הטור הארוך/דברים/כד
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ד[edit]
אחרי אשר הטמאה. פרש"י לרבות סוטה הנסתרה פי' וזנתה אבל סתירה לבד ולא נודע שהיא טמאה אינה אסורה לבעלה. וכתב הרמב"ן על דרך הפשט אחרי אשר הוטמאה לבעל הראשון דבורה (שבעת?) שידעה האחרון נחשבת טמאה לראשון. וטעם הלאו הזה שלא יחליפו נשותיהם לכתוב לה גט בערב ובבקר היא שבה אליו וזה פי' ולא תחטיא את הארץ כי זה לחטאים גדולים. ובסיפרי ולא תחטיא את הארץ להזהיר ב"ד על כך:
ה[edit]
ולא יעבור עליו לכל דבר. פי' ר' אברהם ל' של לכל נוספת. והרמב"ן פירש לא יצא בצבא ולא יעבור עליו פי' על הצבא הנזכר לכל דבר כמו שאמרו רבותי' שאינו צריך לספק להם מים ומזון וזהו לא יעבור על הצבא לא להיות פקיד על אנשי הצבא או להיות מצביא את העם לכל הצריך להם כגון סיפוק מים אלא לא ישגיח רק בשמחתו:
ו[edit]
לא יחבול רחים ורכב. מקרא קצר הוא ופירושו לא יחבול החובל. ועל דרך הדרש אתי שפיר שחוזר על למעלה ושמח את אשתו לא יחבול וגו' פי' לא ימשכן בתשמיש למונעו ממנה כמו ויהי הוא טוחן:
ז[edit]
גונב נפש מאחיו. וגם אדום נקרא אחיו לכך פי' מישראל:
ט[edit]
זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים. פרש"י אם באת ליזהר שלא תלקה בצרע' לא תספר לשון הרע. וכתב הרמב"ן ולפי דעתי שהוא מצות עשה ממש כמו זכור את יום השבת. זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים. זכור את אשר עשה לך עמלק שהוא אזהרה מלדבר לשון הרע שמצוה במצות עשה שנזכור העונש הגדול שעשה השם לצדקת הנביאה שלא דיברה אלא באחיה ובפניו ולא בפני רבים וכל מעשיה הטובי' לא הועילו לה גם אתה אם תשב באחיך תדבר לא תנצל ולא שיזכור במחשבת הלב אלא בפיו וכן דורש בסיפרי זכור את אשר עשה ה' למרים יכול בלבבך כשהוא אומר השמר בנגע הצרעת לשמור מאוד הרי שמירת הלב אמורה הא מה אני מקיים זכור שתהא שונה בפיך. ואיך יתכן שלשון הרע שהוא שקול כשפיכות דמים לא תהיה בו בתורה לא תעשה גמור או לאו הבא מכלל עשה אבל בכתוב הזה אזהרה גדולה להמנע ממנו בין בגלוי בין בסתר בין במתכוין להזיק ולהבזות בין אינו מכוין להזיק כלל והוא מצוה מכלל התרי"ג מנאה בעל הלכות וכל המונים אחריו:
יב[edit]
ואם איש עני הוא. קורא אותו עני שאין לו אחרת כיוצא בה שאם היו לו ב' כלים מאותו המין נוטל אחד ומחזיר אחד בין שהוא עני בין שהוא עשיר:
יד[edit]
לא תעשוק שכר עני ואביון. פי' דיבר הכתוב בהווה שהעניים והאביונים והגרים משכירין עצמן. ורש"י פי' לעבור על העני בב' לאוין:
טו[edit]
ביומו תתן שכרו. פי' הרמב"ן רבותי' דרשו זה בשכיר לילה שיש לו זמן כל היום ולא תלין דבר בשכיר יום שיש לו זמן כל הלילה. ועל דרך הפשט ביאר מה שכתוב לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר כי דרך הפסוקים לדבר בהווה ומנהג לשכור פועל ביום ולערב הוא יוצא טרם בא השמש ומצוה הכתוב לפורעו כשהשלים מלאכתו ביומו מיד ושלא תבא עליו השמש כדי שיקנה בשכרו מה שיאכל הוא ובני ביתו בלילה:
כי עני הוא. כרובי הנשכרים ואל השכר הזה הוא נושא את נפשו שיקנה בו מזון להחיות את נפשו ובא לבאר למה לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר שאם לא תפרענו ילך לביתו ואין לו מה יאכל וימות ברעב בלילה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |