הון עשיר/מדות/ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשיר ‏ מדות ד

ב

אחד בצפון ואחד בדרום. פתח בצד הפתוח, ומפרש הסתום תחילה, דזוטר מילייה:

ג

ט"ו בצפון וט"ו בדרום. איידי דקאי בצפון פתח ביה:

אחד לתא מן הימין. לפי פירוש רש"י דהוא אותו שבצד מערב, אתי שפיר דפתח ביה משום דסליק מיניה:

ה

ומסבה היתה עולה. לא ידעתי מי הכריח למפרשים לפרש דמעלותיה היו מעלות מגולגלות, וסובבות במקיף עמוד כמין עץ גלגל של גת, דלפי הנראה מלשון המשנה אינו כן, אלא עולים עליה כדרך שעולים בסולם ישרה, אלא שהולכי' בה ממזרח למערב בתחילה, ואח"כ הולכים בה מצפון לדרום, ואח"כ ממערב למזרח. וזה צורתה כי מצד צפון בסימן א' הסולם הבנוי' על עובי הכתל היה הולך ממזרח למערב בתחילה, וחלק הסולם הבנוי בסימן ב' כמו כן על עובי הכתל מערב הולך מצפון לדרום, והמדרגה התחתונה שבה היא גבוה יותר מהמדרגה העליונה שבעובי הכתל צפוני בסימן א', וחלק הסולם הבנוי בסימן ג' כמו כן על עובי הכתל דרומי הולך ממערב למזרח, והמדרגה התחתונה שבו היא גבוה יותר מהמדרגה העליונה שבסולם הבנוי בעובי הכתל מערבי בסימן ב', ובראש הסולם הזה הבנוי בכתל דרום יש שם פתח שדרך שם עולים על העליה שעל גג ההיכל, זה הוא הנלע"ד מלשון המשנה:

ו

ההיכל מאה על מאה על רום מאה האוטם וכו'. דרך הבונים להתחיל לבנות השטח פשוט, ובונים ועולים עד כלות בנינם, משום הכי הזכיר התנא ברישא בדרך כלל האורך והרוחב ואח"כ הרום, וכשבא לפרט פירט הרום דזוטר מיליה מהאורך והרוחב, ברישא:

ז

ועשרים אמה בית קה"ק. לאשמועינן דלא ידעו אם האמה טרקסין חשוב כהיכל או כבית קה"ק (עי' יומא נא:), קתני ליה בענין שיהיה לו שייכות עם שניהם, במה שתכרוך ותתני ותוכו ארבעים אמה ואמה טרקסין, ואמה טרקסין ועשרים אמה בית קה"ק, משום הכי לא קתני ובית קה"ק עשרים אמה כדקתני בהיכל ואולם, אלא הקדים האמות לשם. ועוד רמז לנו דהעשרים אמה ממש הם בית קדש הקדשים, והראיה דאף בהיות הארון וכרובים בהם היה שם מקום פנוי זה של עשרים אמה, כמשאז"ל (מגילה י:) מקום ארון אינו מן המדה. וכן אמרו (ב"ב צט.) על גוף הכרובים שעשה שלמה העומדים בקרקע. ואל תתמה על כנפיהם שהרי באויר הם עומדים, ואנן בקרקעיתו איירינן עתה:

כתל ההיכל שש. אע"ג דבקדשי קדשים קיימינן, קרי ליה כתל היכל, על כי אין בית קה"ק נחשב לחדר בפני עצמו, אלא חלק המעולה שבהיכל הנקרא קדש, כדכתיב (שמות כו, לג) והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.