הון עשיר/עירובין/ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשיר ‏ עירובין ח

ב

מזון. לשתי סעודות לא קתני, אלא מזון שתי סעודות הרגיל בהם לקיים גופו, והוא מחלק המזון הזה לג' סעודות שחייב לאכול בשבת, ולר"מ משערינן השתי סעודות בדברים שאינם מבוסמים הרגיל בהם בחול, שאין דרך להרבות בהם בכל סעודה כמו בדברים המבוסמים הרגיל לאכול בשבת, ור"י סבר אע"ג דדברים המבוסמים דרך להרבות בהם בכל סעודה ורגיל לאכלם בשבת, מ"מ בסעודות שבת משערינן שהם קטנות מסעודות החול כיון דרגילות הוא לחלק מזון הרגיל לאכול בשתי סעודות לשלש, כן נראה. ונראה דטעמא דדי בשיעור שתי סעודות אע"ג דרגיל לאכול שלש, משום דקי"לן כמ"ד (פ"ד מ"ט) לא אמרו מערבין בפת אלא כדי להקל על העשיר. וסתם עשיר אוכל כדי שבעו כל ימות החול, ולכן א"א לו להוסיף על אכילתו הרגילה, ומשום הכי לקיים מצות ג' סעודות ממעט אכלו בכל סעודה, ומחלק מאכלו של שתי סעודות לשלשה, משא"כ בעני דתנן (פאה פ"ח מ"ז) שבת נותנין לו מזון ג' סעודות. כי כל ימות החול אינו אוכל כדי שבעו, ולכן יכול הוא לאכול בשבת סעודה יתרה לתאבון, והיינו הוא דכל ימי עני רעים. אפילו בשבתות וימים טובים מחמת שינוי וסת (משלי טו, טו. כתובות קי:), משא"כ לעשיר שאינו משנה כמו שאמרתי, כל הדרך הזה יש לדרוך על פי פירוש הר"ב אשר יסדו על הלשון הנזכר בבבלי (דף פב:) כותיה דר"מ מסתברא, דאי כר"י קשיא הא דאמרי אנשי רווחא לבסומי שכיחא, ע"כ. אבל בירושלמי (ה"ב נא.) איתא דפלוגתיהו תלייא בלחם, אם אוכל ממנו הרבה, דר"מ ס"ל דבחול אוכל לחם מועט משבת לפי שאין לו מה ללפת, ור"י ס"ל דאדרבא בשבת אוכל ממנו מועט מפני שהוא ממלא כרסו ממאכלים אחרים. ואפשר לומר דזו היא נמי כוונת הבבלי דקאמרא דלר"י קשיא דרווחא לבסומי שכיחא, וכלומר ואינו נמנע בשבילם מלאכול לחם הרגיל ולהרבות בו כפי רבוי הלפתן. ולכאורה הדרך הזה מסייע למאן דס"ל (עי' טוב"י סי' רצא) דסעודה שלישית אינה צריכה פת, שהרי ר"מ ור"י נתנו עיניהם בפת, ולא חשו אלא למזון שתי סעודות. אבל המדקדק היטב בחלוק שחלקנו לעיל בין עני לעירוב, יראה שאין מכאן ראיה:

ג

חולית הבור והסלע. אע"ג דאיכא רבותא בבור יותר מבסלע, כמ"ש התי"ט משמא דגמרא, הקדים הבור לסלע לרמוז דבבור דומיא דסלע, דא"א שתחסר בשבת איירי. ונחה בזה קושית התי"ט, שהקשה אמאי לא כייל התנא ותני כל שגבוה י' טפחים כגון חליות הבור וכו'. דאילו קתני הכי לא היינו מפרשים דקתני סלע לגלות הבור דבא"א ליחסר בשבת איירי, אלא הוה אמינא דנקט שני דברים דלא נימא דבבור דווקא דינא הכי ולא בשאר דברים, אבל עתה שכלל ברישא ואמר כל שגבוה י' וכו', כשחזר לומר בור וסלע דלא אצטריך כי אם בור משום החילוקים שבו, שהרי מ"מ אין כאן מקום לטעות ולומר דהוי דווקא, דכבר כלל דין זה בכל דדמי ליה ברישא, אמרינן דקתני סלע לגלות אבור כדפרשתי:

איזו היא סמוכה כל שאינה וכו'. איזו היא סמוכה דבה איירינן במתניתין, ומשום הכי לא פירט המופלגת אע"ג דהיה מקצר מדבורו תיבת שאינה:

ד

בבית התבן בבית הבקר בבית העצים בבית האוצרות. בבית התבן בבית הבקר אצטריכו תרויהו, דלא תימא דווקא בית התבן, והקדים התבן לבקר אע"ג דשכיח הדירה בבית הבקר לרועה משא"כ בתבן דלא שכיח, לרמוז דצריך להקדים לקנות התבן קודם שיקנה הבקר כדי שיהיה להם מה לאכול, כדאיתא בירושלמי דיבמות פרק ט"ו (ה"ג עח.) אר"א אין אדם רשאי ליקח בהמה חיה ועוף אלא אם כן התקין להם מזונות, ע"כ. והדעת מכרעת חייוב זה, דהכי ילפינן מברייתו של עולם. ושנה אף בית העצים ואוצרות, משום דרוב תבואות בכח שור (משלי יד, ד). ועוד אפשר לומר דלא שכיחי בהו דירה כבית התבן ובקר ואפילו הכי כי דיירי אסרי, ואע"ג דכתיב ורוב תבואות. והם הם הנתנות באוצרות, הקדים העצים וסמכם לבקר, לרמוז שחשובים הם מן האוצרות כמשאז"ל (גיטין נו.) דרב חסדא מסר כל אקלדי לשמעיה לבר מדציבי:

ה

מאה אמה. דע כי חצר שהיא ארבע על ארבע כוללת יותר מעשרה, ולכן נקט התנא מנין המסויים הבא אחריו והוא מאה. ועוד מאה אמה לשון קלילא הוא יותר משאר המניינים:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.