הון עשיר/ברכות/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


הון עשירTriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
מלאכת שלמה
הון עשיר
יש סדר למשנה
רש"ש


דפים מקושרים

א[עריכה]

בפרקים. בהפסקות שבין פרשה לפרשה, כן הוא משמעות לשון פרקים, לגבי האמצע. כמו קולף עד שמגיע לפרק (עי' פסחים פה: ורש"י שם. ד"ה עד שמגיע לפרק):

ומשיב. אגב סיפא דר' יהודה דהלכתא כוותיה, דהוו בבות דמשיב, לגבי בבות דשואל, כל אחת לשלפניה, לא זו אף זו. שנאם נמי הכא הכי, אע"ג דהוו זו ואצ"ל זו. ועוד משום דמשיב שייך אחר השואל, וקמ"ל דחייב אדם להשיב לכל מי ששואל בשלומו. ומטעם זה י"ל דנקרא הנותן שלום לחבירו שואל, מפני ששואל ממנו השלום, שחייב להחזירה לו:

רבי יהודה אומר באמצע. פתח בו, לשנות כסדר, יראה, וכבוד, וכל אדם. ורמז לנו שהיראה והוא רמז לגבר דחיל חטאין, אע"ג דהכא אין משמעותו כך, קודם לכבוד, דהיינו לבר אוריין הנקרא כבוד, כדכתיב (משלי ג, לה. ועי' אבות פ"ו מ"ג) כבוד חכמים ינחלו. ובר אוריין, קודם לכל אדם סתם שאינו בר אוריין. ועוד רצה לשנות כל אדם, דלא נזכר בדברי ר"מ, בסוף:

ומשיב שלום לכל אדם. שלא לעבור על מאי דאמור רבנן (ברכות ו:, כל שיודע בחברו שרגיל ליתן לו שלום יקדים וכו' ואם נתן לו ולא החזיר נקרא גזלן) בפסוק (ישעיה ג, יד) גזלת העני בבתיכם:

ב[עריכה]

בין הפרקים. בין הפרשיות, לשון הלומד מחבירו פרק א' (אבות פ"ו מ"ג): והיה אם שמוע. שקצתו נכתב לשון יחיד, למה קדם לויאמר, שכולו לשון רבים. והתי"ט פירש פירוש אחר:

ג[עריכה]

הקורא למפרע. הפסוקים, לא יצא. אע"ג דלכתחילה תקנו סדר הפרשיות, שלא כסדר הכתוב בתורה, מ"מ בששינה סדר הפסוקים, לא יצא אפילו בדיעבד. משום דקי"ל דבענין אחד יש מוקדם ומאוחר, דאל"כ היינו יכולים לעשות מכלל ופרט פרט וכלל, או איפכא, כדאיתא בפסחים דף ו'. ועל דמצינו כן אף בפרשה אחת, כגון בפ' יום הכפורים, ונגעי בתים וכיוצא בזה, יש לבקש ולמצוא טעם:

ה[עריכה]

בלילה הראשון. לילה נקראת אחר חצות לילה, מדקבילת דכורא, כדאיתא בזהר פ' בא (לח:) בפסוק הוא הלילה הזה. ולכן נקט התנא לשון כזה, באמרו בלילה הראשון, לרמוז דאז הוא זמן הראוי לזווג, וכמו כן הדמיון דנקט התי"ט, ונחלמה חלום בלילה אחד (בראשית מא, יא), אתי שפיר על פי זה, כי החלומות אמתיים כאלה נראים אחר חצות לילה:

עד מוצאי שבת. ועד בכלל, ועל זה כתב הרב שהם ד' לילות. דלא כמו שכתב עליו התי"ט, דאפשר דס"ל דבלילות דווקא פטור, ושמשום הכי כתב מנינם:

ו[עריכה]

לילה. חסר בית. רמז שביתו זו אשתו (ריש יומא), שאבד ביתו, במיתתה:

לילה הראשון. הדעת מכרעת שרחץ אחר חצות לילה, כשקם ממטתו ללמוד תורה, דרבים צריכים לו (מו"ק כא. שו"ע יו"ד שפד ס"א). או שהיה עוסק בדיני אבלות, דמותר (יו"ד שם ס"ד):

ח[עריכה]

חתן וכו'. הפסיק בין חתן לחתן, בענייני מיתה, אגב מעשה דר"ג, דכולהו שייכי ביה. ועוד בזה רמז לנו, שאף ביום טובה שהוא בטוב, יראה ביום רעה (ע"פ קהלת ז, יד. ועי' רדב"ז ה' אבל פ"א ה"א ד"ה ומשה רבינו), שלא יחטא מרוב שמחה:

לילה. סירכא דלילא הראשון דלעיל, נקט ואתא. ורמז לנו שהרוצה לקרות, יהי דומה בעיניו כאלו אין לו אשה, שאינו טרוד במחשבתו בה. ודע כי יש נוסחאות אחרות בש"ס והרי"ף באלו הלילות, ואני על פי המשנה המדוייקת שלפני פירשתי:

מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.