דרישה/יורה דעה/קמב

דרישה ‏ יורה דעה קמב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הרמ"ה כתב אפי' למ"ד זה וזה גורם מותר הכא גבי אליל כו' אסורים וכן יראה מדברי הרא"ש ז"ל שהביא המשנה לפסק הלכה כתב ב"י איני יודע טעם לדברי הרמ"ה בוה דהא בענין גנתא דאזדבלא בזבל דאליל אסיקנא בפרק כל הצלמים דהלכה כמ"ד זה וזה גורם מותר וא"כ הא דתנן נטל ממנה כלומר מאשירה עצים אסורים בהנאה הסיק בהן את התנור אם חדש יותץ אם ישן יוצן אפה בו הפת אסורה בהנאה דלא כהלכתא היא דאתיא כמ"ד זה וזה גורם אסור ולא קי"ל כוותיה וכ"כ הר"ן ז"ל. גם יש לתמוה על מ"ש רבינו וכן יראה מדברי א"א הרא"ש ז"ל שהביא המשנה לפסק הלכה דאי משום שהביא המשנה לפסק הלכה דייק הכי גם על הרי"ף היה יכול לכתוב שנראה שסובר כן שהרי גם הוא הביא המשנה לפסק הלכה ומ"מ לפי האמת משמע דבין להרי"ף בין להרא"ש אין הכרע ממה שהביאו המשנה סתם דאיכא למימר שלא הביאוה אלא משום דמסיים בה נתעובו באחרות כולן אסורות ור' אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח וללמוד דהיכא דאפה בחדש שלא נצטנן דאסור בהנאה דיש לו תקנה ע"י הולכה לים המלח כר' אליעור דקי"ל כוותיה אבל רישא לא קי"ל כוותיה וסמכו על מ"ש קודם לזה בסמוך גבי גינתא דאיזדבל בזבל דאליל ובפרק כל שעה דאמרינן דהלכה כמ"ד זה וזה גורם מותר עכ"ל ועיין באשר"י שנראין דבריו כסותרין זא"ז וצריך שתדע שהרא"ש לא החמיר אלא באליל ומ"ש בזה וזה גורם להיתר היינו בשאר איסורים ותרומה ע"ש שבזה מיושב דברי הרא"ש.

ב

וכתב הראב"ד דוקא אשרה העשויה לצל כו' אבל בית כו' מותר ז"ל התוס' אמתניתין דלא ישב בצילה לא דמי לצלו של היכל דסתם היכל לתוכו עשוי אבל אשרה עשויה לצל א"נ חומרא דאליל שאני ע"כ לשון התוס' וברמזים כתב של בית של אליל יש אוסרין ויש מתירין. ור"ל במ"ש יש אוסרין היינו לשינויא בתרא דמשני א"נ חומרא דאליל שאני דלפ"ז ה"ה צל בית אליל אסור ודעת הראב"ד שהתיר בצל בית הוא כשינויא קמא של תוס':

ג

שדה שנזדבלה בזבל אליל כו' בסמוך כתבתי שהב"י תמה על הרא"ש והרמ"ה דזה וזה גורם אסור משום חומר אליל דהא דשדה שנזדבלה כו' משנה שלימה ומתיר זה וזה גורם ע"ש גם על רבינו יש לתמוה שכתב לעיל דעת הרמ"ה והרא"ש וכאן כתב מתניתא דשדה שנזדבלה סתמא להלכתא והוא סותר דבריהם וצ"ע ויש לחלק קצת ולומר דשאני שדה דנזדבלה דלא ניכר הנאת האיסור בההיתר מיד כ"א לאחר זמן ואפילו נתפטמה בכרשיני אליל הפיטום והשמנונית לא נתהווה בשעת אכילתה מיד משא"כ בזה וזה גורם הניכר מיד דאסור:

ד

מרחץ שאליל עומדת בחצירה כו' אלא היא נעשית לנוי המרחץ בפרק כל הצלמים תנן שאל פרוקלוס בן פלוספום את רבן גמליאל בעכו שהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי א"ל כתיב בתורתכם ולא ידבק בידך מאומה מן החרם מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי א"ל אני לא באתי בגבולה היא באתה בגבולי א"א נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי אלא אומרים נעשה אפרודיטי נוי למרחץ ע"כ ופירש"י אפרודיטי שם אליל והמרחץ עומד בחצרה ובזה מבואר מ"ש רבינו אלא היא נעשית לנוי למרחץ:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.