הון עשיר/נזיר/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשירTriangleArrow-Left.png נזיר TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
הון עשיר
רש"ש


דפים מקושרים

א[edit]

נזיר

נזיר יש בו ט' פרקין, כנגד ט' פרקין דסוטה, דלהכי נסמך אליו, כדאיתא בש"ס (סוטה ב.) כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין. והא דהקדימו לסוטה, הוא כדי לסמכו לנדרים הדומה לו (שם), כי נזירות נדר הוא, ועוד כתיב ביה (במדבר ו, ה) קדוש יהיה. וקדוש הוא ת"ת, בקבלתו מקדש דהוא חכמה, ולו ט' תיקוני דיקנא, דהנזיר אסור לגלח:

כל כנוי נזירות וכו'. כתב הר"ב, חסורי מחסרא. עיין מ"ש בריש נדרים:

ב[edit]

כמי שעקר דלתות עזה. דומה לנקירת העינים. ועוד דתרויהו הם סימן שוה של מעשה אשר נעשה ע"י, אלא שאחד עשאו הוא, ואחד נעשה ע"י אחרים בו, משום הכי סמכם לאהדדי ולא הפסיק ביניהם בבעל דלילה שהוא סימן דומה לבן מנוח, אע"ג דביניהם נעשה בעל דלילה:

הרי זה נזיר שמשון. מדלא קתני הרי זה נזיר סתם, ש"מ שיש הפרש בינו לנזירים אחרים, ומדקתני מה בין נזיר עולם ולא קתני מה בין נזיר סתם, ש"מ דבאומר בפירוש הריני נזיר עולם איירי, ובזה החסרון שכתב הרב מובן מעצמו ואינו צריך טעם:

מיקל בתער. אפילו בתער, ולא חיישינן דילמא יגלח כל השער כהרגל גילוח התער. א"נ דווקא בתער, שיש בו שינוי במה שמקל השער בו ולא במספרים שדרכם בכך, דילמא יחתוך השער עד למטה סמוך לעיקרו, והם לא התירו אלא מקל בעלמא, ומכיון שדרך הרוצה להקל השער ולא לחתוך כלו, לוקח המספרים ולא התער, והוא לוקח התער אתי לאדכורי, וזה נראה עיקר, מדאמרינן בתענית דף י"ג א' וב', אבל הכביד שערו מקל בתער, אמר רב חסדא בתער אבל לא במספרים. ופי' רש"י, בתער דרך שינוי. ואע"פ שיש לדחות ולומר דהאי דרך שנוי שכתב רש"י, אין ר"ל שלהיותו בתער הוא שינוי, אלא שיקל דרך שינוי, כמו שדקדקו התוספות מתיבת מקל, שר"ל דרך חתיכין אבל לא כדרכו דרך גלוח ע"ש, מ"מ אעיקרא דדינא אין לדחות, דאין ספק דבמספרים אסור באבל, ויהיה דינא הכי בנזיר כמ"ש, ולמה לא יותר במספרים אם אינו מגלח בהם אלא מקל כבתער, אלא ודאי הוא מהטעם שכתבתי, דעל ידי שנוי זה דלקיחת תער להקל שלא כדרכו, אתי לאדכורי:

ה[edit]

רואין את הקופה כאילו מלאה חרדל ונזיר כל ימיו. וכ"ש בבית, דמסתמא היא גדולה יותר מן הקופה, דנזיר כל ימיו, כשדנים אותה כמלאה חרדל. משום הכי לא הוצרך להזכירו פעם אחרת:

כאלו היא מלאה חרדל. הנני מציע לפניך תורף השיטה דש"ס, כי על ידה תראה איך כל הקושיות שהקשה התי"ט על הר"ב והרמב"ם, בסתירת פסקיהם זה עם זה בפי' משנה זו ובפי' משנה ז' והניחם בצ"ע, ותמה על הראב"ד והכסף משנה שלא העירו בזה כלל, הם בטלות ומבוטלות:

ודע מתחילה כלל זה, דכי אמרינן דנזירות אחד ארוך נדר, הוי נזיר עולם ומגלח אחת לי"ב חדש, אע"פ שהוא באמצע נזירותו. וכי אמרינן דאינו נזיר עולם, מונה כל כך נזירות של שלשים שלשים יום, ומגלח אחד לשלשים יום, וכל שלשים יום מקרי נזירות בפני עצמו:

