דרישה/יורה דעה/קצט

דרישה ‏ יורה דעה קצט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מדיחה קמטיה במים כתב מהרי"ק והביאו ב"י ר"ס זה דנראה דמים דוקא קאמר מדלא נקט בגמ' שתהא אשה מדחת סתם ולמה ליה למינקט במים אלא נראה דיין ושאר משקין בהשאר לכלוכותיה בתוך הקמט ישאר שם כתם היין או המשקה ההוא ומש"ה נקט במים ועי' מ"ש מהרי"ק עוד והביא ב"י בסי' זה ריש דף רכ"ז דנדה שהוזהרה ע"פ הרופאים שלא לרחוץ ראשה במים שמותרת לחפוף ביין דלא קאמרי רבנן כללא לא תחוף אלא במים:

ב

ולא באהל לפי שמסבך השער וכתב מהרי"ק שבדיעבד אם חפף בנתר ואהל או במים קרים ובדקה שלא נדבקו השערות שרי:

ג

(ובשאלתות פירש שמוטב שתהיה בלילה כו' האי לשון שמוטב אינו מדוקדק דמשמע שגם ביום יכולה לחוף אם תרצה וז"א אלא כל זמן שתוכל לחוף בלולה אין לחוף ביום אבל לדעת רש"י שפירש הוא דכבר כתבו התוס' דלרש"י מותר לה לחוף בלילה אלא שטוב לה יותר לחוף ביום ב"י ע"ש עכ"ה):

ד

חל ליל טבילתה במ"ש שא"א לחוף ביום וכו' או שחל ליל טבילתה בליל שבת וכו' ותמה ב"י דחדא נקט אליבא דרש"י וחדא נקט אליבא דשאלתות ולעד"נ דבא לאשמעינן אליבא דכ"ע דהא ע"כ לא התיר רש"י לרחוץ ביום אלא כשרוחץ סמוך ללילה משא"כ כשחל הטבילה בליל שבת דאסור לה לרחוץ עד עם חשיכה וע"כ לא התיר שאילתות בלילה אלא כשרוחצת תחילת הלילה משא"כ כשחל ליל טבילתה במ"ש דא"א לה לרחוץ ולחוף בתחילת הלילה שמא יום הוא עדיין דבכה"ג פשיטא דשאילתות מודה לרש"י דאיכא למיחש שמא תמהר לביתה ולא תחוף נפשה יפה ובחל בע"ש מודה רש"י דלא מקרי סמוך לטבילתה ואסור לטבול בב' לילות כ"א בחול קמ"ל דאפ"ה די לה בחפיפת לילה זו או יום זה ודו"ק: ואשה צריכה להטיל מים קודם שטבלה ע"כ מהלכות נדה ש"ד וכתב בהג"ה כתב לי הרב שראה בצפנת פענח משום ראב"ן האשה שטבלה ולא הטילה מים לא עלתה לה טבילה דבעי רבא כו' וכתבתי לו תמוה לי אם יצא מפי הגאונים לעולם דאותו איבעיא הוא לטהרות מתשובת מהרי"ק אך קצרתי בראיות מ"ו: כל אשה שטבלה צריכה להזהר שלא תכנס למרחץ ביום טבילתה וגם שלא תשפוך על עצמה ג' לוגין מים שאובין ביום טבילתה רוקח ופי' אחר טבילתה כל היום כגון שטבלה ביום א' לא תכנס לבית המרחץ ביום א' וכן המנהג מרש"ל. ולאחר שטבלה כדינו כתב המרדכי בשם ראבי"ה שמותרת ליכנס למרחץ כדי שתתחמם עצמה אבל לחזור ולרחוץ עצמה שם אסורה וכתב עוד בהגהת מרדכי דמותר להטיל חמין במקוה כדי לחממה ור"ש אוסר וכתב רמ"א דיש להחמיר א"ל במקום שנהגו להקל אז אין בידינו למחות. כתב בהג"ה דמותר לטבול בשבת דטבילה בזמנה מצוה וכן בתשובת הגאונים וכן עמא דבר דנשים טובלות בשבת מרדכי. מי שמודר הנאה מן המקוה מותר לטבול בו טבילת מצוה עכ"ל מהר"ם:

ה

או אם חל י"ט במ"ש ב"י הקשה הא כ"ש הוא מדין שכתב שאם חל י"ט ביום ה"ו וכו' ול"נ שר"ל שאם חל י"ט במ"ש וביום א' וביום ב' וחל ליל טבילתה במוצאי י"ט הראשון והוה דומיא דחל י"ט יום ה"ו וק"ל. גם י"ל אפי' אי ר"ל שהטבילה היא במ"ש אפ"ה אינו כ"ש דהו"א דוקא כשחל י"ט ה"ו והטבילה בליל שבת מותר לטבול כיון דבי"ט יכולה להחם קיתון מים להדיח קמטיה ובית סתריה וכמ"ש רבינו בסמוך משא"כ כשחל טבילתה במ"ש דבשבת אסורה להדיח וגם הוא י"ט דעכ"פ אינה יכולה להדיח כל גופה ובמ"ש היא מהומה לבית קמ"ל דאפ"ה מותר ובזה נתיישב דברישא כתב רבינו חופפת ברביעי כו' ולא הזכיר רחיצה משום דאפשר לה לרחוץ בי"ט משא"כ בסיפא ומש"ה כתב שם ג"כ רחיצה ודוק ובזה נתיישב ג"כ דכתב אחר בבא שנייה וז"ל ובלבד שתזהר כו' ולא כ"כ בבבא דרישא משום דברישא אפשר לה לרחוץ בי"ט וק"ל ועיין בפרישה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.