דרישה/יורה דעה/ש

דרישה ‏ יורה דעה ש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ש ולר"ת הוי כלאים דאורייתא אפי' סרק כל אחד לבדו וטוואו לבדו ושזרו ואח"כ חברן ביחד ע"י אריגה כו' הסמ"ג כתב וגם בתשובת הר"ח א"ז דבגדים שלנו אינן שזורים ואין בהן כלאים דאורייתא דבעינן ניז דהיינו שזור כו' ונ"ל דס"ל כר"ת דאע"ג דלא בעינן שיהיו שזור יחד מ"מ כל אחד לעצמו בעינן שיהא שזור דדריש שעטנז דהיינו כל אחד צמר ופשתן יהיה בפני עצמו שוע טווי ונוז ועיין בת"ה סימן רצ"ז שהביאו וגם הבית יוסף הביא לדברי ת"ה:

ב

ועשה מהן לבדים ה"ז כלאים כו' דהרמב"ם ס"ל דשע לבד או אריגה לחוד הוי כלאים דדרשינן כל אחד בפני עצמו אבל טוה לחוד לא הוי כלאים כמ"ש בפרישה הואיל שאין כתיבת שעטנז שמרמז על טוה אלא הט' בלחוד ואין להקשות דלמא הט' אתא לאורויי שבאריגה לחוד לא סגיא אלא עם הטוה וכמשמעות ל' הרמב"ם שבשניהם יחד הוי כלאים וי"ל דהרמב"ם מביא ראיה מציצית דבקשירה לחוד הוי כלאים ומכ"ש דבאריגה לחוד הוי כלאים לכן ע"כ הט" דשעטנ"ז ומ"ש הרמב"ם וטווה אותם כו' צ"ל כמ"ש בפרישה: ועיין בש"ע דכתב בריש סי' דברי הרמב"ם ולא כתב עליה דעת חולקת דפליגי עליה וגם רמ"א ז"ל לא הזכיר שם שום דעת י"א (משמע דפסקו כרמב"ם וממילא גם לבדין כלאים דאורייתא עכ"ה) וקשה דבסי' ש"א ס"א כתב רמ"א ז"ל וי"א דכל זה הוא בכלאים דאורייתא אבל בכלאים דרבנן והן קשין מותר לישב עליהם והטור כ"כ אלבדים משמע דס"ל דלבדים דרבנן גם אח"כ בסעיף ב' כתב רמ"א ז"ל והלבדים קשים מותרים אפי' בלבישה הואיל ואפי' רכים אינן אלא מדרבנן ובראה דודאי הב"י ס"ל דהלכה דהלבדים רכים הן כלאים דאורייתא ומש"ה סתם דבריו בריש סימן ש' ורמ"א דל"פ עליה ה"ט כיון דהב"י לא כתב בהדיא שהן כלאים דאורייתא וכלאים דרבנן הוו לכ"ע מש"ה לא כתב רמ"א שם כלום וק"ל:

ג

אע"פ שאינו יכול לפושטן בלא התרת הקשר י"ח (והיא הג"ה אשר"י ספ"ק דביצה מא"ז עכ"ה) דאסור ללבוש ב' בתי שוקיים אחד של פשתן ואחד של צמר זו על זו דמאחר שאי אפשר לפשוט התחתונה בלא עליונה הוי כחיבור ול"ד לב' חלקים זו על זו דאפשר לפשוט התחתון בלא העליון ונכון ליזהר עכ"ל רמ"א והוא הג"ה מסמ"ק ומ"ו כתב בהגהותיו וז"ל מצאתי בהג"ה סביב הסמ"ק וז"ל ובירושלמי משמע שאסור ללבוש בתי שוקיים של פשתן תחת בתי שוקיים של צמר משום דא"א לפשוט התחתון בלא עליון עכ"ל ובסמ"ג בתוס' להדיא שמותר ללבוש חלוק של צמר על חלוק של פשתן עכ"ל מ"ו משמע קצת מלשונו שמדמה בתי שוקיים לחלוק וצ"ע למה כתב זה בשם הסמ"ג לחוד הלא גם רבינו מתיר אלא שאינו דומה: אסור ללבוש אנפילאות של צמר על של פשתן אבל לכרוך ברגלו בגד פשתן תחת אנפילאות של צמר מותר (ובגדים שלני שאינן שזירים בשעת הדחק אין למנוע מלישב עליהן דהוי גזירה לגזירה) מ"ו וכ"כ הגהות אשר"י בשם א"ז דאסור ללבוש אנפילאות של פשתן ע"ג אנפילאות של צמר ועיין בב"י מ"ש ע"ז שהביא ראיה מהירושלמי ופי' להירושלמי ע"ש ומכח פי' הקשה קושיא ע"ז ויישב אותה בדוחק והנה בפי' הירושלמי ראיתי למ"ו ורמ"א לפי מ"ש בהגהותיו שהם מפרשים (הירושלמי בהיפך פי' ב"י שהם פי' לא שלח עלייא לא שלח ערעייא דר"ל כשהוא צר כ"כ דלא יכול לפשוט התחתון אא"כ פושט העליון תחילה וזהי הפי' הוא מיושב טפי לפי ל' הירושלמי וגם לפ"ז לא יהא קיצור בדברי א"ז כ"כ כי לרוב הוא כן שאינו יכול לפשוט התחתון בלא העליון ודו"ק:

ד

אבל אם הוא של קיימא אסור ונ"ל דאותן בתי שוקיים שעושין במדינות אלו וקורין אותו פורטק"י ועשיין של צמר ועושין בהן משיחה של פשתן שעוברת בהו כמו רצועה במעברתא דתפילין מותר ואע"פ שקושר המשיחה כשלובשן לא מקרי קשר של קיימא אבל אם עושה קשרים בב' ראשיה נראה דאסור דהא א"א להיציאה משם עכ"ל רמ"ח ע"ש:

ה

והרמב"ן התירו להדיא וכן נוהגין וכ"כ רמ"א וז"ל מ"ו ובסמ"ק כתב ור"ש הורה דאין לחוש וכ"כ בת"ה (סימן רנ"ז ומטעם דאותן החוטין לא חשיבי ובטלי לגבי העור הואיל ואין באין רק לחבר העורות אין בהן משום כלאים ובתשובת הרשב"א סימן ש"ס כתב ז"ל ולא חיישינן שמא יעבור חוט התפירה באמצע חוט תפירות העורות אלא הולכין בספיקו להקל הואיל והוא כלאים דרבנן עכ"ה) דאין לחוש ובהג"ה למרפא כתב ויש מחמירין עכ"ל. ומהר"ם לא היה מתיר להכנים בגד פשתן תחת הטשאמלי"ט כי שמא הטשאמלי"ט עשוי מצמר רחלים ולא היה מכניס עורות תחת בגד צמר אא"כ שנתפרה בקנבוס מ"ו עכ"ל תשב"ץ:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.