והנה בש"ס (דף ח.) הקשו על משנה זו, דלמה רואין לקופה כאילו מלאה חרדל ונזיר כל ימיו, ולחשביה כאילו מלאה קשואין ויהיה נזיר כמנין הקשואין. ומשני דמתניתין ר"ש היא דאמר ספק נזירות להחמיר. ורבי יוחנן אמר אפילו תימא ר' יהודה דס"ל ספק נזירות להקל, דעד כאן לא קאמר ר"י להקל אלא כשהספק הוא אם יהיה נזיר או לא, אבל כשהספק כמתניתין דהכא דמספקינן או הוי נזיר זמן מועט או הרבה, מכיון דמ"מ צריך שיתחיל הנזירות אף הוא מודה דמחמירין עליו להאריכו עד שיצא מידי הספק. והדר מקשה הש"ס על כי הוה ס"ד דס"ל לר' יהודה דזה נזיר כל ימיו, ר"ל שימנה כל כך נזיריות של שלשים שלשים יום, ושאיננו נזיר עולם שכלו נזירות אחד, דסוף סוף כי כלה למנות כל כך נזיריות כמנין הקשואין יפטר משם ואילך מהטעם דספק נזירות להקל, שהרי כבר אמרנו שלעולם לר"י אינו מתחיל נזירות חדש מספק. ומשני דר"י כרבי ס"ל, דהאי נזיר כל ימיו, ר"ל נזיר עולם דמגלח אחת לי"ב חדש, נמצא דכל ימיו הוי נזירות אחד, ולכן אף כי גמר למנות כמנין הקשואין, מאריכין נזירותו כמנין החרדל מספק, שהרי אין זה תחילת נזירות כי אם אריכות זמן לנזירות אשר התחיל בודאי בלי ספק. והדר מקשה דהיכי ס"ל כרבי, והלא קאמר ר' יהודה באומר הריני נזיר כמנין ימות החמה, מעשה היה וכיון שהשלים מת. וא"א לומר עליו שהשלים אלא א"כ נאמר שעשה שס"ה נזיריות של שלשים שלשים יום, דאם נאמר שהיה נזיר עולם כרבי ליכא למימר שהשלים כמ"ש רש"י, ומשני דהין הכי נמי דכשהזכיר מנין דאף רבי מודה דאינו נזיר עולם. והדר מקשה מברייתא מפורשת, דאף כשהזכיר מנין קאמר רבי דהוי נזיר עולם, ומשני דבהא דהזכיר מנין פליג ר' יהודה ארבי, אבל כשלא הזכיר מנין בפירוש, הוא דמודה לרבי דהוי נזיר עולם:

הכלל העולה מזה הוא, דת"ק דמשנה ד' ס"ל דכל היכא דהזכיר לשון המורה דנחית למנין, כגון כשער ראשי כעפר הארץ וכחול הים, דלנזיריות מחולקים איכוון, ומגלח אחת לשלשים יום. וכ"ש כשהזכיר תיבת מנין בפירוש, כגון כמנין ימות החמה, והראיה דתיבת כמנין אתיא במכ"ש, מדהוה ס"ד דתלמודא דרבי דחולק על כשער ודומיו מודה על כמנין, ות"ק ור' יהודה דמשנה ז' מודים לת"ק דרבי בכמנין, אבל בכשער ודומיו כרבי סלה"ו דהוי נזיר עולם, ורבי ס"ל דאף אם הזכיר מנין וכ"ש כשלא הזכירו אלא אמר בכשער ודומיו וכ"ש כשלא אמר כן אלא מלא הבית ודומה לו, דהוי נזיר עולם, דהיינו נזירות אחד, ומגלח אחד לי"ב חדש, ות"ק דר"י ור"י דמשנה ז' מודו לרבי כשאמר מלא הבית ודומה לו, דאפילו באמר כשער ודומיו מודים לו:

אבל ת"ק דרבי עדיין לא ידענו היכי ס"ל, אם מודה לרבי באומר מלא הבית ומלא הקופה, הואיל ולא הזכיר לשון המורה דנחית למנין, או אם חולק עליו אפילו בענין זה:

