הון עשיר/דמאי/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשירTriangleArrow-Left.png דמאי TriangleArrow-Left.png ד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
ר"ש
מלאכת שלמה
הון עשיר
רש"ש


דפים מקושרים

א[עריכה]

ושכח. דווקא, הא הזיד לא, ירושלמי (ה"א טז:):

בשבת. אשואלו ואיאכל קאי, למ"ד משום אימת שבת מירתת ולא קא משקר כמ"ש הר"ב, דלמ"ד דמשום כבוד שבת, היתירו אפילו שאלו בחול כגון שהיה רחוק מביתו ולא יכול לעשרם כי לא יכנס לביתו עד אחר שהחשיך היום שרי, כי גם זה בירושלמי (שם):

אמר לו אחר שאינו נאמן על המעשרות. משום סיפא דחשיכה לא יאכל, דהוי לא זו אף זו, נקט ליה. ועוד אצטריך לאשמועינן דדוקא בלא מצאו המוכר כדתנן לא מצאו, אז אוכל בשבת על פי האחר, אבל בלאו הכי לא יאכל כי אם על פיו של המוכר עצמו, שהוא מירתת מפניו וירא יותר מכלם לשקר ולהאכיל לו דבר האסור:

שחזרה למקומה. מכלל דבשלא במקומה אינו צריך שאלה דאינה מדמעת, ובהא פליג ר"ש בירושלמי (ה"א יז:) וקאמר דאף שלא במקומה מדמעת, וכותיה פסק הרמב"ם (ה' מעשר פי"ב ה"ד). וטעמא נ"ל מדאמרינן בירושלמי (שם) ר' בון בר חייא בעא קומי רבי זעירא, מאן דאמר מדמעת מדמעת, ושאינה מדמעת אינה מדמעת, ניחא, מאן דאמר למקומה מדמעת, שלא למקומה אינה מדמעת, מה בין למקומה בין שלא למקומה, על רבי חגיי אמרין כדין הוא מימר משה דאנא אמר טעמא, מאן דאמר מדמעת שהיא מתרת השריים לאכילה, מאן דאמר אינה מדמעת שאינה מתרת השריים באכילה. פי' כשנפלה למקומה מדמעת, מפני שעל אותם השריים יש לה דין ושם תרומה ממש, שעל ידה הם מותרים, אבל שלא במקומה אינה מדמעת, מפני שעל אותם השריים אף כי תרומה היא, הואיל וא"א לתרומה זו להתירם באכילה, שהרי תנן (פ"ה מי"א) תרם מן הדמאי על הדמאי תרומה ויחזור ויתרום, אינה חשובה תרומה לגבי אותם השריים לעשותם מדומע, ה"ט דדווקא בדמאי פליגי ולא בודאי, שהרי בודאי יכול לתרום מזה על זה, ומשום הכי כח התרומה שלא במקומה הוא ככחה במקומה, וגרסינן עוד התם הורי רבי לא כהדא דר' חגיי, אמר רבי זעירא אתא עובדא קומי דר' חנינא והורי כר"ש השזורי, ר' אחא בשם ר' יונתן אין הלכה כר' שמעון שזורי, ע"כ. וס"ל להרמב"ם ז"ל דר' זעירא ור' חגאי אמרו דבר אחד, ור' יוחנן פליג עלייהו, ופסק כר' יונתן בהא דאף שלא במקומה מדמעת דלא כר"ש השזורי, דס"ל דעד כאן לא נפסקה הלכה בגמרין דבבלי (חולין עה:) כר"ש השזורי, אלא לענין השאלה בחול, דרבנן פליגי עליה, או אפשר דס"ל דר' זעירא פליג אר' חגאי, ושר"ש השזורי ס"ל כר"ש דאף שלא במקומה מדמעת, והאי דתנן במתניתין שחזרה למקומה דברי המחבר ר' הם, ולא דברי ר"ש השזורי, והראיה דלא תנן ר"ש השזורי אומר תרומת מעשר של דמאי שחזרה וכו', אלא תנן תרומת מעשר של דמאי וכו' ר"ש השזורי אומר וכו', אבל ה"ה לר"ש השזורי אם חזרה שלא במקומה, ומכיון דבבבלי איפסק הלכתא כר"ש השזורי פסק הרמב"ם כותיה בכל, דלא כת"ק דמתניתין, ובזה נחה הרגשת התי"ט בהא. ועוד אפשר לומר דאפילו ת"ק דמתניתין ס"ל דאף שלא במקומ' מדמעת, ודנקט במקומה לרבותא דאפילו במקומה ס"ל לר"ש השזורי דנאמן בחול משום אימת דמוע, ולא חייש דילמא יסמוך עליו בתחלה עד שלא הורמה:

ב[עריכה]

