הון עשיר/נגעים/יב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
< הקודם · הבא > מפרשי הפרק רע"ב מפרשי המשנה |
ב[עריכה]
עד שיהיה בו אבנים ועצים ועפר. כתב הר"ב דכתיב (ויקרא יד, מה) את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית. ע"כ. דמדלא כתב האבנים והעצים והעפר, אלא וכינה הכל על הבית באמור אבניו ועציו, ובעפר הזכיר הבית בפירוש, למדנו דא"א לבית המטמא בנגעים שיהיה חסר משום אחד מאלו, והלמוד דמשנה ב' פ' י"ג דכשהוא נותץ נותץ את שלו לבד ולא של חבירו, אין אנו למדין אותו מכינוי עציו וכו' כמו שפירש הר"ב שם, אלא מונתץ והוציא דכתיב לשון יחיד, משא"כ בחליצה וקציעה כנלע"ד, והתי"ט האריך בהוצאת לימוד זה ללא צורך, כי בפירושי זה יתורצו כל שאלותיו על הת"כ, עיין בדבריו כי לקצר אני צריך:
ה[עריכה]
כנגע. יפה כיון התי"ט ז"ל באמרו שאינו אומר נגע אלא כנגע, שלא יפתח פיו לשטן. שהרי אמרו רז"ל (עי' זו"ח רות לו: ועי' שעה"כ דרושי הלילה דרוש ז') על לא תאונה אליך רעה (תהלים צא, י). זו לילית, ונגע לא יקרב באהלך (שם). זה סמאל. ומה שרצה ליתן טעם שעל נגעי בתים לבד צריך לומר כך כי הם הראשונים, אבל לא על נגעי בגדים וגופו שכבר הוחזק רשע כמשאז"ל (עי' ויק"ר פי"ז ד), ודמשום הכי לא נזכר דין זה כי אם בבתים, אף כי אפשר להחזיק דבריו באמור דהאמת כך הוא דע"י נגע הבתים עדיין אינו מבורר לרשע ממש דדילמא לגלות איזה מטמון לו אירע לו זה כמשאז"ל (שם ו), משא"כ בנגעי בגדים וגופו דלא שייך דבר זה כלל אלא ודאי רוב חטאיו גרמו לו, מ"מ אומר אני דאין אנו צריכים לכך בשאר הנגעים, שהרי כתיב בהם (ויקרא יג, ט) והובא אל הכהן. והראה אל הכהן (שם מט). וכשהיה בא לו לא היה צריך לומר לו כלום, אלא היה מראה לו גופו או בגדו, משא"כ בנגעי בתים שצריך לקרוא לו שיבא לביתו, ולכן היה צריך להוציא מפיו כנגע וכו', ומשום הכי הוצרך הכתוב להזהירו והתנא להזכירו, שאפילו כשיצטרך להוציא שם זה מפיו כדי שלא יפתחנו לשטן שלא יוציאנו בלשון ודאי אלא בספק, וא"כ הוא אף אם יארע שהוצרך לכך בשאר הנגעים אע"ג דלא שכיח דמשום הכי לא חש הכתוב ולא התנא להזכירו, לא יוציאנו מפיו אלא כזה בספק, דסוף סוף אף כי לכאורה נראה בהם שהוא רשע, (לו) [לא] משום זה נתיר לו שיטמא פיו ביותר, כ"ש שאפשר שלא יהיה אפילו רשע ממש, כי יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים:
אם כך על של רשע. דלצדיק הרבה דרכים למקום לגלות לו המטמוניות שבבית בלי טורח ועמל של אמצעות הנגע, לכך קורא אותו רשע אע"ג דאפשר דלגלות לו איזה מטמון אירע לו כן כמ"ש:
ו[עריכה]
תחת ארבע. אצטריך דלא תימא דהוי כאחד תחת שתים ולא יביא:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |