הון עשיר/בבא קמא/ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשיר ‏ בבא קמא ז

ב

בשבת. אמכר לבד קאי, וכן יום הכפורים אטבח:

לעבודה זרה. נראה דחמיר מאיסור מכירה בשבת, דמשום הכי הפסיק בה בינו ליום הכפורים, ולא הקדימו אליו:

וטבח ביום הכפורים. עיין לקמן ד"ה ר' שמעון:

לרפואה. שלא ע"י אכילה, דאי לאו הכי פשיטא:

השוחט ונמצא טרפה השוחט חולין בעזרה. שנא השוחט תרי זמני, לאשמועינן כחו דר' שמעון, דאע"ג דשחט כדרך השוחטים פוטרו מפני שאינה שחיטה ראויה, כמ"ש הר"ב:

רבי שמעון פוטר בשני אלו. לא תימא מכלל דמודה בכולהו אחריני, דהא אטבח ביום הכפורים נמי פליג, דס"ל דאין אדם לוקה ומשלם. אלא מכלל דמודה בלרפואה או לכלבים (ש"ס (דף עא:)) שנשנו בבבא זו דפליג עלה, וה"ט דלא כלל לרפואה ולכלבים בבבא דלעיל. ולפי זה יש לתמוה מהר"ב שפירש בטבח ומכר בי"ה, בדלא אתרו ביה דלא לקי, דאי באתרו הא קי"לן אין אדם לוקה ומשלם, דבהא אפילו ר"ש מודה והכי קאמרא הש"ס דאטבח בי"ה פליג. ועוד בפירוש אוקמוה בש"ס כר"מ דס"ל דאדם לוקה ומשלם, דהכי גרסינן התם (שם.) גנב וטבח בי"ה, אמרי אמאי נהי דקטלא ליכא מלקות מיהא איכא, וקיימא לן דלוקה ואינו משלם, אמרי הא מני ר' מאיר היא דאמר לוקה ומשלם, אי ר"מ וכו' עד דקמסיים אמר רב כהנא אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא מי מצית מוקמת מתניתין כר"מ ולא כר' שמעון והא קתני סיפא ר' שמעון פוטר בשני אלו מכלל דבכול' מתניתין מודה, א"ל לא מכלל דמודה בטבח ומכר לרפואה ולכלבים. ופי' רש"י ז"ל ואצטריך לאשמועינן אע"ג דלר"ש שחיטה שאינה ראויה לא שמיה שחיטה הך שחיטה ראויה קא חשיב ליה, אבל ביום הכפורים פליג משום דאין לוקה ומשלם, עכ"ל. הרי מפורש דלא רצו לאוקמי טבח בי"ה כר"ש ובלא אתרו ביה, וא"כ אפוא קשה לר"ע [מברטנורה] דפי' דלא כש"ס. ואי האמת אתא לאשמועינן ה"ל לפרש מתניתין מתחילה כמסקנת התלמוד ואח"כ יאמר דאין הלכה כן כדרכו בשאר המקומות, ולא לפרש מתניתין על פי מאי דקיל"ן הפך דעת התלמוד דבפירוש מוקמו לה דלא כהלכתא, ותמהני מהתי"ט דלא העיר בזה:

בשני אלו. כתב התי"ט ז"ל דקסבר ר"ש שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה דגמר מטבוח טבח והכן, בר מלגבי לאו דשחוטי חוץ דבהכי חייב רחמנא, ע"כ. פי' אע"ג דלאו שמה שחיטה חייב על אותו לאו דשחוטי חוץ. ובזה אתי שפיר הא דפטרינן ליה מדו"ה לקמן במשנה ד' לשוחט קדשים בחוץ תמימים לר"ש, מהאי טעמא דלא שמה שחיטה כמ"ש הר"ב, דאי הוה אמרינן דשחיטת שחוטי חוץ שמה שחיטה ה"ל להתחייב אף בדו"ה:

ה

חוץ מאחד ממאה. מנין זה הוא מנין מסויים ודבר מועט ושכיחי:

השוחט ונתנבלה בידו הנוחר והמעקר משלם וכו' ואינו משלם. קצת קשה דהוי זו ואצ"ל זו. וי"ל דמאי דשכיח נקט ברישא:

ו

ומת. מחמת משיכתו, ומשום הכי לא נפטר מקרן, ואזלא לה הרגשת התי"ט. אבל עדיין צריכין אנו למודעי מי הכריחם להר"ב והרמב"ם לפרש המשנה כך, דהא סתמא תנן ומת פטור, ומאן לימא לן דבמת מחמת משיכתו איירינן, ושפטור פירושו מכפל דווקא, דילמא דמת ר"ל מעצמו ופטור מן הכל:

לבכורות בנו וכו'. לפי פי' רש"י כולהו אצטריכו, כי לבכורות בנו הכהן עוסק במצוה ולא הוה ליה לאסוקי אדעתיה דגנוב הוא, ובעל חובו אינו עוסק במצוה אבל טרוד הוא לגבות חובו, והשומר חנם גריע מכולהו דאינו עוסק במצוה ואינו טרוד בשום דבר, דאדרבא הוה ליה להתרחק מזה כמו שאז"ל (יבמות קט, ועי"ע בר"ר פצ"ג א) הרחק מן הפקדונות, ומשום הכי איכא למימר דהוה ליה לעיוני קודם שיקבלנו ואפילו הכי פטור הוא, והגנב חייב, ושאר השומרים אגב שומר חנם נקטינהו:

ז

אין מגדלין בהמה דקה וכו'. התי"ט תמה למה לא נשנית משנה זו בריש פ"ו. ולעד"נ דמשום שאר בבי דמגדלין דלא שייכי בנזיקין שנאם כולהו הכא בסוף פרק זה:

את הכלב. הכלבים לשון רבים דומיא דתרנגולים וחזירים לא קתני, משום דאין דרך בני אדם לגדל כלבים הרבה, בפרט מהרעים דבהם איירי מתניתין כמ"ש התי"ט:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.