והנה לכאורה נראה מהסוגיא דלעיל דאף בזה חולק, וס"ל דלעולם לנזירות מחולקות איכוון, מדרצה הש"ס לאוקמי משנה זו כר"י, ומשום דס"ל כרבי עלה בידו, דמשמע דאי ס"ל כת"ק דרבי לא היה כן, ואם איתא דבהא אפילו ת"ק מודה, ה"ל לש"ס למימר דבהא כ"ע מודו דנזיר עולם הוי, הואיל ולא הזכיר לא שם מנין ולא דבר שבמנין. אבל אחר העייון נראה לי דאין זו ראיה, והין הכי נמי דהוה מצי למימר הכי דכ"ע מודו, אלא הואיל וכל השקלא וטריא דש"ס הוא להודיענו סברת ר"י מה היא, פירט ואמר דכרבי ס"ל, דבזה נדע דחולק עם הת"ק דרבי באומר כשער ראשי וכו', דאי הוה אמר סתם דאתיא נמי כר' יהודה משום דבענין זה כ"ע מודו דהוי נזיר עולם, עדיין לא ידענו אם באומר כשער ראשי חולק עם רבי ולא שני ליה בין הזכיר שם מנין ללא הזכיר הואיל והזכיר דבר שבמנין, או אי ס"ל כותיה בהא, וכשהזכיר מנין דווקא קאמר דלנזיריות מחולקות איכון, אבל בלאו הכי אע"ג דהזכיר דבר שבמנין מודה לו דהוי נזיר עולם, אבל באמרו דכר' ס"ל גילה לנו סברתו, אבל הין הכי נמי דבענין זה דלא הזכיר אפילו דבר שבמנין אלא אמר מלא הבית ומלא הקופה שאף ת"ק דר' מודה דהוי נזיר עולם:

ויש לי ראיה עוד לזה מהירושלמי דגרסינן התם (ה"ב ג.) ר' הילא בשם ר' אסי אמרה כן הריני נזיר כשער ראשי וכעפר הארץ וכחול הים, הרי זה נזיר עולם ומגלח אחת לשלשים יום, רבי אומר אין זה מגלח אחת לשלשים יום אלא אחת לי"ב חדש, ואי זהו שמגלח אחת לשלשים יום האומר הרי עלי נזירות כשער ראשי כעפר הארץ וכחול הים, אמר ר' זעירא בסתם חלוקים, מה אנן קיימין, אם באומר מלא שערי כל עמא מודוי שמגלח אחת לשלשים יום, אם באומר כמנין שערות ראשי כל עמא מודוי שמגלח אחת לשנים עשר חדש, אלא כי אנן קיימין באומר כשיער, רבי אומר מלא ראשי, ורבנין אמרין באומר כמנין שערות ראשי, ע"כ:

והנה קודם שנבא אל הביאור מוכרחי' אנו לראות אמיתות הגירסא, כי בעל כרחנו משובשת היא, שהרי בתחילה אמר דבאומר מלא כ"ע מודו דהוי אחת לשלשים יום, ובאומר כמנין כ"ע מודו אחת לי"ב חדש, כי פליגי באומר סתם כלישנא דמתניתין באומר כשער וכו', והדר אמר דרבי חשיב ליה כמלא, ורבנן כמנין, דנמצא לפי זה דלרבי הוי לל' יום ולרבנן לי"ב חדש, והלא עינינו רואות דאיפכא קאמרי, דלת"ק הוא לשלשים יום ולרבי הוא נזיר עולם ולי"ב חדש, אלא ודאי טעות סופר יש כאן:

והנה לפנינו שני דרכים לתקן המעות הזה, האחד הוא להפוך הרישא (דפה) [דמה] אנן קיימין, ולומר דבמלא כ"ע מודו אחת לי"ב חדש, ובכמנין כ"ע מודו אחת לל' יום, דבהכי אתי שפיר האי דאמרינן בסיפא, דבכשער רבי חשיב ליה כמלא דהיינו לי"ב חדש, ורבנן כמנין דהיינו לל' יום. או שצריכים אנו להפוך הסיפא, ולומר רבי חשיב לה כמנין, ורבנן חשיבין ליה כמלוא:

אבל הדעת מכרעת שהדרך הראשון הוא האמיתי, שהרי בש"ס דידן כבר הוכחנו, שבכמנין יותר נראה דאתא לחלק הנזיריות מכשער או מלא הבית, ואם כן הוא איך אפשר דבמלא כ"ע מודו דכיון לנזיריות מחולקות, ובכמנין כ"ע מודו דהוי נזירות אחד ומגלח אחת לי"ב חדש, הלא עינינו רואות דהוי איפכא, אלא ודאי מוכרחים אנו לומר דה"ג כמ"ש בדרך הראשון:

ומזה פשוט דת"ק דרבי מודה במלא דהוי אחת לי"ב חדש, ואע"ג דבכמנין חולק עם הבבלי, דלפי הבבלי אין ר' מודה לת"ק כלל, והכא קאמר דמודה, מ"מ אפושי פלוגתא בין הירושלמי והבבלי לא מפשינן, ובאמת הוא דבר שהדעת מכרעת, דבשלמא כמנין הוא דומה ממש ללשון כשער, משום דפירושו הוא כמנין השער, ומשום הכי אתי שפיר למימר דת"ק מדמה להו לאהדדי, אבל במלא שער או כיוצא, לשונו מוכיח דלא נחית לדבר שבמנין, אלא עשה אותו דבר כאילו הוא כלי המקבל דבר אחר ואת אשר יקבל אותו דבר הוא מה שאנו צריכים למנות, ומשום הכי ניחא למימר דת"ק דרבי מודה במלא דהוי נזירות אחד, כי אזנינו שומעות דלא נחית למנינא, אלא דפי' דבריו הוא כמ"ש שפירט מקום מוכן אשר יחזיק שיעור ימי נזירותו, וכיון דנחית לכללם במקום אחד ש"מ דלנזירות אחד איכוון והוי נזיר עולם ומגלח אחת לי"ב חדש:

העולה מכל זה הוא, דלפי הבבלי ת"ק דר' ס"ל דבכשער וכמנין שער ודומה לו אינו נזיר עולם, ובמלא שער וכיוצא הוי נזיר עולם, ור' ס"ל דאפילו כשער או כמנין שער הוי נזיר עולם עד שיאמר הרי עלי נזירות כשער או כמנין שער, דבכ"הג מורה שהמנין קאי אנזיריות שכל שער יהיה נזירות אחד שלם, ולא אימי נזירות שיהיה כל שער יום אחד ויהיו כל השערות כאחד נזירות ארוך, ור"י ס"ל דדוקא כי אמר כמנין בפירוש אע"ג דלא אמר הרי עלי נזירות אלא הריני נזיר לא הוי נזיר עולם, אבל כשהכניס המנין באות הכף באמרו כשער, מודה לרבי דאין זה נקרא מורה מנין אלא מורה מקום אשר יחזיק המנין, ולכן הוי נזיר עולם, וכ"ש כשאמר בפירוש מלא שער וכיוצא דלכ"ע הוי מורה מקום המנין ולא המנין עצמו, ולכן הוי נזיר עולם לכ"ע, מהטעם שכתבתי לעיל:

ועתה נעלה ונבא אל הפסקים של הר"ב ורמב"ם ונראה איך צדקו דבריהם, והוא שבמשנה ד' פסק הר"ב והרמב"ם דלא כרבי, דבכשער אפילו בלא מנין אינו נזיר עולם. ובמשנה ה' במלא הבית, פי' הר"ב בנזיר כל ימיו ומגלח כל י"ב חדש דהיינו דהוי נזיר עולם, ושתק ולא אמר כלום אם הלכה כן או לא כי בזה הורה דהכי הלכתא, כי כן דרכו בכל המשניות סתומות בלי מחלוקת לשתוק בהיותם כהלכתא, וגם כן פסקה הרמ"בם בפירוש, על כי בהא כ"ע סלה"ו דהוי נזיר עולם, ובמשנה ז' כשהזכיר מנין בפירוש דאינו נזיר עולם, פסקו כמותה:

וכבר ידענו דת"ק ור"י דמשנה ז' אינם מודים לת"ק דרבי דמשנה ד' באומר כשער בלי מנין, אבל ת"ק דרבי מודה לת"ק ור"י דמשנה ז' באומר כמנין, דהא במכ"ש דכשער אתי כמ"ש לעיל, ורבי חולק עם ת"ק דידיה דמשנה ד' בכשער, ועם ת"ק ור"י דמשנה ז' בכמנין, ות"ק ור"י מודו לרבי בכשער, ובמלא כ"ע מודו דהוו נזירות אחד:

נמצאו היות הפסקים מיוסדים על אדני פז צודקים זה עם זה, והוא דבאומר הריני נזיר מלא וכו' הוא נזירות אחד וזה לכ"ע, ובאומר הריני נזיר כשער וכו' אינו נזירות אחד וזה הוא כת"ק דר' לבד, ובאומר הריני נזיר כמנין וכו' כמו כן אינו נזירות אחד וזה הוא כת"ק דר' וכת"ק ור"י דמשנה ז', ואלו הם הפסקים של הר"ב והרמ"בם:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.