתב (ריינס) TriangleArrow-Left.svg ב TriangleArrow-Left.svg א TriangleArrow-Left.svg ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

הדלת השני

ובו שני שבילים

עצם מציאות תורה שבעל פה

מקור דף זה בספר ישן בעל אותיות שבורות או מגבלה טכנית אחרת שהקשתה על פיענוחו, חלק מהקטעים שבספק מודגשים כך, אם אינכם בטוחים שכל הטקסט (כולל הפניות) מפוענח בצורה ראויה לדפוס, אל תסירו את התבנית. לאחר שכל המילים המסומנות פוענחו מול טקסט המקור - ניתן להסיר את התבנית מן הדף

א[edit]

החקירה והבירור על אמיתת מציאות תורה שבעל פה היא אחת מן החקירות ויקרות והנכבדות שבפינות אומתינו, אמונתנו, ודברינו, הן מצד עצמותה הן מצד תכליתה. מצד עצמותה תכלול החקירה הזאת עניינים נשגבים, ומי שחננו ה' בדעה ובבינה ימצא לפניו כר נרחב להרחיב דבריו. ומצד תכליתה, כי על בירור החקירה הזאת נוסד חומת המסורה הנאמנה ועליו נשען כל בית הקבלה הנאמנה. אמנם אמרי פה לרגלי הקיצור אשר לפני אין בידי להאריך פה ואומר רק בקצרה, כי כמעט אשר הוא למותר לדבר הרבה מזה, כי כל הרואה בעין פקוחה יראה איך כי גם מצווה אחת לא נתבארה בתורה כתיקונה, באופן אשר מי שיסתפק בקבלת ואמונת החכמות, אין לפניו גם התורה הכתובה לא חלק אחד מחלקי התורה ולא מצווה אחת ממצותיה שרבא, כי אין שום עניים מענייני התורה מבואר ומפורש כשיעור שיספיק לדעת ידיעה ברורה, וגם יש כמה תיבות שלא נדע ביאורם לולא הקבלה הנאמנה, וכמה כתבו דמצד זה לא באו נקודות בתורה, בכדי שנדע כי התורה הכתובה דרושה להביאור מתורה שבע"פ, ועוד יש ראיות לזה רבו מספור, וכמו שאמרה התורה מפורש: "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך", "ע"פ המשפט אשר יורוך" (דברים יז יא), "שאל אביך ויגדך" (דברים לב ז), וכן "וזבחת... כאשר ציוויתיך" (דברים יב כא). דמוכח מכל זה, שרמזה התורה על תורה שבעל פה כי נמסר הביאור למשה בע"פ והוא ימסרם לחכמי הדור, וכן מדור לדור. וגם מוכח[1], דהקב"ה באר לו דרכי השחיטה בע"פ, וכל תנאיה ואופניה וגדריה והלכותיה. ועוד יש חבילות ראיות לזה וכבר הוזכרו מעין ראיות כאלו בכמה ספרים וכל הספר כוזרי שני סובב על מטרה זו, וגם בכוזרי כשנתגלגלו ביניהם הוויכוח אודות תורה שבעל פה הזכיר החבר ראיות כאלו וכן הוא בספר העיקרים בסופו ובעוד כמה ספרים ועל כן לבד כי הוא אחד מיסודי האמונה להאמין בתורה שבעל פה, ומי שיתחיל רק להסתפק בזה יצא כבר מגדר המאמין, ואין לו עוד חלק ונחלה בתורת משה עוד זאת. כי תחשב לסכלות ובורות. כי כל מי שיביט בעינים פקוחות, הלא יראה בכל מקרא ומקרא הכרח הביאור על פי הקבלה, ואיך כי בלתי הקבלה אינו מבואר שום מקרא. וכל מי שבקי מעט בספרי הקראים יודע איך שבאו במשעול צר בזה, שרצו להכחיש מציאות תורה שבעל פה, וסוף סוף ראו והכירו אשר אי אפשר להשאיר מציאות תורה שבכתב לולא צירוף תורה שבעל פה, וע"כ הוכרחו לסלול דרכים חדשים, דרכים אשר מלאות אבני נגף וצורי מכשול, דרכים שכל מי שיתחיל ללכת בהם ירט הדרך לנגדו, ויפגוש על כל שעל ושעל המון סתירות. ובכ"ז הלא אחרי כל יגיעם ועמלם והשתדלותם הנמרצה לברוח מקבלת התלמוד וליתן להגבלה כתף סוררת ולהכחיד את שמה מתחת השמים ולשפוך בוז וקלון עליה, אחרי כל זה לא מלטו נפשם ממנה ובנ"י קבלו בהכרח את הקבלה הנאמנה מתורה שבעל פה ורק שבדו להם שמות חדשים, ותחת שם תורה שבעל פה כינו הם הקבלה בשם סבל ירושה והעתקה משתלשלת.

