הטור הארוך/בראשית/ג

הטור הארוך בראשית ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ד

ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמותון. פירש"י שדחפה עד שנגעה בו ואמר כשם שאין את מתה אחר הנגיעה כך אינך מתה על האכילה. ומקשים על דבריו שהיה לה להשיבו עדיין לא פנה היום ולכך לא מתה על הנגיעה ודוחקי' לומר דודאי כך השיבתו אלא שהנחש השיבה לפי דבריך את מתה על הנגיעה וא"כ מה איכפת לך שתאכלי בלאו הכי תמות ואם לא תמות על הנגיעה ג"כ לא תמות על האכילה. ועיקר הקושיא אינה כלום שבדברי האשה אל הנחש שאמרה לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון לא אמר היום אלא מיד:

ו

כי טוב העץ למאכל. היתה סבורה שהוא מר וסם המות ולכן הזהירה ממנו. כי טוב העץ למאכל. כי הוא מתוק.

וכי תאוה הוא לעינים. שבו יתאוה האדם אחר עיניו:

ח

וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן. מצינו הילוך גבי קול דכתוב קולה כנחש ילך. והרמ"בן פי' מתהלך לשון גלוי שכינה כמו והתהלכתי בתוככם וטעם לרוח כי בהגלות השכינה תבא רוח גדולה כענין שנאמר ה' עובר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים וגו' וכתיב לרוח היום לומר כי רוח ה' נשבה בגן עדן כרוח הימים ולא רוח גדולה וחזק כמחזה שאר נבואות שלא יפחדו ויבהלו ואעפ"כ נתחבאו מפניו מערומיהן. וי"מ וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן והם היו לרוח היום כי ברחו מפני הקול ונתחבאו:

י

כי עירום אנכי. ועלה התאנה שחגרו עליה' לא היה אלא לכסות ערותן. ואע"ג דאיתא במדרש שקשטן הב"ה בכ"ד קישוטין בשעת תשמיש הסירן:

יב

האשה אשר נתת עמדי. פי' הרמ"בן לכך התנצל בה שאמר אתה נתת לי לעזר והייתי סבור שכל שתאמר אלי יהיה לי לעזר ולהועיל וזהו שאמר לו בעונשו כי שמעת לקול אשתך שלא היה לך לעבור על מצותי בעבור עצתה. וא"א הרא"ש ז"ל מפרש שלכך התנצל בה כי היא כבר אכלה מן העץ וידעה טוב ורע ואני לא ידעתי והיא רמיתני:

יג

מה זאת עשית. לעבור על מצותי אע"פ שלא נצטוית כשצוה על האדם היתה היא בכלל שהיתה עצם מעצמיו וגם היתה בכלל העונש:

טז

אל האשה אמר. ולא אמר ותאכלי מן העץ כמו שאמר לאדם כי היא נענשה על האכילה ועל העצה כמו שנענש הנחש על העצה:

עצבונך. פירש"י צער גדול בנים. וקשה שהיה לו לומר הרונך תחלה ונר' לפרש עצבונך הוא צער דם נדות דכל הרואה ראשה ואיבריה כבדים עליה:

ואל אישך תשוקתך. פרש"י לתשמיש ואעפ"כ אין לך מצח לתבוע בפה אלא הוא ימשול בך. והקשה הרמ"בן כי אדרבה זו שבח באשה שאמרו זו מדה יפה בנשים. ור' אברהם פי' תשוקתך משמעתך שתשמע לכל אשר יצוה עליך כי את ברשותו לעשות חפצו. ונר' לפרש לפי שאמר לה הרבה ארבה עצבונך והרונך אמר לה ואף אם תרצי לשמור שלא ליקרב לאיש ולא תתעבר ולא תצטער ולאישך תשוקתך שיותר מה שהאיש רוצה לישא האשה רוצה לינשא ואף אם תאמר אכבוש את יצרי מליזקק הוא ימשל בך ויקחך בעל כרחך:

כב

ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים. וקודם לכן לא היה חושש שיקח ממנו כי כל זמן שלא יאכל מעץ הדעת לא היה עושה אלא מה שנצטוה וגם שלא היה צריך לו:

כג

וישלחהו וגו' והדר כתיב ויגרש. פי' הר' יוסף קמחי ששלחו בתחלה ואח"כ חזר ויגרש וישכן את הכרובים וגו':

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.