דרישה/יורה דעה/רמה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png רמה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

וחייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה כ"כ הרמב"ם בפ"א מהל' ת"ת דהכתוב של ולימדתם את בניכם מיירי בתורה שבכתב ואף אי איירי הקרא גם בתורה שבע"פ כיון שעל תורה שבע"פ אסור ליטול שכר א"כ כי צונו התורה עליה היינו דוקא כדינו דהיינו בחנם ולא בשכר וק"ל. וזה לשון הברייתא למדו מקרא אין מלמדו משנה ואמר רבא מקרא זו תורה ופירש רש"י תורה ולא נביאים וכתובים עכ"ל והביאו הב"י וק"ק ל' רבינו שכתב עד שיקרא תורה שבכתב כולה דמדכתב כולה לכאורה משמע דגם נביאים וכתובים וראייה לזה דבסמוך בסימן רמ"ו כתב רבינו שליש בתורה ופי' תורה שבכתב כמו תורה נביאים וכתובים עכ"ל הרי לפנינו דבכלל תורה היא גם נביאים וכתובים. וסבר הרמב"ם דה"ה דחייב ללמדו מקרא בשכר. ומ"ש ואינו חייב ללמדו בשכר משנה ותלמוד ל"ד בשכר אלא אפי' בחנם אינו חייב ללמדו כ"כ כסף משנה שם. ומ"ש ב"י וז"ל ומשמע ליה להרמב"ם דכיון דמותר ליטול שכר על המקרא כלומר שכר פיסוק טעמים כו' עכ"ל היינו לפי זמן הגמרא אבל לדידן שאפי' תורה שבע"פ מותר ללמד בשכר כמ"ש רבינו בסמוך א"צ לטעמיה דשכר פיסוק טעמים:

ב[עריכה]

חוץ מערבי שבתות וערבי י"ט כתב ב"י שנראה מדברי הרמב"ם שבי"ט ג"כ מבטלן:

ג[עריכה]

אין בני העיר שיש בה כ"ה כו" ז"ל הגמרא אמר רבא מתקנת יהושע בן גמלא ואילך לא ממטינן ינוקא ממתא למתא אבל מבי כנישתא לבי כנישתא ממטינן וכתבו התוספות לא ממטינן ינוקא ממתא למתא וכגון שיש כאן כ"ה ינוקי שרשאין להשכיר להם מלמד וא"ת הא אי הוי ממטינן להו למתא אחריתי יצטרכו למלמד בפני עצמן כיון דאיכא כ"ה ינוקי וא"כ מנ"מ וי"ל דנפקא מינה דאי היו שני מלמדי תינוקות באידך מתא היו יכולין להושיב חציים בפני זה וחציים בפני זה עכ"ל וכ"כ הרא"ש גם כן וכתב ב"י ונראה דלטעמייהו אזלי שמפרשים שעד מ' א"צ ריש דוכנא דאל"כ מנ"מ כשיוליכם לעיר אחרת שיש בה שני מלמדים לחמשים נערים ויחלקו לאלו כ"ה בין שניהם הא מ"מ הם צריכים להשכיר שני ראשי דוכנות לסייע למלמדים אבל להרמב"ם שמפרש דמכ"ה ולמעלה צריך ריש דוכנא א"א לפרש כן והוא ז"ל מפרש להאי מימרא בע"א עכ"ל ר"ל כמ"ש רבינו בסמוך בשמו ז"ל לשון הרמב"ם מוליכין הקטן ממלמד למלמד כו':

ד[עריכה]

מי שאין לו אשה לא ילמד תינוקות כו' וז"ל מורי בביאורי סמ"ג כתב הרמב"ם מי שאין לו אשה לא ילמד תינוקות מפני שאמות הבנים באות לבית הספר ונמצא מתגרה בנשים וא"צ שתהיה אשת מלמד עמו בבית ע"כ ותימה א"כ מ"ש מאשה שלא תלמד לקטנים דמשמע אפי' בעלה בעיר רק שאינה דרה עמו בבית דאל"כ אמאי לא מחלק מיניה וביה וק"ל ואמאי אינה מותרת כמו גבי מלמד כשיש לו אשה או יהיה אסור נמי לאיש ללמוד לקטנים אפי' היא בעיר וכתב עוד הרמב"ם וכן לא תלמד אשה קטנים מפני שאבותיהם באים לבני הקטנים ומתייחדים עמה וא"כ צריכין אנו לדקדק מפני מה כתב הרמב"ם הטעם באיש משום גירוי ולא משום ייחוד אלא משום דקשה ליה דאי משום יחוד אפי' היה לו אשה אסורה מאחר שאינה עמו בבית דהא גבי אשה שלא תלמד דאסור משום ייחוד אפי' בבעלה בעיר מאחר שאינו עמה בבית אלא שהטעם משום גירוי הוא ולכן אין אסור אלא בשאין לו אשה אבל מ"מ קשה מ"ט אינו אסור נמי משום ייחוד ויהא אסור אפי' כשיש לו אשה בעיר אם אינה בביתו וי"ל דגבי איש לא שייך ייחוד דמסתמא יש לו תינוקות הרבה וג"כ מקצת מהם גדולים שאין איסור ייחוד שייך בפניהם ומ"מ גירוי איכא משא"כ אשה דלא שכיח תינוקות הרבה גבה כ"א מעט וג"כ קטנים דגדולים קצת גופייהו אסורים משום ייחוד ודו"ק עכ"ל שם. ואני כתבתי בא"ע סימן כ"ב דמש"ה שינה הרמב"ם ורבינו הלשון דכשכתב בדין אאיש המלמד שלא ילמד תינוקות מפני אמותיהן שייך למתני גביה לשון גירוי שהוא יתגרה בהאמהות לשכב עמהן משא"כ כשכתב הדין אנשים שהן לא ילמדו עם קטנים מפני אביהם שאין הניאוף תלוי בה שהרי אין קישוי אלא לדעת איש ומרצונו לכך לא שייך למתני בה לשון גירוי אלא האיסור הוא מפני שהיא מתייחדת עמהם ר"ל שהיא מכינה עצמה להייחוד וע"י כן שמא יבאו לידי ניאוף ומה שמחלק בין איש לאשה לענין אם אשתו עמו בעיר כבר כתבתי כאן בפרישה דלק"מ:

ה[עריכה]

ופתח בית ללמד תינוקות בצדו עיין בש"ע דין שני רבנים שבא זה לקפח פרנסתו מחופה וקידושין:

אין למלמד לנעור בלילה יותר מדאי שלא יהא עצל ביום ללמד וכן לא יתענה או לעצור במאכל ובמשתה או לאכול ולשתות יותר מדאי כי כל אלו הדברים גורמים שלא יוכל ללמוד היטב וכל המשנה ידו על התחתונה ומסלקין אותו (כ"כ המרדכי פ' האומנים בשם הירושלמי עכ"ה) ושאר דיני מלמד עיין בח"מ סימן של"ד ושל"ה:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.