ב[edit]

נתבאר לנו כי גם במעט התבוננות יראה כל אחד כי תורה הכתובה בלא שבעל פה איננה שלמה וכמו שאמר רבי יוסי יבמות קט:): "כל האומר אין לו תורה", היינו כי אין לו אלא תורה אחת, "אף תורה אין לו" - אין לו גם תורה זו. כי תכלית התורה הוא שידע אופני וגדרי המצוות, ובלי הביאור של תורה שבעל פה לא ידע גם עשיית מצווה אחת. וזהו מה שר"פ מפרש שם ואמר: "אמר קרא 'ולמדתם ועשיתם' - כל שישנו בעשייה ישנו בלמידה, כל שאינו בעשייה אינו בלמידה". דתכלית הלימוד הוא לעשות, ולימוד של תורה שבכתב בלא אמונת תורה שבעל פה הוא לימוד שלא יבוא לעולם לידי מעשה, כי מעשה בלא ההגבלות המיוחדות כפי שגבלו חז"ל עפ"י קבלתם לא נחשבת כלל למעשה. וע"כ הוא ממש כאילו אין לו תורה, כאילו יכחוש גם תורה שבכתב מכל וכל, ועיין בפירוש המשניות להרמב"ם על המשנה של כל ישראל כו' ביסוד השמיני, ובפרק אלו הנחנקין על המשנה דחומר בדברי סופרים אחרי שהאריך שם בביאור כוונת המשנה "האומר אין תפילין כדי לעבור על ד"ת פטור", כתב שם שם וז"ל: "אבל פירושו אינו חייב משום זקן ממרא ופטור מדין זקן ממרא אבל הוא חייב מיתה מפנים אחרים האתה סובר שיאמר אדם שדעתו ואמונתו השניות או דבר אחר וזה בלי ספק מכחיש למה שכתוב בתורה "ה' אלהינו ה' אחד" (דברים ו ד) שנאמר שאדם כזה אינו נהרג וכו' אבל צדוקין ובייתוסין שמכחישין את הקבלה מכל וכל ומסתפקין על הכתוב בתורה וסברתם ב"ה אינם מזה הכת אבל הן מן הכת שאומרים אין תורה מן השמים וכו'" וכ"כ בפ"א מהלכות ממרים ה"א, ובעוד כ"מ, והוא כמו שבארנו דאין שום קיום לשום דבר מדברי תורה שבכתב ושום צירוף גם אל קיום מצווה אחת כי אם יאבה לקיים גם מצווה אחת בלי לבושי הביאור של חז"ל ורק ערומה כמו שהיא בכתוב, אז אין לו המצווה, וכמו שאמרו שבת (דף י"ד ע"א): "כל האוחז ס"ת ערום - נקבר ערום בלא אותו מצווה", בלא המצווה שרוצה לעשותה ערומה כמו שהיא בתורה שבכתב.



שולי הגליון


  1. זה מוכח מהפסוק "וזבחת... כאשר ציוויתיך" שהובא לעיל.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף