הון עשיר/נגעים/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשירTriangleArrow-Left.png נגעים TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
ר"ש
הון עשיר
שיח השדה


דפים מקושרים

ג[עריכה]

נגעים

נגעים יש בו י"ד פרקים כנגד י"ד דברים שעליהם נגעים באים כדאיתא בילקוט מפוזרים במדרשים שבו (מצורע רמז תקסג וזכריה רמז תקעב. ועי' תנחומא מצורע פ"ד) ואלו הם. ע"ז, ג"ע, ש"ד, חילול השם, קללת השם, גוזל את הרבים, גוזל את שאינו שלו (כן הוא לשון המדרש), גסי הרוח, מספרי לשון הרע, ועין הרע, הגונב בסתר, נשבע לשקר, חושד בכשרים, ודיין המקלקל את הדין. וע"ד הנסתר נלע"ד לומר, שהנגע נמשך מי"ד עיתים לרעה כדכתיב (תהלים צא, י) לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך. וי"ד עתים לרעה הם הקליפות הסובבות עד מקום י"ד ספירות, כמ"ש בפתיחה דעירובין בשם ספר הגלגולים (פי"ח וע"ש פי"ז), שאין בטובה למעלה מעונג ואין ברעה למטה מנגע כדאיתא בס' היצירה (פ"ב מ"ז):

לפטור להחליט ולהסגיר. נקט להסגיר בסוף לסמכו להחליט, לרמוז דהמוסגר נמי טמא מקרי:

שבוע. כתב התי"ט שהוא לשון זכר, והביא ראיה מרש"י ז"ל (בראשית כט, כז) שפירש שבוע זאת שבוע של זאת. ולא ידעתי מה ראיה היא זאת, שרש"י ז"ל הוכרח לפרש כך, משום דשבוע הוא סמוך להיות אותה השין נקודה שבא. ועוד מה שאמר שבריבוי בא בסימן הנקבות שבועות, אף לזה אין ראיה ברורה, שהרי מצינו בדניאל סימן י' כמה פעמים שבועים, ובתורה עצמה מצינו שבעה שבועות (דברים טז, ט), דשבעה הוא שם מספר הזכר. ובשנים מצינו שבע שנים (בראשית ה, ז. ועוד) שהוא שם מספר הנקבה, וכן בכל התורה, כשמם היחיד שהוא בסימן הא נקבה. ולע"ד אלו השנים באים לרמוז שרשם העליון, ע"ד שכתבתי בפ' כ"ו דכלים משנה ב' ד"ה משום שלשה ע"ש:

לפטור את ההופך וכו'. משום דבעי למימר ביה מתוך החלט, הוצרך לשנות בתחילה מה הוא המחליט:

ד[עריכה]

ר"ע אומר וכו'. לא ידעתי למה דחה התי"ט דברי הר"ב דפסק דלא כר"ע, בשתי ידים, מהטעם שהלכה כר"ע מחבירו. והלא הוא עצמו כתב במשנה ב' פ"ג דכלים, דכתוב במה"ריק בתשובה שורש קפ"ה (ואני בקשתיו שם ולא מצאתיו) שאין הכלל דהלכתא דמר לגבי מר, נאמר על הדינים הבלתי נהוגים בזמן הזה. אף כי דבר זה זר בעיני שיהיו הכללים כאלו המוזכרים בש"ס סתם דחויים מסברא בדינים אלו, מ"מ התי"ט בנה כלל על זה וא"כ מה לו להתרעם על הר"ב שפסק דלא כר"ע מחבירו. ואין לומר על פי דרכו דכיון דדין זה תלוי בשבת הדרן לכללין, דהא מ"מ לא פליג ר"ח סגן הכהנים אלא בנגעים, דגם הוא ס"ל דהוי כדן את הדין ואסור לראותם בשבת. ואין לומר נמי דמשום דסתם לן תנא אח"כ כיצד להקל כר"ע דחאו, דאי הכי ה"לל זה. ועוד דאין משם ראיה, דמי לא יאמר דכל אלו דברי ר"ע הם:

· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.