הון עשיר/ביצה/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשיר ‏ ביצה א

א

ביצה

ביצה יש בה חמשה פרקים, ואית דקרי לה י"ט על שם עניינו, וטעם לזה י"ל כנגד חמשה ימים טובים שיש בכל שנה, והם שלשה רגלים, ושמיני עצרת כי רגל בפני עצמו הוא אף כי הוא טפל לחג הסוכות, וראש השנה, כי כפור דינו כשבת. וע"ד הנסתר כבר ידענו היות יום טוב בסוד התבונה, והנה היא הא עילאה כמבואר בספרי הנ"ל במפתח העולמות סדר זרעים מס' בריאת א"ק פ"ב פי' ד'. וכן ביצה היא הא תתאה, כמבואר בספרי הנ"ל מפ' הכוונות ס' מועד מסי' ליל שבת פ' ד' פי' ד' ע"ש:

בש"א שאור בכזית. איידי דזוטר מירכס, משום הכי שנאו קודם השוחט חיה ועוף בי"ט, דאף הוא מקולי ב"ש וחומרי ב"ה כזה, אע"ג דהוא עיקר מכלתין:

ב

בדקר. שהיה לו נעוץ מבעוד יום, כן כתב הר"ב. ולפי זה צריך לקרות בדקר בבית פתח:

שאפר כירה מוכן הוא. פי' הר"ב, ואפר כירה, ומלתא באנפי נפשא היא. והא דשנאו בלשון זה דנראה דקאי ארישא, לרמוז דנעוץ דשרינן ברישא, היינו בעפר דומיא דאפר, דאינו מחוסר כתישה, כמ"ש הר"ב:

ג

אבל מטהו. נראה דארחא דמלתא נקט, דבשובך אחד אינו צריך להוליך הסולם מחלון לחלון, כי מסתמא סמוכים הם ודי בהטיה, וה"ה אי בעי הולכה, דשרי לב"ש:

עומד ואומר זה וזה אני נוטל. כתב הרב, מחלוקת בבריכה ראשונה. ולא סיים, ובש"ס (דף י.) קאמר, אבל בבריכה שניה לכ"ע בעומד ואומר זה וזה אני נוטל סגי. ואפילו הכי אין להקשות טעמא דב"ש אתא לאשמועינן, דהא נפקא מינה לב"ה, דלא סגי בבריכה שניה לומר מכאן אני נוטל כמו שמוכיח בש"ס (שם), אלא צריך שיהיה עומד ואומר זה וזה אני נוטל:

ד

בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורים. ונראה דלאביי (דף יא.) דמוקמי לה בדף בולט מן הכתל כנגד כל החלונות שבשובך, והוא לא זימן כי אם קן אחד בתוך הקן, ומצאם על הדף, ובתוך הקן לא מצא כלום, ואסורים על כי איכא רובא וקרוב הוי, הא בתוך הקן וכו' דווקא, אבל להפך כגון שהזמינם לפני הקן ומצאם לתוך הקן, הרי אלו מותרים דהיינו רביתייהו, ולא אמרינן נתחלפו עם אותם שבשאר קינים. אבל לרבא (שם) דמוקים לה בשני קינים זו למעלה מזו, וזמן באחד מהם בתוך הקן, ואותם שבקן השני לא זמן, ולמחר מצא הגוזלות שבקן שזימן לפני הקן, ובקן השני לא מצא כלום, דאמרינן אלו שזימן הלכו להם, ואותם שמצא הם אותם שהיו בקן השני דאשתרבובה בקן זה, אפשר דכ"ש אי הוי להפך, דזימן לפני הקן, דאמרינן ודאי הלכו להם, ואותם שמצא בתוך הקן הם מהקן האחר שהיו אתמול בתוך קנם, כשאלו היו לפני הקן, ועתה שאלו הלכו באו הם במקומם, זה הוא הנראה לכאורה אבל צריך להתישב בדבר:

ה

אין מוציאין לא את הקטן וכו'. כתב הר"ב, וה"ה לכל מידי דלאו צורך אכילה. ופירט התנא אלו, לגלות אב"ה דלא היתיר אלא דומיא דאלו, דאית בהו צורך קצת, דקטן נמי אית ביה צורך קצת כמ"ש התי"ט, וצ"ל דבכה"ג דווקא היתירו להוציא אף הגדול, בירושלמי (ה"ז ז.):

י

והן לצורך המועד. פירוש משנה זו תמצאנה בספרי חושב מחשבות חלק א' מאמר תפילין דמרי עלמא פרק י"א ע"ש:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.