הון עשיר/סוכה/ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשיר ‏ סוכה ה

ג

מבלאות מכנסי כהנים ומהמייניהן. בשמחת בית השואבה איכא למיחש להרהור עבירה וגלוי עריות, מפני שהיו שם נשים, לכך היו מדליקין בשני בגדים אלו, שמכנסים מכפרים על גלוי עריות ואבנט על הרהור הלב (ערכין טז.), ואפשר דה"ט דר' לוי בשיר השירים רבא (פ"ד ד פיס' ה) והכי איתא נמי בירושלמי פ"ז דיומא (ה"ג לח.) דאורך האבנט היה שלשים ושתים אמה, והם אותיות לב. אבל הכתונת והמצנפת מכפרים על שפיכות דמים וגסות הרוח (ערכין שם), ואין לשני חטאים אלו שייכות בשמחת בית השואבה, ובזה אזלו להו תמיהות התוספות (נא. ד"ה מבלאי) והתי"ט דתמהו אמאי נשנו מכנסים ואבנט, ולא נשנו כתנת ומצנפת:

ד

הגיעו למעלה עשירית תקעו וכו'. ובזה היו מחלקים מספר המעלות ליוד והא, והיינו י"ה, שהיו מזכירים שם זה ומודים ומשבחים לו:

ואמרו אבותינו וכו'. כדי שלא יבעטו מרוב שמחה אומרים כן, ע"ש ביום טובה היה בטוב וגו' (קהלת ז, יד) כן נ"ל, דאם לא כן הרי מכבדים עצמם בקלון חבריהם, ודבר זה אסור. א"נ אומרים כן להוציא מלב הרואים בשמחה זו, שלא יאמרו שאחרית שמחה תוגה, והראיה כי בית ראשון נחרב, וזה אמרם אבותנו וכו' ובשביל זה נחרב, אבל אנו ליה עינינו, וכן שמעתי מאחד מתלמידי:

ליה. הנה שם זה הוא בגי' בו"ז, והם הימים שבהם נרמז ניסוך המים דחג, שהוא כנגד הע' אומות, כדאיתא בזהר (פנחס רנט.) והובא בכוונת האר"י. ואפשר דמהאי טעמא היו מזכירים כל כך פעמים שם זה בסוכות להכניעם, על כי באלו השני אותיות אשר הם בג' ראשונות, אין לקליפות אלו אחיזה, וכמבואר בספרי משנת חסידים מפתח העולמות סדר נזיקין מסכת מקום הקליפות פ"ב ע"ש:

ח

חל יום אחד וכו'. לפי הר"ב נראה דדוקא ליום אחד הוא דנוטל המתעכב, משום דלא ניחא ליה לאיניש לילך בדרך לא בע"ש ולא בעי"ט, אם לא שכבר החזיק בדרך קודם, אבל ביותר מיום אחד אין המתעכב נוטל כלום, דלאו כל כמיניה להקדים או לאחר כ"כ שם למעט חלק חבריהם, והיה לו לילך לביתו. אבל לפי פירוש הרמב"ם יום אחד לאו דווקא דה"ה יותר, ולא אתא לאפוקי אלא כשאין שום יום מפסיק דאמרנו לעיל שהיו כל המשמרות שוות, ולא אמרינן דצריך למעט בחלק המשמרה שזמנה קבוע ברגל מטעם העצלות כמו הכא, דלא גריעא משאר המשמרות שלא היו מקריבים אלא בקרבנות הבאות מחמת הרגל, כן נראה:

סוכה מתחלת בסמך ומסיימת בהא, ואמרו רז"ל (שבת קד.) דאות ס' מורה סימנין עשה בתורה וקנה אותה, והתורה כלה הנה היא כלולה בהחמשי תורה, כמשאז"ל (עיין תענית ט.) דליכא מלתא דכתיבא בנביאים דלא רמיזא באורייתא, ואינה נקנת אלא בעשות כל ענייני העולם הזה עראי כדירת סוכה, כדתנן (אבות פ"ד מ"י) הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה. ועוד ס"ה הוא הס, דפירושו שתוק, כי סיי"ג לחכ"מה שתי"קה (שם פ"ג מי"ג), וד"י למ"בין סו"ד הסו"כה. ועיין בספרי משנת חסידים במפתח העולמות סדר קדשים מסכת אורות ז"א פרק א' פיסקא א':

סליק מסכת הסוכה. מסיג נקיה וזכה:

תמלט ותנצל מכל רע וכל מכה.

אם שבעה תשב בצל הנקרא בשם סוכה:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.