והוא אינו מאמינו. אף אם הוא נאמן לאחריני, אוכל עמו ואע"פ שאינו מאמינו דשויה אנפשיה חתיכא דאיסורא, משא"כ לגבי לוקח דלעי' דאינו נאמן סתם קתני, דאפשר שאם לא היה כן הוא היה מאמינו, ואף למאן דגריס בסיפא אינו נאמן, אתי שפיר לפרש והוא אינו מאמינו דרישא דווקא, והכי קאמר לא מבעיא אם הוא נאמן אלא דהוא אינו מאמינו דיש להקל בו בשבת ראשונה, דאנן סהדי דהוא נאמן, אלא אע"פי שאינו נאמן לכ"ע אוכל עמו, א"נ אע"פ אסיפא קאי, והכי קאמר אע"פ שאינו מאמינו, דאיכא למימר מה מועילו שיאמר לו מעושרין הם, דמ"מ אינו מאמינו במה שאמר לו, וא"כ הואיל ומשם איבה התירו לו נתירנו אע"פ שלא יאמר כלום, והכי נמי איתא בירושלמי (ה"ב יז:) ר' חנינא א"ר ירמיה בעי אם מפני דרכי שלום למה לי בלבד שיאמר לו מעושרין הן, ע"כ. אפילו הכי בעינן שיאמר, וזהו ובלבד שיאמר:

אע"פ שנדר ממנו הניה. נראה לפרש האי אע"פי, לפי פי' הרב כך, לא מבעיא כשהדירו כמו ברישא, שאמר לו קונם מה שאתה נהנה לי אם אין אתה סועד אצלי, דליכא כל כך איבה אם לא יבא לסעוד, דיכול נמי לומר דלא בא לכתחיל' לסעוד אצלו כדי שיחול הנדר ולא יהנה ממנו, ושכוונתו רצויה עמו כדי שלא יטריח עצמו פעם אחרת להוציא ממון בשבילו, אלא אע"פי שנדר המזמין ממנו הניה, שאמר לו קונם שאיני נהנה לך אם אין אתה בא לסעוד אצלי, שאם לא יבא איכא משום איבה ודאי, דיאמר דמשום הכי לא בא כדי שיחול הנדר ולא יהנה עוד ממנו כי אינו חפץ בו, אפילו הכי הואיל והוא שבת שניה לא יאכל עד שיעשר. אבל על פי פירוש הרמב"ם שפירש הרישא בשבועה לא ידענא מאי רבותא דאע"פי, דהא חמירי שבועות מנדרים. ואפשר לומר נמי דבר מה, על דרך מה שכתבתי בפי' הר"ב, דהואיל והכ' תלה הענין באיסור הנאה, איכא משום איבה יותר מברישא, אבל מ"מ פי' הרב יותר מתישב שאין ברישא רבותא מדסיפא כלל, משא"כ לפי' הרמב"ם דברישא נמי איכא רבותא, דשבועה חמירא:

ג[עריכה]

וחכ"א קורא שם. אע"ג דאף אם נחשדו אין לעני בו כלו', משום דהוי מוציא מחבירו, ולא דמי למעשר ראשון דצריך לקרוא לו שם בשביל התרומת מעשר, מ"מ משום גזרת מעשר שני בעינן קריאת שם כמ"ש הרמב"ם, ובזה אתי שפיר דאף הרמב"ם ס"ל דלרבנן נחשדו על מעשר עני, ונחה התימה שתמא עליו התי"ט:

ד[עריכה]

לא יטלם. פי' הר"ב יתנם, וירושלמי הוא (ה"ג יח:). וחילוף זה פשוט, כי ט"ל ות"ן הם מאותיות דתל"נט המתחלפות. ולא קתני בפירוש יתנם, משום דאחר קריאת השם שייכא הנטילה קודם הנתינה, וקריאת השם עצמה אצטריך לאשמועינן רבותא, דאע"ג דלא הפרישם מע"ש אלא שקרא שם, יכול להאכילם לכהן ועני הרגילים לאכול אצלו. ומ"ש התי"ט דמתניתין כב"ש לפי המסקנא דפ"ק דביצה היינו דווקא לפי המסקנא שנדחית אותה משנה דהתם בש"ס (ביצה יב:), אבל לפי המשנה הדחויה אתיא אף כב"ה:

למודים. רגילים לא קתני, אלא למודים, לשון למוד, לרמוז דהמחזיקים בתורת ה', יש להם מנת כמשא"זל (סנהדרין צ:):

ה[עריכה]

שאינו נאמן על המעשרות. וכ"ש על הטהרות, היינו דלא קתני נאמן סתם:

ממי שהוא נאמן. על הטהרות, והיינו חבר, ולגבי מעשר קרי ליה נאמן, דא"א לטעות הואיל וכתוב סמוך לו מעשר:

וממי שהוא מעשר. או או קתני, והיינו דקתני תרי ממי, ולא קתני סתם מן החבר, ומפני שהנאמן על הטהרות כ"ש שנאמן על המעשרות, קתני הכי בויו העטוף:

ז[עריכה]

שלי חדש וכו' שלי אינו מתוקן וכו'. למאן דמפרש למתניתין על דין חדש, היינו דהקדימו לדין מתוקן שהוא קל ממנו, דיש בו רבותא לרבנן דהלכתא כותיהו, דאעפ"כ אינו נאמן. ולמאן דלא מפרש ליה לענין דין חדש, אצטריך לאשמועינן דאע"פ שיש אומדנות מוכיחות, במה שמשבח את של חבירו יותר משלו בדבר שאינו נוגע באיסור, שכוונתו לגמול, נאמן לר"י. וזה הוא דכתב התי"ט בשם רש"י דלרבותא דר' יהודה נקטיה, ע"כ. ופתח בחדש משום דביה סליק במתניתין דלעיל:

אינם נאמנים. דאין רמאותם ניכר בשתי עיירות אם הם גומלים, אבל לעיל דבעיר אחד, דבקל רמאותם ניכר, לא חיישינן לגומלים:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.